חוק למניעת איסוף מידע: סכנה חדשה לפרטיות?

המודעות לנושא הפרטיות ברשת עלתה משמעותית בשנה האחרונה. מקרים כמו איסוף המידע שביצעו ניידות גוגל, הגדרות הפרטיות הבעייתיות של פייסבוק ופרשות אחרות גרמו לגולשים להבין שיש צורך בשינוי. שני סנטורים אמריקאים יזמו הצעת חוק מעניינת, שעשויה לשנות את פני הדברים.

הקץ לאיסוף המידע ללא אישור?

נכון להיום מתבצעת כריית מידע אישי ברשת בצורה חופשית לחלוטין: המפרסמים מקבלים מידע על התכנים שאתם מחפשים, צורכים ומעלים לרשת כדי להציג לכם פרסומות רלוונטיות לכאורה. את המידע אוספות גם אפליקציות בפייסבוק ובסלולר, תוכנות למיניהן, דפדפנים, שירותי דואר, אחסון ועוד. ומנין מקבלים המפרסמים את המידע? מהחברות שמפעילות את היישומים והשירותים הללו.

החוק יאפשר לחברות לאסוף עליכם רק את המידה הדרוש להן כדי לתת לכם שירות. בנוסף, המידע יהיה חייב להישמר בצורה מאובטחת שתמנע מהאקרים למיניהם להשיג אותו. אתר PC World דיווח שאת ההצעה יזמו שני סנטורים מפורסמים, ג'ון מקיין וג'ון קארי.

החוק יחייב חברות שמציעות שירותים מקוונים שונים להסביר איזה מידע הן אוספות, כיצד ומדוע המידע שנאסף חיוני לשירות. חברות כמו גוגל ופייסבוק נמנעות מלחשוף את הפרטים הללו, מאינטרס כלכלי ברור. כשנשאלים נציגי החברות על הנושא, בדרך כלל מתקבלת תשובה מכובסת בסגנון "המידע שנאסף נועד לשפר את שירותינו המקוונים עבור מיליוני לקוחותינו המרוצים". ישנן חברות בודדות שמספרות לצרכן איזה מידע נאסף עליו, ומאפשרות לו למנוע את האיסוף. אחת הבולטות שבהן היא מיקרוסופט. החוק של מקיין וקארי יאפשר לצרכן להחליט איזה איסוף מידע הוא סביר מבחינתו, ואיזה הוא הפרה של זכותו לפרטיות.

הקץ לפרטיות הגולשים?

מאידך, יש גורמים שמתנגדים בחריפות לחוק ואף טוענים שהוא ירחיב את כריית המידע - ואף יכבול את ידי הרגולטורים ולא יאפשר להם להגן על הגולשים. המרכז לדמוקרטיה דיגיטלית (CDD) ו-Consumer Action , ארגונים שפועלים למען זכויות הגולשים, מסרו ל-PC World שלא יוכלו לתמוך בחוק שכן יש בו סעיף שפוגע בזכויות הצרכנים. הסעיף מאפשר לחברות לבצע תהליכי איסוף מידע פולשניים ולהגדיר אותם כחיוניים למתן השירות. התוצאה: פגיעה בפרטיות שהיא לגיטימית, והצרכן יתקשה להתמודד עם הבעיה. 

החוק יגביל את נציבות הסחר הפדראלית (FTC) ולא יאפשר לה להאשים עסקים מקוונים במקרים רבים של פגיעה בפרטיות. המודעות של הצרכנים לפרטיותם אמנם עלתה, אבל לא כל אחד יודע בדיוק כיצד איסוף המידע עשוי להשפיע עליו. במקרה בו ייפגע אזרח ממידע אודותיו שפורסם על ידי גוף מסחרי, הוא לא יוכל להאשים את אותו גוף, והרגולטור לא יוכל להגן עליו. למשל, לו היה קיים החוק בשנה שעברה, לא היה בסיס לתביעה נגד גוגל בפרשת חשיפת המידע שביצעה עם השקת Buzz. החוק של מקיין וקארי עשוי להיות עלה התאנה אותו חיפשו מעצמות האינטרנט, זה שיתן לגיטימציה סופית לפעולותיהן. חברות כמו וריזון, HP ואחרות הודיעו שיתמכו בחוק, והגדירו אותו בתור צעד בכיוון הנכון.