מתחרטות: יותר נשים מוציאות את הסיליקון מהחזה
יותר ויותר נשים מואסות בשתלי הסיליקון ומבקשות להוציאם משדיהן, כך מדווח "זמנים בריאים" ב"ידיעות אחרונות". למרות השיטות היעילות לשחזור השד לאחר הוצאת השתל, אצל חלק מהנשים המראה נפגם מאוד, ואף גרוע יותר מלפני ההשתלה. מומחה: "רוב הגדלות השדיים לא מוצלחות במרחק השנים"
בכנס בינלאומי של האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית ואסתטית, שהתקיים לפני מספר שבועות, התקיים דיון סוער סביב העובדה שיותר ויותר נשים פונות להוצאת שתלי הסיליקון, לאחר שמאסו בשדיים מלאכותיים. "יש הרבה נשים ששמו שתלים בשנות ה20- לחייהן, ובגיל 50 מרגישות שזה כבר לא מתאים להן," אומר ד"ר מיכאל שפלן, מומחה לכירורגיה פלסטית. "יש כאלה שהרו ושמנו במהלך השנים וכבר לא זקוקות לשד גדול, ויש נשים שעברו מספר רב של ניתוחים בגלל התקשות קופסתית וקרע של השתל. בנוסף, יש גם קבוצה של נשים צעירות שאחרי שנתיים הבינו את הפרינציפ ושזה לא בשבילן."
"השתלים גדולים מדי"
אם תשאלו את ד"ר שפלן, רוב השתלות השדיים סופן להיגמר במפלה, אם לא כעבור שנה, אז כעבור חמש או עשר - וזה מוזר לשמוע ממנו טענה שנשמעת כמעט כמו יריקה לבאר המנתחים שממנה הוא שותה. "שוק ההגדלות רחוק מלהיות גדול כמו שהוא יכול להיות, וזה לא סתם," הוא אומר.
"רק אחת מחמש נשים שפונות להתייעץ בוחרת לעשות הגדלת שדיים ונשאלת השאלה למה. נעשה מחקר בנושא, והתגלה שהנשים פוחדות מתוצאות הניתוח, והן צודקות, כי לטווח ארוך הן לא מרוצות. התחושה, לטעמי וגם בקרב פלסטיקאים, היא שרוב הגדלות השדיים לא מוצלחות במרחק השנים. רוב השתלים גדולים מדי, מונחים מעל השריר וגורמים לדיקוק במעטפת העור, כך שמה שנראה פנטסטי לאחר שלושה חודשים מהניתוח נראה נורא בשלוש ובעשר השנים הבאות."
למה, כי המנתח עשה עבודה לא מוצלחת?
"זה נובע מחוסר התייחסות לעובדה שהשד הוא האיבר הכי לא יציב בגוף האישה. אישה עוברת שינויים הורמונליים כל חודש: הריון, לידה והנקה, גיל הבלות. גוף האישה משתנה כל הזמן ונראה אחרת בכל גיל. ההתכווצות וההתנפחות גורמות לרקמת השד להיות לא יציבה, וכששמים שתל גדול יחסית מעל השריר נוצר עוד לחץ וזה מאיץ את קצב ההזדקנות של השד. זה מסביר למה הגדלות שדיים נראות נורא אחרי לידות והנקות."
לסיגל גרוס-פפושדו (42) היה, לדבריה, חזה מושלם, אך היא לא הפסיקה למצוא בו פגמים. "אחרי ההריון והדיאטות, כשעליתי וירדתי במשקל, החזה קצת התרוקן," היא מספרת. "באותה תקופה הייתי נשואה לאלי פפושדו והרגשתי שאני צריכה להתחרות בכל הבחורות שכירכרו סביבו, אז מילאתי אותם אחרי הלידה ב300- סיסי, שכולם יראו. חשבתי שזה יפתור כמה בעיות, אבל נראיתי כמו דודה, וכשעליתי שלושה קילו נראיתי נורא, כי אני לא 1.80 מ.' חוץ מזה אני ספורטאית וזה מפריע."
יכולת להחליף לשתלים קטנים יותר.
"רציתי להתחרות עם כל מה שמולי, וזו הייתה שטות, כמובן. נתקעתי עם אסון התאומים. אם היו אומרים לי, 'תעשי הרמה, תתפרי אותם למוות כמו עוגן, כמו אוזן המן,' הייתי עושה את זה, אבל יצאתי בימבו. אחרי ארבע שנים שלא סבלתי את זה, הוצאתי את השתלים ולא רציתי שום דבר בתוך הגוף שלי. מאז השדיים שלי תפורים ולא זזים, ואני הכי מרוצה בעולם."
צלקות נוראיות
לא כולן יכולות להוציא שתלים. אחד הפלסטיקאים בכנס גילה, כי פנתה אליו ידוענית מפורסמת שביקשה להיפטר מהשתלים שלה, מעל 500 סי-סי כל אחד, אך הוא סירב. "היא הייתה נשארת עם שקיות עור שתלויות כמו סחבות ועם צלקות נוראיות," הוא אומר. לדברי ד"ר שפלן, מראה השד תלוי בסוג ובטיב העור, לאו דווקא בגודל השתל.
"יש נשים שלאחר הוצאת השתל יקבלו שד יפה וטבעי, ויש כאלו עם רקמה רופפת, שם תהיה למנתח הרבה עבודה. ההחלטה מה לעשות תלויה במצב העור ובגודל השתל. לעיתים מוציאים את השתל ומבצעים הרמה, לעיתים מזריקים שומן עצמי. הרמה נפוצה בעיקר בארצות הברית, ואילו באירופה ובארץ הכי נפוץ להשתיל שומן. זה ניתוח הרבה יותר אינטליגנטי ונטול צלקות מכוערות."
רוב הרופאים מחליפים לשד קטן יותר.
"נכון, וזה חוטא למה שנשים מבקשות. לעיתים אין ברירה, כמו אצל נשים ממש רזות, שחייבים להכניס שתל כי אי אפשר לעשות אפילו הרמה."
"נראיתי כמו בלון"
דליה (שם בדוי,( בת 57 מהצפון, ביקשה להוציא את השתלים שהכניסה לפני עשור, אך שוכנעה על ידי הרופא להקטינם שוב ושוב. "בחודשים הראשונים שאחרי ההגדלה נראה היה שהחזה עומד יפה, אבל זו הטעיה," היא מתלוננת. "מעולם לא הייתי שטוחה, הייתי ,75B ממוצעת, ואחרי ההגדלה נראיתי כמו בלון. היו לי שתלים של 360 סמ"ק ואני פחות מ1.60- מ.' עם הזמן, בגלל שהמשקל משתנה ואת מתבגרת, השדיים התחילו לצנוח והפטמה איבדה את המקום שלה וגם צנחה.
"ככל שעברו השנים החזה ירד וירד וירד, והפך להיות כבד. התחילו לי כאבי גב ופטריות לא נעימות מתחת לחזה. הצרה היא שלא שמתי לב שזה מהשתלים, חשבתי שכאבי הגב קרו בגלל הישיבה והגרד בגלל חזיות הברזל. הרגיז אותי שהתחלתי להזיע מתחת לשד, זו הייתה תחושה לא נעימה."
לפני שלוש שנים החליטה דליה שנמאס לה. היא חזרה לרופא, אלא שהוא שיכנע אותה להמיר את השתלים ל260- סמ"ק. "הוא אמר שאי אפשר להוציא אותם לגמרי, כי השדיים שלי התקלקלו," היא נזכרת.
מה פירוש התקלקלו?
"הוא אמר שנשאר חור שצריך למלא. הסכמתי לשתלים חדשים, אבל אחרי כמה חודשים השד הימני התהפך וחזרתי אליו. הוא הסכים להוציא לי והכניס 160 סמ"ק. בכל פעם שהוא החליף לי שתל, הוא לקח כסף על הניתוח ועל חדר האשפוז."
לפני חודשיים הגיעה לד"ר יוסי ברגר, מומחה לכירורגיה פלסטית ואסתטית. ד"ר ברגר אמר לה שאין בעיה להוציא את השתל ולעשות הרמה, והתריע בפניה שיישארו צלקות סביב העטרה ומהפטמה כלפי מטה, בצורה של עוגן - או כפי שגרוס-פפושדו קוראת לזה, 'אוזן המן.'
"הצלקות שוות את הסבל שנחסך ממני," אומרת דליה. "שנים בכיתי מהשדיים האלה. היו לי בעיות נשימה, התקשיתי לישון בלילה ולא פעם באמצע היום הרגשתי חנק וחוסר חמצן. כמעט לא יכולתי לישון על הצד, כי הם חנקו אותי."
אין מחיר לשקט הנפשי
ד"ר ברגר סבור שאין מחיר לשקט הנפשי, שלא לומר לנשימה תקינה".כששמים שתל הוא מרים את החזה, אבל זה טוב רק לחודשים הראשונים," הוא אומר. "אחר כך זה מכביד על העור שממילא נוטה לנפילה, הרקמות נמתחות עוד יותר, הופכות לדקות והתוצאה יותר גרועה מאשר בהתחלה. כשמוציאים את השתל, נוצר חלל בשד וברוב המקרים יש חוסר רקמה. אם רק נסגור את התפרים, יתקבל שד מאוד נפול. לכן משתמשים בחלק החיצוני של רקמת השד כמילוי, שאותו מכניסים לתחתית השד בעת ההרמה. זה משמש מעין מתלה בחלק התחתון הפנימי של השד, ומעצב את יתרת השד בצורה עגולה ונאה."
בכנס הוצגו רצועות חדשניות שאמורות למלא את החלל הזה.
"יש רצועת ניילון שמיוצרת בברזיל על ידי מנתח פלסטי, ואמורה לתת רשת ביטחון לחיזוק העור כדי שהשד לא ייפול. אבל בינתיים אין לנו אישור לעשות את זה".
ד"ר שפלן מסביר, כי יש ספק כמה נשים יבחרו בהליך, מאחר שאנשים נרתעים מהכנסת עצם זר, על אחת כמה וכמה נשים שבדיוק מבקשות להוציא עצמים כאלה מגופן.
"בברזיל משתמשים ברשת ניילון, שנתפרת בין העור לשד, כך שתאחוז את השד ותשמר את צורתו להרבה שנים," הוא אומר. "זה יעיל ונותן תמיכה פנימית. הבעיה ברשת היא שהיא מניילון, ואנשים נרתעים מלשים גוף זר מניילון מתחת לעור, כי אם זה מזדהם זה גורם לצרות צרורות. יש רשת ביולוגית שמתכלה כעבור שנתיים ונספגת בעור, ואנחנו משתמשים בה בשחזורי שד בלבד. הרשת צריכה לתפוס רקמה. רוב הנשים מראש עשו הגדלה בגלל שד קטן, והשתל דילל עוד את רקמת השד, אז אין מה להחזיק".
לפנייה לכתב/ת 
