חובה לדווח על החלפת מנוע? לא ב"אלבר"

האם החלפת מנוע ברכב היא אירוע שמחייב סוחר רכב לדווח עליו לקונה? החוק קובע שכן. חוק המכר מחייב סוחר לדווח לקונה על אירועים משמעותיים בעברו של הרכב שהוא מוכר. החלפת מנוע, ועל כך אין כל ויכוח, הוא אירוע מאד משמעותי, אבל כנראה שלא עבור חברת "אלבר".

בדצמבר 2009 מכרה החברה מכונית מדגם סובארו B3 ליצחק משה מרחובות, תמורת 80,500 שקל. הקונה לא לקח את הרכב לבדיקה, ולטענתו גם לא הוצג בפניו טופס בדיקה או גילוי על עברו של הרכב. כ-10 חודשים לאחר רכישתו פנה משה למוסך מורשה של סובארו, "מוסך אבני" ברחובות, כדי להכין את הרכב למבחן רישוי השנתי. ואז נדהם לשמוע כי המנוע ברכב שרכש, אינו מקורי.

יצחק מיהר לבדוק את רישיון הרכב, ואז גילה לתדהמתו כי מספר המנוע הרשום ברישיון עמו רכש את הרכב, אינו זהה לזה הרשום ברישיון החדש שקיבל לקראת הטסט. במילים אחרות, ברכב הוחלף מנוע, אך איש לא טרח לעדכן אותו על כך. משה התלונן על כך בפני סוכן המכירות של אלבר באמצעותו רכש את הרכב, וכינה זאת "הונאה". לטענתו, הובטח לו שהדבר יועבר לטיפול דרג בכיר. אלא שמלבד אותה הבטחה, לא קרה לטענתו דבר.

לאחר ששיגר לאלבר מכתב ובו גולל את הפרשה, זכה לתשובה ממחלקת פניות הציבור. הוצע לו שהחברה תקבל ממנו את הרכב, ותזכה אותו ב-52 אלף שקל - כ-27.5 אלף שקל פחות מהמחיר בו רכש את הרכב, להזכירכם. לחלופין הוצע לו פיצוי של 5,000 שקל, אם יסכים להשאיר את הרכב ברשותו.

שלא במפתיע החליט יצחק משה לדחות את שתי ההצעות, ותבע את אלבר באמצעות עו"ד יניב אריאלי. בכתב התביעה שהגיש לבית משפט השלום ברחובות, הוא דורש שאלבר תפצה אותו בסכום של 100,500 שקל, הכולל את סכום הרכישה של הרכב בצרוף ריבית והצמדה, וכן קנס כספי של 20 אלף שקל בגין הצורך להכנס למוסך. לטענתו, הונו אותו והוציאו ממנו כספים במרמה, תוך אי-גילוי החלפת המנוע. לטענתו, אם היה יודע כי הוחלף המנוע, לא היה רוכש את הרכב.

בכתב התביעה נטען כי אלבר עברה על מספר חוקים בהתנהלותה, בהם חוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות), חוק החוזים וחוק הגנת הצרכן. משה גם מאשים את החברה בהטעיה במתכוון, הצגת מצג שווא, אי החתמה על טופס גילוי נאות וניהול מו"מ בחוסר תום לב ותוך הסתרת מידע.

מעוניינים לדעת איך מגיבים באלבר? בחברה מודים כי בגלל "טעות אנוש" לא דווח למשה על החלפת מנוע, ומציינים כי הוצעו לרוכש מספר הצעות אטרקטיביות לפתרון הנושא (כזכור, פיצוי של 5,000 שקל או רכישה חוזרת בהפסד של 27.5 אלף, ב.ב), אלא שהוא דחה את שתיהן, העלה דרישה שאינה מתקבלת על הדעת והחליט לפנות למישור המשפטי.