דנה המהממת ביקשה שאשמש לה אליבי
כל כך התרגשתי, שכמעט נפל לי הטלפון מהיד. בפעם הראשונה בחיי אני הולכת להיות האליבי של מישהו! אני! שאם שואלים אותי בעבודה למה איחרתי אני אומרת שלא התעוררתי, במקום להמציא סיפור סקסי עדכני על מטען חבלה שעיכב תנועה שלמה
דנה ביקשה ממני, עם חמישים אלף הקדמות, הסברים ואזהרות, שאשמש לה כאליבי. היא יוצאת השבוע למועדון עם אפרת. היא רוצה שאשמור עליה, למקרה שבעלה ימטיר עלי מבול של שאלות. רמז: לבעלה לא קוראים אפרת.
כל כך התרגשתי, שכמעט נפל לי הטלפון מהיד. בפעם הראשונה בחיי אני הולכת להיות האליבי של מישהו! אני! שאם שואלים אותי בעבודה למה איחרתי אני אומרת שלא התעוררתי, במקום להמציא סיפור סקסי עדכני על מטען חבלה שעיכב תנועה שלמה.
אפילו לא היה עצוב לי שככה היא משקרת למישהו שהיא פעם אהבה, בשביל לממש אהבה חדשה. היא פשוט התבלבלה, זה הכל. כשהיא התחתנה עם כפיר, היא לא ידעה שהיא בעצם אוהבת בנות. זה רק אחר כך נודע לה. במקרה, כשניצה עשתה לה עיניים מהצד השני של הבר.
החיים שלה מתנהלים בסגנון של פיקניק על גדות הנהר
מאז היחסים שלה עם בעלה רוב הזמן בנפילה. החיים שלה מתנהלים בסגנון של פיקניק על גדות הנהר. היא נזהרת לא להיות בוטה מדי עם בעלה, וכל פעם שהיא רוצה לפגוש את אפרת, היא מוצאת מישהו שיזרום איתה ויידבק בהתרגשות השקרית שהיא חיה בה, למקרה שבעלה יתעורר מתרדמת החורף שלו.
כל כך קיוויתי שגם תורי יגיע והיא תשתמש גם בי יום אחד בתור האליבי שלה. והנה, היום הזה ממש הגיע!
"אני לא סגורה על זה שאפשר לסמוך עלייך, את עם הפה שלך", הטון המאיים שלה הפחיד אותי קצת, אבל הייתי נחושה בדעתי לשמור על הסוד שלה מכל משמר ונשבעתי בחיי הרדודים שאף אחד לא יוציא ממני מילה. אפילו לא בעינויים.
טוב, אולי בעינויים כן. כוח סבל זה ערך מיותר לגמרי מבחינתי.
דנה הבטיחה לי שלא נגיע לזה.
היא עברה איתי איזה מאה פעם על התוכנית שלה לחמישי בערב. הלילה הכי עמוס ב'אשה חוזרת'. בשבע היא משכיבה את הילדים. עד תשע היא גומרת להרגיע את נמרוד שאין מפלצות בארון החשוך שלו, עד תשע היא מזכירה לבעלה שהיא באה אלי, כי נשבר לי הלב בגלל בייב.
כאן ניסיתי למחות בזעם ולהזכיר לה שירקתי דם עד שמצאתי אחד שלא שובר לבבות, אבל דנה עדיין בטוחה שהסרט הרומנטי שאני חיה בו הוא סוג של פרומו לקמפיין רטרו של סרטי נעורים בשקל. היא המשיכה לדקלם לי את התוכנית שלה. עד עשר כפיר והיא גומרים להתווכח, בעשר וחצי היא גומרת להתלבש ולהתאפר, בשתיים בלילה היא בבית. קלי קלות.
כתבתי הכל ושיננתי במשך השבוע את הפרטים. הלכתי לישון כל ערב עם התוכנית הזאת וצחקתי כל כך כשהודיתי, בפעם המיליון, לגורל החכם שסידר ככה שאף פעם לא היה ולא יהיה לי בעל מפחיד, או הומופוב.
אפילו אני מבינה שיש גבולות שלא כדאי לשים לגבר שלי
בחמישי בלילה, בייב ביקש רשות לצאת לערב גברים של בירות וצפייה במשחק כדורגל בבוני. זה משגע אותי, היצר הזה שלו לנסות בכוח להיות גבר, במקום להתגאות בתכונות העדינות הקסומות המופלאות שלו, כמו לבשל לי ארוחת ערב ולגהץ לי חולצות, אבל אפילו אני מבינה שיש גבולות שלא כדאי לשים לגבר המהמם שלך. בכל אופן, כל הסיטואציה הזאת כל כך בלבלה אותי, ששכחתי מדנה ומההתרגשויות שלה ויצאתי בעצמי לבלות עם חברה.
העברנו ערב מדהים. היא סיפרה לי סיפורים מסמרי שיער על ניקיונות לפסח ומצות עם שלוש שכבות שוקולד ואיפה הכי כדאי לקנות חמישה טון שמן ושלושה קילו בקבוקי יין, ואני סיפרתי לה על ערבים שלמים של נשיקות, חיבוקים, ליטופים וסלוגנים של משפטי אהבה מטלנובלות לגיל הרך. הסיפורים האלה גרמו לנו לשתות עוד ועוד, עד שנגמרו לנו המילים והלכנו הביתה. זה לא שיש לנו באמת על מה לדבר.
כל כך הייתי מזועזעת מכל הסיפורים ששמעתי כל הערב, שחייגתי על אוטומט לדנה, כדי לרכל איתה על אורית וחיי היידי-בת-ההרים השוממים שלה.
אבל כנראה לא הייתי שיכורה מספיק, כי חייגתי אליה לטלפון הזה שמתקשרים אליו סתם כי בא לך לדבר.
"בלה?" ענה לי קול מוכר אבל עצבני, "דנה לא איתך?"
אופס בתחת שלי.
לפנייה לכתב/ת 
_a.jpg "צילום: shutterstock")
