האוצר מודאג מעליית המחירים ומהמתרחש בעולם
מסקירת המשק בחודש פברואר עולה שצפויה האטה בגלל האינפלציה, האסון ביפן, האירועים במזרח התיכון ומשבר החובות באירופה. עם זאת, היקף הייצוא בשיא, חלה עלייה בתיירות הנכנסת וירידה באבטלה
לראשונה מזה זמן רב, תחזית פסימית לגבי הכלכלה הישראלית. סקירת המשק בחודש פברואר מלמדת שצפויה האטה בגלל האינפלציה, האסון ביפן, האירועים במזרח התיכון ומשבר החובות באירופה. זאת, על אף אבטלה נמוכה ושיא בייצוא. במשרד האוצר מודאגים: "על רקע האירועים בכלכלה העולמית ולאור אי הוודאות השוררת בכלכלה המקומית, חלה בחודש פברואר הרעה משמעותית בהלכי הרוח של הציבור".
בסקירה של מצב המשק בחודש פברואר, מציינים כלכלני משרד האוצר כי המצב הכלכלי בישראל, כפי שהוא משתקף מהנתונים שפורסמו באותו חודש, אינו חד משמעי. מחד, היקף הייצוא חזר לרמות השיא שהיו לפני המשבר, חלה עלייה בתיירות הנכנסת לארץ, חלה ירידה בשיעור הבלתי מועסקים ובאוצר גם טוענים שהצעדים שנקטה הממשלה לצינון שוק הנדל"ן מתחילים לשאת פרי. מאידך, מציינים באוצר, המצב הפוליטי במזרח התיכון גורם לירידות שערים בבורסה, עליית המחירים האחרונה מעיקה על משקי הבית, משבר החובות באירופה רחוק מפתרון וטרם הובהר מה תהיה השפעת האסון ביפן על הכלכלה העולמית.
על רקע כל אלה, מודים באוצר כי לראשונה מזה זמן רב, חלה הרעה משמעותית בהלכי הרוח של הציבור. מדד מנהלי הרכש, המשמש כאות להיקף הפעילות הצפויה בתעשייה, ירד בחודש פברואר בשיעור דרמטי של 18%. כלכלנים רבים סבורים כי הירידה במדד זה משקפת את ההערכה שכושר הקנייה של הציבור יפגע כתוצאה מעליית המחירים. כמו כן, חלה בחודש פברואר ירידה נוספת במדד אמון הצרכנים, והוא מצוי ברמתו הנמוכה ביותר מאז יולי 2009.
מחירי הנפט והמזון גורמים לאינפלציה
באוצר מציינים, כי הן האינפלציה בשנה האחרונה והן הציפיות לאינפלציה בשנה הקרובה, חורגות באופן ניכר מהגבול העליון של יעד האינפלציה. העלאת הריבית האחרונה מצד בנק ישראל, נועדה לתת מענה לכך. הגורמים להתייקרות הם עליית מחירי המזון ומחיר הנפט בעולם, הצמיחה המואצת בכלכלה הישראלית ומשבר הדיור בארץ.
האינפלציה בישראל ניזונה גם מהמשך האי יציבות במשטרים במדינות ערב. המהומות בלוב תורמות להמשך התייקרות הנפט, ועימו התייקרותם של כל המוצרים המיובאים. כמו כן, המצב השברירי במדינות המזרח התיכון גורם לירידות בבורסת תל אביב, בניגוד לעליות שנרשמו במדדים המובילים בעולם.
עידוד מסוים שואבת הממשלה מכך שבחודש פברואר נמשכה מגמת הירידה בהיקף העסקאות לרכישת דירות בישראל ועלייה במכירת דירות על ידי משקיעים. באוצר מפרשים נתון זה כעדות לכך שתקנות המס החדשות עושות את עבודתן ומרחיקות את המשקיעים משוק הנדל"ן, מהלך שעשוי בעתיד לגרום לירידה במחירי הדירות ולאפשר לזוגות צעירים לרכוש דירה ראשונה במחיר בר השגה.
העודף בגביית מסים מתחילת השנה - 1.7 מיליארד שקל
בחודש מרס, הסתכמו הכנסות המדינה ממסים ומאגרות ב-18.9 מיליארד שקל. בשיעור ריאלי, עלו הכנות המדינה ממסים לעומת מרס 2010 ב-9.4%. מאז תחילת 2011, נרשם עודף בגביית מסים מול היעד שנקבע בשיעור של 1.7 מיליארד שקל.
באוצר מציינים, כי הנתונים על עודף בגביית מים תואמים את הנתונים אודות עלייה בפעילות הכלכלית בתקופה האחרונה אך מציינים כי המגמה מתמתנת. גם בחודש מרס, עיקר העלייה בהכנסות המדינה מקורה בעלייה בגביית מסים עקיפים (מע"מ, מס על דלק, מס על סיגריות ועוד). בגביית מסים עקיפים נרשמה עלייה של 11.4% בעוד שבגביית מסים ישירים (מס הכנסה, מס חברות ומס מקרקעין) נרשמה עלייה של 6.2%.
לפנייה לכתב/ת 
