המתווך שלא תיווך, ולא באשמתו
המו"מ לשחרורו של גלעד שליט תקוע במבוי סתום עמוק זה כעשרה חודשים. חגי הדס לא שימש כמתווך אלא כנציג הממשלה למגעים שמנהל המתווך הגרמני, ולא היה לו מנדט לשנות אפילו קוצו של יוד במתווה העסקה שאושרה לפני כשנה. במצב שכזה, לעזיבתו של הדס לא תהיה כל השפעה
החלטתו של חגי הדס לפרוש מהטיפול בעניינו של גלעד שליט לא תעכב את המשא ומתן לשחרור החייל החטוף, וגם לא תגרום לו נזק. הסיבה לכך פשוטה: זה כעשרה חדשים תקוע המשא ומתן במבוי סתום עמוק, וכשאין משא ומתן אין מה שיתעכב.
זו אינה הסיבה היחידה. הדס לא שימש כמתווך בעניינו של גלעד שליט, אלא כנציג ממשלת ישראל למשא ומתן המתנהל באמצעות המתווך הגרמני גרהרד קונרד. לכן, השפעתו על מתווה העסקה ועל תנאי שחרורו של שליט היו מוגבלים. הוא יכול היה לייעץ, אך לא היה לו מנדט לשנות על דעת עצמו אפילו קוצו של יוד במתווה העסקה, שאושר לפני כשנה על ידי ראש הממשלה, שר הביטחון, הקבינט הביטחוני ופורום השביעייה.
הדס גם לא יכול היה לנקוט בפעולות עקיפות, שיפעילו מנופי לחץ על הנהגת חמאס ויגרמו לה לשקול מחדש את עמדותיה - כמו למשל להכביד את תנאי המעצר של אסירי חמאס בבתי הכלא הישראלים. גם צעד שכזה צריכה הממשלה לאשר לפני כן. לכן, יותר משתשפיע פרישתו של הדס על המאמצים לשחרור גלעד שליט, היא משקפת את עומק הקיפאון ואת חוסר התוחלת שאליה נקלעו מאמצים אלה.
האחראי על תיק שליט נימק את עזיבתו ב"סיבות אישיות הנוגעות למשפחתו". לטענתו, הוא הודיע לראש הממשלה, כשזה מינה אותו, כי בכוונתו לפרוש אחרי תקופה שלא תעלה על שנתיים. להדס קשרים מצויינים וחמים עם משפחת שליט הנותנת בו אימון מלא. זאת, בניגוד ליחסים עכורים שהיו בינם לבין קודמו בתפקיד, עופר דקל. לכן, סביר בהחלט להניח שאם המשא ומתן לשחרור שליט היה כעת במצב פעיל, או שהיתה לפחות נשקפת תקווה לחידוש המגעים ולהתקדמות מסוג כלשהו, לא היה הדס מבקש לפרוש. גם אם היה מבקש - ראש הממשלה היה מתאמץ יותר לשכנעו להישאר.
בעזה תמכו, בדמשק התנגדו
תזכורת קצרה: לפני כשנה הציג המתווך הגרמני בפני הנהגת חמאס את הצעתה האחרונה של ממשלת ישראל לשחרור עצירים פלסטינים תמורת שליט. המתווך קבע כי ההצעה הישראלית "נדיבה", משום שכללה בין היתר, לראשונה, גם הסכמה לשחרור מנהיגי מחבלים שיזמו פיגועים ושילחו מרצחים לישראל ולשטחים.
התנאי היחיד שהציבה הממשלה היה שאותם מובילי טרור, שהם תושבי הגדה המערבית, לא ישובו לבתיהם אלא ישוחררו לרצועת עזה או למדינות שיסכימו לקבלם. זאת, כדי שלא יוכלו לחזור לסורם ולא יוכלו לשקם את תשתית הטרור של חמאס ביהודה ושומרון באופן שיסכן חיי ישראלים ואת שלטון הרשות הפלסטינית.
קונראד הציג את המתווה הישראלי המשופר בפני ההנהגות המדיניות של חמאס בעזה ובדמשק, וביקש את אישורן או לפחות תגובה שתאפשר להתקדם. הנהגת חמאס בעזה נטתה להסכים למתווה, לא כך ההנהגה בדמשק בראשות חאלד משעל. הנהגה זו שהיא מיליטנטית מטבעה הושפעה גם מהעמדה הנוקשה של אחמד ג'עברי, מנהיג הזרוע הצבאית של חמאס בעזה, ומעמדת הנהגת אסירי הארגון המוחזקים בבתי הכלא הישראלים שפסחו על שני הסעיפים מנימוקים הנוגעים ליחסים שבין האסירים לבין עצמם.
כתוצאה מחילוקי דעות אלה לא נתן חמאס תשובה רשמית למתווך קונראד עד עצם היום הזה. באופן לא רשמי הבהירו ראשי חמאס לקונראד, כמו גם בראיונות לתקשורת, כי המכשול העיקרי מבחינתם – למעשה המכשול היחיד - הוא עניין הגירוש לחו"ל. הם דרשו שכל המשוחררים תושבי הגדה יחזרו לבתיהם ללא קשר לעברם ולמידת מסוכנותם בעתיד, וכל עוד ישראל אינה מקבלת דרישה זו - אין עסקה.
ממשלת ישראל מצידה, על פי המלצת ראשי השב"כ והמוסד (דיסקין ודגן), עומדת על דרישתה לגרש את מנהיגי המחבלים לחו"ל מנימוקי שמירה על ביטחון אזרחיה. הרמטכ"ל לשעבר אשכנזי דווקא נטה לוותר, אך עמדתו לא התקבלה בפורום השביעייה. זו תמונת המצב כעת. היא לא צפויה להשתנות בקרוב מפני שחמאס שואב עידוד מהטלטלה בעולם הערבי ומאמין כי היא פועלת לחיזוק הגורמים האיסלאמיים התומכים בו. בראש ובראשונה הוא מעודד מההתרככות המסתמנת ביחסו של השלטון החדש במצרים לארגון.
בישראל לעומת זאת מסתמנת לכאורה אפשרות לשינוי. מאיר דגן סיים את תפקידו בראשות המוסד, רב אלוף בני גנץ החליף את אשכנזי בלשכת הרמטכ"ל וראש השב"כ דיסקין יפרוש בימים הקרובים. עמדתו של ראש השב"כ המיועד, יורם כהן, בסוגיית שליט אינה ידועה לציבור, אך סביר להניח שהיא אינה שונה מזו של קודמו. מה שכנראה נכון גם לגבי עמדותיהם של ראש המוסד תמיר פרדו, ושל גנץ. ואולם, עצם החלפת הצמרת הביטחונית יוצרת הזדמנות לחשיבה יצירתית מחדש על כל ההיבטים של סוגיית שליט, כולל האפשרות לשחרור החייל במסגרת מהלך מדיני כזה או אחר או במבצע מודיעיני-צבאי.
לפנייה לכתב/ת 
