רוצים להיכנס לת"א? שלמו שקל לכל קילומטר
פרסום ראשון: 1,200 נהגים ישתתפו השנה בניסוי אגרת גודש, במסגרתו ידרשו לשלם על כל קילומטר שינהגו בין 10 אגורות לשקל. הנוסחה - הרבה קילומטרים בשעות העומס ובכבישים מרכזיים, יעלו הרבה יותר
רוצים לנסוע במכונית? תתכוננו לשלם הרבה יותר. משרדי האוצר והתחבורה נערכים לקראת ניסוי רחב-היקף, במסגרתו ייבחן השימוש ב"אגרות גודש" - תשלום מס נוסף למדינה בהתאם למשתנים כמו מרחק נסיעה, זמן ואזור גיאוגרפי. במסגרת הניסוי, שאמור לצאת לדרכו כבר השנה, יגוייסו כ-1,200 נהגים מתנדבים, ש"יחוייבו" בהתאם להרגלי נסיעה: שימוש בכביש בשעות עומס יעלה שקל לקילומטר, ונסיעה בשעות "רגועות" תעלה רק עשר אגורות.
- 2010: בעתיד נשלם על כל קילומטר?
הניסוי, שיתבצע באמצעות חברת נתיבי איילון, הוא חלק מתוכנית ממשלתית שמטרתה לבחון שינויים בשיטת המיסוי הנהוגה כיום בשוק הרכב: הפחתת מסי הקנייה המוטלים על מכוניות חדשות, והחלפתם באגרות המותנות באופי השימוש ברכב. במהלך ששת החודשים הראשונים של הניסוי תיבחן התנהגות המשתתפים ללא אגרות גודש, ובשלב השני תיבחן התנהגותם תחת תנאי המיסוי העתידיים.
שקל לק"מ בשעות שיא, 10 אגורות בשעות שפל (צילום: שאול גולן)
כמה נשלם על כל קילומטר?
על-פי נוסח המכרזים שפרסמה חברת נתיבי איילון, במכוניות של 1,200 הנהגים שישתתפו בניסוי יותקנו אמצעי מעקב שונים - למשל GPS - שיאפשרו ניתוח מדויק של מאפייני הנסיעה: זמנים, מיקום ומרחק. לקראת הניסוי צפויה החברה להגדיר בשיתוף עם משרדי הממשלה, מה הם "תנאי גודש". במילים פשוטות - באילו תנאים יחויבו הנהגים בסכום גבוה, ומתי יחויבו בסכומים נמוכים. תנאים אלו יוגדרו על-פי שלושה משתנים עיקריים:
מיקום: איזור גיאוגרפי וכבישים ספציפיים - כך למשל יהיו כבישי הכניסה לתל-אביב יקרים מנסיעה בפריפריה.
זמן: נסיעה בשעות עומס תהיה יקרה משמעותית משעות שפל.
מרחק: בפשטות - מי שנוסע יותר, ישלם יותר.
במכרזים שפורסמו, אפשר גם למצוא מתווה בסיסי של "כללי המיסוי" המוצעים על-ידי משרדי הממשלה:
- נסיעה ב"תנאי גודש" תחויב ב-1 שקל לקילומטר.
- נסיעה בתנאים שאינם "תנאי גודש" תחויב ב-10 אגורות לק"מ.
- בעל רכב שייסע בסכום שאינו עולה על 100 שקל בחודש, יקבל זיכוי של 250 שקל בחודש.
- החיוב המרבי עבור נסיעה שלא בתנאי גודש יהיה 100 שקל, ולפיכך גם בעל רכב שייסע יותר מ-1,000 ק"מ בחודש שלא בתנאי גודש יחויב בסכום שאינו גבוה מ-100 שקל.
- כאשר בעל רכב ייסע בסכום הגבוה מ-100 שקל בחודש, יופחת הזיכוי המגיע לו - מ"תקרה" של 250 שקל, ועל-פי חישוב של 1 שקל לק"מ בתנאי גודש, ו-10 אגורות בתנאים אחרים.
מהמכרזים עולה כי התשלום המוצע הוא "דיפרנציאלי": עבור כל כביש וכל שעה יחושב תעריף שונה, כאשר התשלום המרבי הוא שקל לק"מ והמינימאלי הוא 10 אגורות לק"מ. חשוב לציין כי הסכומים הנקובים במכרזים אינם סופיים, וישמשו רק לצרכי הניסוי. אלא שהמודל המוצע - מתן תמריצים לשימוש מופחת ברכב הפרטי - עשוי להגיע בסופו של דבר לכלל מימוש.
למה בכלל צריך "אגרות גודש"?
להטלת אגרות גודש יש כמה מטרות עיקריות, ובעיקר - הפחתת עמוסי התנועה, וצמצום זיהום האוויר הנפלט מכלי רכב. כך למשל, באזורים מסוימים בלונדון מוטלת אגרת גודש לפי משתנים רבים, בהם שעת נסיעה, סוג תשלום (יומי, חודשי, שנתי) ואפילו סוג הרכב - בעלי מכוניות שפולטות כמות מופחתת של זיהום זכאים להנחה בשיעור של עד 100%.
יש לציין כי הניסוי בישראל מבוסס על אגרת גודש מסוג שונה, שאינה מבוססת על אזור ספציפי - אלא על שקלול מאפייני נסיעה שונים. ממשלת הולנד בוחנת מאז 2009 הטלת אגרה דומה, וזאת למרות ביקורת ציבורית נוקבת.
מאחר שבישראל מוטל על מכוניות חדשות שיעור מס מהגבוהים בעולם - כ-50% ממחיר המכונית לצרכן הוא מסים - הוחלט כבר לפני כארבע שנים לבחון את הטלת אותן אגרות גודש במקביל להפחתת מסי הקנייה. המטרה היא לאפשר ליותר ישראלים לרכוש מכוניות חדשות ובטוחות, הפולטות כמות מופחתת של זיהום, אך לצמצם את היקף השימוש בהן באמצעות אגרות ייעודיות.
בשיחה עם ynet הסביר לפני כמה חודשים בועז סופר, סמנכ"ל לשעבר ברשות המסים, כי "הנזקים שכלי הרכב גורמים ברורים וגדולים. צריך לזכור שעדיין לא הצלחנו להקטין את הנסועה של כלל המשק - וזו בסופו של דבר צריכה להיות התוצאה של מדיניות המיסוי".
עם זאת, סופר גם הבהיר כי הטלת אגרות גודש אינה מהלך פשוט וודאי שאינו צפוי לזכות בפופולאריות. הסיבה לכך היא הפגיעה הצפויה בשכבות החלשות ובתושבי הפריפריה. "עובדה היא שאגרות גודש מוטלות היום רק בסינגפור ולונדון", הסביר סופר, "וזה לא בגלל בעיות טכנולוגיות ביישום, אלא בגלל ההשלכות החברתיות".
לפנייה לכתב/ת 
