בבד"ץ מודים: אין צורך בכשרות לאקונומיקה
בכירים בבד"ץ העדה החרדית, גוף הכשרות החזק בישראל, מודים כי חותמת ה"כשר לפסח" שלהם המתנוססת על אריזות חומרי ניקוי רעילים - מיותרת. אז למה הם מעניקים את האישור? "הציבור דורש, והמפעלים פונים אלינו למרות העלויות"
גם לחומרות יש גבול: "בד"ץ העדה החרדית", הנחשב לגוף הכשרות החזק בישראל, קובע כי אין צורך בכשרות מיוחדת לפסח על חומרי ניקוי כאקונומיקה, זאת על אף שחתימת ההשגחה היוקרתית שלו מתנוססת עליהם. בכך מודים למעשה רבני העדה החרדית כי הפיקוח על מוצרים אלו, שלעתים מייקר את עלות הייצור, מיותר לחלוטין מבחינה הלכתית.
ynet פנה בעניין לכמה בעלי תפקידים בבד"ץ - חלקם בכירים ביותר - שאישרו כולם כי לכשרות במוצרים מעין אלה אין שום משמעות.
"זה בא מהציבור", אמר הרב אברהם יוז'עף, האחראי על "מוצרים שאינם מזון" בעדה החרדית, "המפעלים שומעים את דרישות הציבור ומבקשים מאיתנו את הכשרות. אקונומיקה, למשל, הוא מוצר פגום ורעיל, ומלכתחילה אין בו שום חשש חמץ. הוא באמת לא צריך הכשר... כך אנחנו גם עונים לשאלות שמגיעות אלינו".
לדבריו, אף על פי כן, ישנם צרכנים שאינם יודעים זאת ומצפים שתהיה חותמת כשרות: "יש הרבה אנשים שלא מוכנים להכניס לבית שלהם מוצר עם חשש חמץ, ולא משנה אם ההלכה אומרת שהוא מותר בשימוש. אנשים רבים נרתעים בפסח מעצם המושג 'חמץ'. בכל שנה אנחנו מקבלים המון טלפונים מחולים עם סיכון שאינם מוכנים להשתמש בתרופה - גם כאלה שאנו מאשרים - משום שאולי יש בה רכיב שעשוי מחשש קטניות".
הרב מהבד"ץ לא רואה כל פסול בפיקוח המיותר: "בסופו של דבר, לעדה החרדית יש מטרה – לשרת את הציבור, ואם הציבור דורש את זה, אנחנו פה כדי להעניק לו את השירות שהוא צריך ושהוא מעוניין בו".
עם זאת הוסיף כי בקשות דומות, כמו הענקת כשרות לחומרי ריסוס נגד חרקים, נדחו על ידו כמה פעמים, כי "זה לא לחלוטין צריך הכשר".
עצבים של פסח
גורם נוסף בעדה החרדית, הנושא תפקיד ניהולי בכיר ביותר, כינה את התנהגות הציבור "נֶרווים (עצבים) של פסח", אך אמר כי "כתוב בספרים שבחג הזה לא צריך להפריע לאנשים להגזים".
לדבריו, בסופו של דבר המפעלים "רוצים לעשות כסף" ובעליהם טוענים כי הציבור לא קונה מוצר בלי חתימת הבד"ץ - וכך קורה שניתנת כשרות גם על מוצרים שבהם כלל אין צורך בכך.
יחד עם זאת מדגיש המנהל הבכיר כי "יש גבול לכמה אפשר להשתגע", ולכן הבד"ץ לא יעניק חותמת כשרות למוצרים שכלל לא נמצאים במגע עם כלי אוכל או עם הכיור שבו הם מונחים.
מאושר לפסח
הרב יוז'עף מצביע על כמה עניינים הלכתיים שבכל זאת רלוונטיים לחומרי ניקוי מסוימים, כמו החומרה שלא ליהנות מריחו של חומר שיש חשש שהוא מכיל רכיבי חמץ – גם אם הוא כלל לא ראוי למאכל. בעיה נוספת: הרב מספר על "מגמה בריאותית כלל-עולמית" ליצור חומרי ניקוי שאינם רעילים. כשיגיעו גם לארץ מוצרים
כאלה, שבמרכיביהם נמצא חמץ, פוסקי ההלכה יחלקו האם הם נחשבים לכאלה ש"אינם ראויים למאכל כלב" - וממילא מותרים בשימוש, או לא.
בסבוני כלים או בחומרי סיכה כתחליב רחצה ושמפו, מחמיר הבד"ץ יותר, בגלל שלל חומרות מבוססות ומקובלות יותר. עם זאת, כדי שעצם מתן הכשרות לא יגרום לחומרות מיותרות בציבור, מבטיחים בעדה החרדית להחליף את הכיתוב "כשר לפסח" מהמוצרים שאינם מזון ובמקומם לכתוב "מאושר לפסח" – מהלך שכבר החל לפני כמה שנים וטרם הושלם.
לפנייה לכתב/ת 
