היועץ: ליברמן יואשם במרמה והלבנה, לא בשוחד

החקירה שהתמשכה יותר מעשור הגיעה לנקודת ההכרעה: היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, הודיע הערב (יום ד') לאביגדור ליברמן כי הוא שוקל להעמידו לדין פלילי, בכפוף לשימוע. הוא יואשם בהלבנת הון, מרמה והפרת אמונים, קבלת דבר בנסיבות מחמירות והטרדת עד, אך לא בשוחד. שר החוץ לא צפוי להתפטר מהממשלה עד לאחר קבלת החלטה בשימוע.

• לצפייה בהודעה של משרד המשפטים על השר ליברמן
  

ליברמן קיבל את ההחלטה להעמידו לדין, במהלך ועידת מפלגת  "ישראל ביתנו", שהתקיימה

בבנייני האומה בירושלים. ynet העביר בשידור חי את האירוע, בו אמר שר החוץ כי הוא יוכיח שנהג על-פי חוק.

על-פי החשד, העבירות עליהן המליץ היועץ להעמיד את ליברמן לדין נעברו בהתייחס לשליטה בחברות שאליהן הועברו כספים בהיקף של מיליוני דולרים, שמקורם באנשי עסקים פרטיים. אותם כספים התקבלו בין השנים 2001-2008 בתאגידים שהיו בשליטתו, במהלך כהונתו כחבר כנסת וכשר.

ליברמן. יעלה את טענותיו בשימוע (צילום: אוהד צויגנברג)

בהודעת משרד המשפטים נכתב, כי לאחר פרישתו מתפקיד מנכ"ל משרד ראש הממשלה בשנת 1997 החל ליברמן בפעילות עסקית ואחרת בארץ ובעולם. הוא עשה כן באמצעות שתי חברות שהקים בישראל ובקפריסין. לצד פעילותן של החברות, קיים ליברמן מערכות קשרים עם אנשי עסקים בארץ ובחו"ל. במסגרת קשרים אלה התקבלו בחברות הללו, ומאוחר יותר גם בתאגידים נוספים שהקים, תקבולים כספיים בשיעור עתק, בין היתר, כאלה שמהותם וסיבת העברתם אליו, לא היו קשורים לתחומי פעילותם של אותם תאגידים, ולא שיקפו תמורה עבור פעילותם.

"הודיע שמכר, אבל המשיך להפעיל"

עוד נכתב בהודעה, כי לאחר שחזר לפעילות פוליטית במסגרת "ישראל ביתנו", הציג ליברמן על-פי החשד מצג כוזב כלפי הציבור ומבקר המדינה, לפיו מכר במלואן את כל זכויותיו בחברות ואין לו כל נגיעה אליהן. זאת, על אף שהמשיך לקיים את עסקיו על-ידי אותם תאגידים ונהנה מהזרמתם של אותם תקבולים לחברות שבשליטתו, והכול תוך הפרת חובות הדיווח על פעילותו האמורה ותוך הגשת דוחות כוזבים על פעילותו ונכסיו השוטפים, דיווחים בהם היה מחויב בתוקף כהונותיו הציבוריות ובשל חובות הנאמנות שלו כלפי הציבור. זאת עשה ליברמן באמצעות תאגידים חדשים שייסד או שרכש בישראל, בקפריסין ובאיי הבתולה, שהגם ששמר על זיקה לזכויות בהם, הם נרשמו על-שם אחרים, שחלקם שימשו "אנשי קש" עבורו.

ליברמן בוועידת "ישראל ביתנו" (צילום: אוהד צויגנברג)

ליברמן נחשד, כי יחד עם בא כוחו, עו"ד יואב מני, העתיק את פעילותו העסקית לתאגידים בחו"ל שהוקמו או נרכשו במטרה שלא ניתן יהיה לקשור בינם לבינו. ניהולן האדמיניסטרטיבי של החברות הופקד בידי משרד עורכי דין קפריסאי, על פי הנחיותיו של עו"ד מני, תוך הנחיה שלא להזכיר את שמו של ליברמן במסמכים ובתכתובות הקשורים לחברה וכן להימנע מהעברת מסמכים לישראל.

על פי החשד חברות אלו עמדו בקשרים פיננסים עם מעגל מצומצם של אנשי עסקים מחו"ל שהם בעלי אינטרסים או אינטרסים פוטנציאלים בישראל, ביניהם מרטין שלאף, מיכאל צ'רני, דן גרטלר ודניאל גיטנשטיין. אנשי העסקים אלה, כך לפי הודעת משרד המשפטים, העבירו לחברות אלה סכומי עתק בתשלומים חד-פעמיים או עיתיים במשך תקופות ארוכות. מורכבות פעילות פיננסית זו סייעה להסתרת קשרי ליברמן לחברות ולכספים אלה.

"פעל להקמת חברה נוספת"

כמו כן נחשד ליברמן, כך על-פי ההודעה שפרסם הדובר עו"ד משה כהן, כי לאחר פרישתו מתפקיד ציבורי בשנת 2004, פעל להקמתה של חברה נוספת, כשבעוד שבפועל הוא היה בעל השליטה בחברה והנהנה העיקרי מהכספים שהגיעו לחשבונה, הרי שכבעלת המניות בחברה נרשמה בתו, מיכל ליברמן-גלון, שהיתה אז בת 21. לצורך הסוואת שליטתו בחברה והיותו הנהנה בה, גרם ליברמן להעברת דיווח כוזב לבנק, בניגוד להוראות חוק איסור

 הלבנת הון. הקמתה של החברה במבנה זה, אפשרה, לכאורה, לליברמן להמשיך ולקבל כספים בהיקף נכבד, גם לאחר שחזר לפעילות ציבורית בשנת 2006.

בתקופה שבה לא שימש בכהונה ציבורית, כך על-פי ההודעה, השתמש ליברמן במישרין במרבית פירות פעילותה הפיננסית של החברה לצרכיו הפרטיים והפוליטיים. באמצעות חברה זו התקבלו תשלומים בסכום כולל של למעלה מ- 2.5 מיליון דולר, כשמתוך סכום זה יותר מ-1.2 מיליון דולר התקבלו בחברה בתקופה בה כיהן ליברמן בתפקידים ציבוריים.

יואשם, בכפוף לשימוע, גם בהטרת עד (צילום: אוהד צויגנברג)

בנוגע להטרדת עד, נכתב בהודעה, כי במהלך קיומה של חקירת המשטרה "ובמטרה למנוע את חשיפת האמת וחשיפת פעילותו, ליברמן אף הטריד עד, בכך ששוחח עם אחד המעורבים בפרשה על החקירה. כמו כן פעל ליברמן, כשר חוץ, לקידומו של אדם שמסר לו מידע חסוי אודות חיקור הדין שנעשה על-ידי משטרת ישראל בחו"ל, אשר הגיע אליו במסגרת תפקידו כשגריר ישראל בבלרוס".

החלטת היועץ המשפטי לממשלה התקבלה, לאחר שהועברה המלצת פרקליט המדינה, המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים) ומנהלת המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה להעמיד את ליברמן לדין בעקבות חוות הדעת שהוכנה בפרשה זו, ולאחר הדיונים שהתקיימו בעקבות הגשתה בהשתתפות צוות נרחב של פרקליטים וגורמים מקצועיים בלשכת היועץ המשפטי לממשלה.

בטרם יקבל וינשטיין החלטה סופית, ייערך, כנהוג, שימוע בפני היועץ המשפטי לממשלה - ככל שליברמן יחפוץ בכך - במסגרתו יוכלו באי-כוחו של שר החוץ להציג את טענותיו

 העובדתיות והמשפטיות ואלה ייבדקו בפתיחות. מסגרת הזמן לקיום השימוע תיקבע בהקדם בתיאום עם באי-כוחו של ליברמן - עורכי הדין יעקב ויינרוט וירון קוסטליץ. 

בנוסף, נמסרה הודעה גם לבתו של ליברמן, מיכל, שהיועץ שוקל להעמיד אותה לדין בכפוף לשימור בעבירה של הלבנת הון וסיוע למרמה והפרת אמונים. הודעה דומה קיבל שרון שלום, שגם הוא מעורב בפרשה. עו"ד יואב מני קיבל הודעה, לפיה וינשטיין יעמידו לדין בכפוף לשימוע בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ושותפות למרמה והפרת אמונים.

המשטרה המליצה: גם שוחד

באוגוסט 2009 המליצה המשטרה להעמיד לדין את ליברמן בעבירות של לקיחת שוחד, קבלת דבר במרמה, הלבנת הון, מרמה והפרת אמונים והטרדת עד. לאחר המלצת המשטרה עבר החומר לידי המחלקה הכלכלית בפרקליטות, שכבר לפני יותר משנה המליצה להגיש כתב אישום נגד ליברמן באותן עבירות.

בפרקליטות נערכו דיונים רבים בהשתתפות אנשי המחלקה המחלקה הכלכלית בראשות אביה אלף, פרקליט המדינה משה לדור, המשנה לפרקליט המדינה לעניינים כלליים

 שוקי למברגר ויועצו הבכיר של ויינשטיין, רז ניזרי. וינשטיין אף צירף לצוות את עו"ד יוסי קורצברג מפרקליטות מחוז תל אביב, על מנת שיציג נקודת מבט של סנגור.

במהלך הדיונים התברר כי לפרקליטות יהיה קושי גדול להעמיד את ליברמן לדין בעבירת שוחד, כפי שהמליצה המשטרה, משום שאין מספיק ראיות. במהלך הדיונים בתיק הועלו בעיות, ביניהן העובדה שחיקורי דין רבים נעשו בחו"ל ולכן תהיה בעיה להגיע לעדים. בנוסף, בפרקליטות גילו שראיות רבות מבוססות על מסמכים ופחות על עדויות, ולכן יהיה קשה מאוד להגיש כתב אישום בעבירת שוחד, כיוון שכדי לבסס עבירה זו יש להוכיח שמבצע העבירה אכן התכוון לבצע אותה.