שתף קטע נבחר

האחות שהותקפה באיכילוב: "חשתי סכנה לחיי"

אחיות בית החולים איכילוב עזבו היום את עבודתן למשך שעתיים כאות מחאה על תקיפת אחות חדר המיון מרגלית דוד, שהותקפה שלשום על-ידי נכד של מטופלת. "היום אני צריכה להיזהר כשאני עובדת ולראות אם עומד מאחורי בן משפחה", אמרה האחות שהותקפה

"פחדתי על חיי, לא היה לי בחיים דבר כזה, חשבתי שאני לא אחזור הביתה", כך סיפרה היום (ד') מרגלית דוד, העובדת כאחות 25 שנה, שהותקפה אתמול במיון באיכילוב על ידי מטופל. היום הגיעו מעל מאה אחיות לאסיפת חירום בפתח חדר המיון. האחיות עזבו את המחלקות והשאירו רק חלק קטן מהצוות.

 

מרגלית דוד סיפרה שהיא החלה לטפל בקשישה שהגיעה מבית אבות והייתה מחוברת לבלון חמצן, ועמדה להעביר אותה מהאלונקה למיטת חדר המיון. "ניתקתי אותה מבלון החמצן כדי לחבר אותה לבלון חמצן של המיון. באותו רגע בן המשפחה תקף אותי ללא שום סיבה, ללא שום טענה, תקף אותי באגרופים, רץ אחרי עם בלון החמצן ואיים עלי שיש לי מזל גדול שאין לו סכין, אחרת הייתי נדקרת על ידו".

 

"אני לא יודעת כמה זמן הוא הכה אותי, אבל בדרך שבה הוא איים עליי חשתי סכנה לחיי. 25 שנה אני עובדת ואף פעם לא חשתי סכנה לחיי. היום אני צריכה להיזהר כשאני עובדת ולראות אם עומד מאחורי בן משפחה, אם זה עבריין או אם הוא הגיע עם סכין".

 

מנהל בית החולים, פרופסור גבי ברבש, הגיע לכנס המחאה של האחיות ואמר: "עד היום אמרנו שכשפוגעים באיש צוות אנחנו לא פוגעים בחולים, זה לא דבר נכון לפגוע בחולים. אבל מה שקרה זה באמת חריג, נחצה קו אדום. זו הייתה אלימות פיזית שלא ראינו כמותה, הוא תקף גם את השוטרים".

 

בית החולים הגיש תלונה במשטרה והתוקף נחקר, הובא בפני שופט ונשלח להסתכלות פסיכיאטרית. עם זאת, הוא כבר שוחרר למעצר בית וככל הנראה תקף שוטרים גם במהלך מעצרו.

 

פרופסור ברבש אמר בצער: "אני לא חושב שהתלונה למשטרה תעזור. מהניסיון שלנו התהליך לוקח הרבה זמן".

 

יושב ראש ועד האחיות, שאול זכאי אמר באסיפה: "זה קרה למרגלית וזה יכול לקרות להרבה מאיתנו, יש לכם גב שזה לא יקרה".

 

יאנה קלמן, אחות חדר ניתוח באיכילוב, שמככבת בימים אלו ב"הישרדות", הגיעה להזדהות עם האחות שהותקפה. היא סיפרה שלמזלה לא עמדה במצב שבו הותקפה פיזית, אך נחשפה לאלימות מילולית בעת עבודתה בבית החולים. "זה עצוב מאוד, אנשים שעוסקים במקצועות בריאות הם אנשים שהטבע שלהם זה לעזור לבני אדם, אפילו בהתנדבות, אנחנו עובדים לילות ושבתות ומוותרים על חיי משפחה. התחושה היא שבמקרים של אלימות אנחנו לא מקבלים גיבוי מספיק והמצב צריך להשתנות. לצערי, הכבוד לאדם שמטפל בכך נעלם".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
"היום אני צריכה להיזהר". מרגלית דוד
צילום: מיטל יסעור בית-אור
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים