למה רחל ולא שושנה דמארי?
העובדה שהנצחת בני עדות המזרח על השטרות החדשים אפילו לא עלתה לדיון היא גזענות. הגיע הזמן לצאת מעבדות לחירות ולחשוב על הבאבא סאלי, על שושנה דמארי, יוסי בנאי וג'ו עמר
האטימות החברתית, שאותה מובילים הנגיד סטנלי פישר ושר האוצר יובל שטייניץ, ואליה נגרר נתניהו, רק מלמדת עד כמה הם מנותקים באופן חד משמעי מהחברה הישראלית. ישראל, כך צריך להזכיר לפישר, שטייניץ ונתניהו, אינה מורכבת רק מיוצאי פולין וגרמניה. יש בה גם אמזלג, לוי, מנשה ודהן, וכדאי שיתחילו לזכור, שכל צעד חברתי, בטח משמעותי וסמלי כמו הטבעת דמויות על השטרות, צריך לכלול גם אנשים, שאולי לא היו מבני עליית חובבי ציון, אבל בהחלט יש להם חלק אינטגרלי בזהות הישראלית.
אני מתקשה להבין, איך מבין כל הדמויות שהוחלט כי יונצחו על השטרות, לא נמצא מזרחי אחד לרפואה. איך אין אף צדיק בסדום? כיצד לא נמצאה אף אישיות שראויה להנצחה שאינה מבין עדות אשכנז? זה לא רק מקומם, אלא מטריף, שבישראל 2011, עדיין המזרחים נאלצים להיאבק כדי לקבל הכרה ולגיטימציה כדי להיות חלק טבעי מהחברה והממסד הישראלי.
אבל הבעיה גדולה הרבה יותר ממציאת דמות, כי כאלה, אם נרצה, לא נתקשה למצוא. הקושי הגדול שממשיך לפלג את החברה הישראלית, הוא חוסר הרצון של חלק גדול מהעם להכיר בעובדה שיש תרבות ספרדית מפוארת, שאולי אינה "מכובדת" או "תרבות גבוהה" כמו רחל או אלתרמן, אבל כזו, שחלקים גדולים מהעם, רואים בה את חלק מהפולקלור, ההוויה, המסורת והתרבות שלהם.
אין שום סיבה שבעולם שדמות כמו הבאבא סאלי, מנהיג יהדות צפון אפריקה ואחד היהודים המשפיעים על העולם היהודי עד היום, אישיות שלא ימצא אדם שידבר בגנותו, לא יונצח על השטרות ויהווה זיכרון עד בהיסטוריה של העם היהודי.
מזרחים רבים מאמינים שלא בכדי כל בן העדה שמגיע לגדולות - קורס מטה מהר מאוד. על דוד לוי הפיצו בדיחות גנאי, את אריה דרעי הפילו, כנ"ל לגבי השר אבוחצירא. כנראה גם שמותם הטרגי של זמרים כמו זהר ארגוב ועופרה חזה חיסל את הסיכוי להופיע על השטרות. אבל עדיין, אם נרצה, לא נתקשה למצוא דמויות שהרוויחו בזכות ולא בחסד את ההכרה בהנצחה שכזו. הבעיה היא שאין רצון, אין כלל מודעות, זה לא חלק מהשיח, ולכן לצערי, זו לא אחרת מאשר גזענות. וזוהי גזענות, כי הנושא כלל לא עלה על דעתו של איש, וזו כנראה הבעיה הגדולה ביותר. ברגע שהנושא יעלה לדיון, אז נדע, שסופסוף, באמת היה כאן מהפך!
אז ועדה קבעה ששאול טשרניחובסקי, רחל, נתן אלתרמן ולאה גולדברג יונצחו על השטרות. אני מציע, לא לעשות איפה ואיפה ולא לקדש רק תרבות אחת, אלא באמת - ערב פסח 2011 - לצאת מעבדות לחירות ולברך גם על התרבות המפוארת של יהדות ספרד, לחשוב על שילוב שמות כמו: הבאבא סאלי, וכן שושנה דמארי, יוסי בנאי ואולי גם את הלוחם הגדול מכולם נגד הקיפוח, ומי שאחראי על תחילת הלגיטימציה לתרבות המזרחית בישראל - ג'ו עמר. או אז אפשר יהיה לומר, שהם ינוחו על משכבם בשלום.
הכותב הוא מבקר מוזיקה וכתב בערוץ התרבות.
לפנייה לכתב/ת 
