סקר: מיהן הערים הכי סביבתיות בישראל?
מדד חדש שבחן עשייה עירונית ירוקה חשף נתונים מפתיעים. כמה מים חסכה נתניה, מדוע דימונה המדברית ירוקה יותר מגבעתיים ואיפה יחס העצים-תושבים הוא הכי גבוה? מחברי המחקר: "יש פערים בין 'תדמית ירוקה' למצב בפועל"
העיר גבעתיים נהנית אמנם מדימוי "ירוק" יחסית בקרב הציבור, אולם מדד חדש שפותח על ידי ארגוני הסביבה, ובוחן את מידת העשייה הסביבתית של הרשויות המקומיות, בדק ומצא כי נכון להיום לא מדובר בעיר מאוד ירוקה - ולמעשה בפועל היא אפילו פחות "ירוקה" מדימונה, למשל.
המדד החדש, שפותח על ידי ארגון הגג "חיים וסביבה", הורכב מעשרה עקרונות, הכוללים את כל תחומי העשייה "הירוקה" - בהם אנרגיה, פסולת, מים, אופניים וגם סוגיות של צדק סביבתי ושיתוף הציבור. המדד החדש מתבסס על מודל בריטי לפיו אין משמעות לערכים מספריים, אלא למידת המאמץ ולמגמות הכלליות.
נתניה: חיסכון של 48% מים
מי היא הרשות שקיבלה הכי הרבה "סמיילי" ירוקים? מהמדד עולה כי הרשות הסביבתית ביותר בישראל היא עיריית תל-אביב, שקיבלה ציונים גבוהים וגבוהים מאוד בכל הקריטריונים שנבחנו. למעשה, בכל המדדים - קיבלה תל-אביב סמיילי ירוק, בגוון כזה או אחר.
רעננה וכפר סבא זכו גם הן למדדים גבוהים מאוד על מדיניותן בתחום הסביבתי. רעננה למשל זכתה לציונים גבוהים במיוחד בתחום האנרגיה, על סיום תוכנית להפחתת פליטות גזי חממה בשיעור של 20% בשטחה וכן על על הצלחתה להפחית את צריכת המים ב-26% בשנת 2009. כפר סבא מצידה, זכתה לשני "סמיילי" ירוקים במיוחד - על הפחתה של 36% מים בשנת 2009, וכן על יישום מלא של הפיילוט להפחתת פסולת.
עיריות מצטיינות נוספות בתחומים רבים הן עיריית הרצליה ונס ציונה, שזכו מצידן ללא מעט "סמיילי" ירוקים. כך למשל, הרצליה הצליחה לצמצם את צריכת המים בשטחה בשנת 2009 - ב-39%. העיר שחסכה הכי הרבה מים, אגב, היא נתניה - שבה הושג חיסכון של 48% במים בשנת 2009.
ברשימת ה"סמיילים" האדומים ניתן למצוא למשל את רחובות שבה על פי המדד, תחום הפסולת והאנרגיה אינם נמצאים כלל על סדר יומה. בעיר גבעתיים, המצב גם כן מאכזב. על פי המדד, בגבעתיים אין כלל התייחסות לנושא של הפרדת פסולת, התייעלות באנרגיה או תחבורת אופניים בעיר.
באשר לתוצאות המדד, הבהיר ירושלמי כי "בשנים האחרונות עיריות רבות מנסות ליצור לעצמן תדמיות ירוקות, אבל גילינו שלפעמים יש פערים גדולים בין התדמית לבין העשייה - בשני הכיוונים".
אז האם מתחוללת מהפיכה סביבתית ברשויות המקומיות, או שהנושא בחיתוליו? "הרשויות עדיין לא רואות את הנושא הסביבתי כמנוף לפיתוח כלכלי, ובהרבה תחומים אין עדיין מדיניות מוסדרת. מדיניות של רכש ירוק למשל, כפי שקיים באירופה, כלל לא קיימת, יש רק יוזמות נקודתיות", מסבירה אורלי רונן, מנהלת המרכז לקיימות מקומית ומיוזמי המדד.
תחום חלש נוסף הוא המידע הסביבתי שהתושבים נגישים אליו. "אין כמעט פרוטוקולים של ישיבות או ועדות. הנושא הזה חלש, בחיתוליו, וגם אם הוא קיים, בדרך כלל קשה להגיע אליו".
חיפה: עץ לכל 4 תושבים
רוצים לדעת כמה שטחים פתוחים יש בעיר שבה אתם גרים? התשובה היא שאין לכם סיכוי לדעת, כי גם הרשויות המקומיות עצמן לא יודעות את הנתונים. "אין בישראל נתונים לגבי שטחים פתוחים, הרשויות לא יודעות כמה שטחים יש להן, או מהי הפרישה של השטחים ברחבי העיר", מדגישה רונן.
בשל כך, מה שנבחר לבסוף לצורך המדד הוא כמה עצים יש בעיר, בהשוואה למספר התושבים. הרשויות המקומיות שבהן יש הכי הרבה עצים, הן חיפה, רעננה ותל-אביב - בכולן יש בממוצע 4 תושבים על כל עץ. איפה יש הכי פחות עצים? נתניה ואשדוד משתרכות מאחור - עם פחות מעץ אחד בממוצע לכל 14 תושבים בעיר.
נכון להיום, ברשימת המדד לא ניתן למצוא אף רשות ערבית. "הסיבה היא שאף רשות ערבית לא הצהירה על עצמה כעל 'רשות ירוקה' ולא לקחה חלק בשעת כדור הארץ - ולכן אף אחת לא נבדקה במסגרת המדד, אך בשנה הבאה סכנין צפויה להיכלל", סיכמה רונן.
לפנייה לכתב/ת 
