שלמה אליהו לא יעמוד לדין פלילי על הלבנת הון
איש העסקים חשוד כי הוציא מהארץ 80 מיליון שקל, מעשה שמהווה, לכאורה, עבירה על חוק איסור הלבנת הון. הפרקליטות החליטה שלא להעמיד אותו לדין פלילי אלא להעביר לטיפול ועדת העיצומים של בנק ישראל. בפרקליטות סירבו להסביר מדוע
איש העסקים שלמה אליהו - בעל חברת הביטוח אליהו ומחזיק מניות המיעוט בבנק לאומי - חשוד בעבירות הלבנת הון, אבל לא יועמד לדין פלילי. כך הודיע היום (ב') פרקליט המדינה משה לידור. לדור החליט להעביר את הפרשה לטיפול ועדת העיצומים של בנק ישראל, ולא להליכים פליליים. המשמעות היא שאליהו עשוי לשלם כופר, אבל לא יסתבך בפלילים.
אליהו חשוד כי נסע לחו"ל עשרות פעמים כשבאמתחתו כ-70 צ'קים בנקאיים על שמו, בסך כולל של כ-80 מיליון שקל מבלי לדווח על קיומו של הכסף לרשויות. מעשה שאם נעשה מהווה, לכאורה, עבירה על חוק איסור הלבנת הון, המחייב לדווח על כל הוצאה של יותר מ-90 אלף שקל מתחומי המדינה. אליהו נחקר על החשדות נגדו ביחידה הארצית לחקירות הונאה.
בפרקליטות סירבו לענות לשאלות ולהסביר את המניע להחלטה יוצאת הדופן של לדור. מהפרקליטות נמסר כי "לדור החליט על כך לאחר התייעצות עם פרקליטת מיסוי וכלכלה במחוז ת"א אחרי התלבטות ולאחר שנשקלו כל השיקולים הרלוונטיים, לרבות נסיבות המקרה והמציאות המשפטית". לדור יעביר את התיק גם לעיונו של המפקח על הבנקים, דוד זקן, ולאגף הביטוח ושוק ההון במשרד האוצר.
אליהו סירב להגיב לידיעה. בזמן חקירתו, נמסר מקבוצת אליהו כי: "אליהו הוציא את ההמחאות על כספים שנמצאים כחוק בחשבונו, מכספו הפרטי בחשבון הבנק בישראל. מדובר בעבירה מינהלית שבדרך כלל משלמים עליה כופר. יודגש כי מר אליהו לא נחקר על הלבנת הון".
בזמן החקירה נגד אליהו, אמרו גורמים במשטרה ל-ynet כי: "חקירת אליהו לא הובילה להמלצות חד-משמעיות, וכי מדובר יותר בדיווח על בעייתיות מסוימת בהתנהלות הכספית של איש העסקים. הגורמים העריכו כי הטיפול בתיק לא יוביל לכתב אישום, אלא בהסדר כלשהו בין אליהו לבין רשויות המס".
רוצה לקנות את בנק לאומי
אליהו הוא כיום בעל המניות הגדול ביותר בבנק לאומי (9.6%). זאת, לאחר שהמדינה, שהייתה בעלת השליטה בבנק, מכרה את מרבית אחזקותיה. בשנים האחרונות מנהל אליהו מאבק גלוי מול משרד האוצר במטרה לקבל לידיו את השליטה בבנק. האוצר מתנגד לכך ומנסה לבנות גרעין שליטה אחר או להשאיר את הבנק בלא גרעין שליטה (כלומר, בשליטה דה-פאקטו של המדינה), ואילו אליהו עתר לבג"ץ בבקשה לסכל את גיבושו גרעין שליטה אחר.
משרד האוצר נימק את התנגדותו להעברת השליטה לאליהו בכך שאסור לבעל חברת ביטוח להיות גם בעלי השליטה בבנק. זאת, למרות שאליהו הצהיר כמה וכמה פעמים כי הוא מוכן למכור את חברת הביטוח אם יינתן לו לרכוש את הבנק. אליהו הצהיר בעבר כי המפקח הקודם על הבנקים, רוני חזקיהו, "איננו אוהב אותו".
עורכי דינו של שלמה אליהו, פרופ' דוד ליבאי ודפנה ליבאי, מסרו כי הפרקליטות החליטה שלא להעמיד לדין את מר אליהו לאחר שטענו בשימוע בפני פרקליטת מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), עו"ד אלה רובינק, כי שלמה אליהו לא עבר על החוק משום שהחוק לא חייב אותו לדווח על הצ'קים שלקח אתו לחו"ל.
עורכי הדין טענו כי מר אליהו העביר את הכספים לחו"ל באמצעות תאגיד בנקאי, והחוק פוטר העברה כזו מחובת הדיווח האישי. הסניגורים הציגו לפרקליטות חוות דעת של משפטנית מומחית, ד"ר רות פלאטו-שנער, לפיה המסמכים שנטל עמו מר אליהו לא היו צ'קים בנקאיים וסיווגם המשפטי לא חייב דווח.
עוד נמסר כי הסניגורים מסכימים עם החלטת פרקליט המדינה שלא להעמיד את מר אליהו לדין פלילי בגלל "נסיבות המקרה והמציאות המשפטית", ומוסיפים שנוכח תוצאות החקירה אין מקום להוציא מסקנות לחובתו של מר אליהו מפרשה זו בתחומי הבנקאות והביטוח.
לפנייה לכתב/ת 
