מהנעשה במולטיספירה - ספיישל פסח
כל השנינויות שלכם לחג המצות שלא תשמעו מאבא, החזרזירים הירוקים, פיק אפ לכבוד החג, טוויטר נגד טוויטר ועוד בספיישל מולטיספירה #ללאמין
פייסבוק, מצה ומרור
עשר המכות לפי אור רייכרט:
(צילום ג'סטין ביבר: Snow Belieber x D18.Syndrome ♥ ברשיון cc-by)
"ףךיחהבעיעכמעילךחףףצךמלחי זהו גם המקלדת שלי נקייה לפסח :)" (אינה דוידוב)
דונו בשיפורים לסדר פסח, ביקשנו. אתם דנתם:
ליאור שמש: "במקום לקרוא את ההגדה, להוריד את הסרט"
פיי הרניב: "אפשר להוסיף עוד אלכוהול. אפשר להוסיף חשפניות. אפשר לוותר על ההגדה".
מתן מלמד: "אם תרצו - אין הגדה".
נבוקו נצר: "הייתי נפטר מכל השטויות של ההגדה ומתמקד במשמעויות העכשוויות של חג חירות - כיבוש עם אחר, חופש ביטוי, חופש מידע, חופש תוכנה, מאגר ביומטרי וכולי".
מתן צור: "אם החתול בחד-גדיא אוכל שוב את הגדי בא תאילנדי ואוכל אותו בפיתה".
שחר אבן-דר מאנדל: "כדי להתחבר למקורות האמיתיים של החג יש להכריז על פסח בהפתעה בתאריך אחר בכל שנה ולחייב אנשים להכין את ארוחת החג עם מה שיש בבית באותו רגע".
עוד הצעות כאן .
החברים ב-ynet יהדות דיווחו שהכשרות לפסח לחומרי ניקוי היא, כמו שתיארתם לעצמכם, מיותרת. שרון גפן העירה: "אני מציעה שהבדצ ירחיב את תחומי פעילותו ויעניק הכשרים לפסח גם למוצרים נוספים כגון חצץ, מחטים, ונרות. אולי גם לקוביות לגו".
ליטל בר ואבנר קלמר בפיק-אפ לחג:
צפרות: השפה העברית בטוויטר
שיעור בעגה הטוויטרית מפי עוזרת המולטיספירה לענייני טוויטר, ד"ר עדי איגנפלד:
היום נעסוק בהאשטאג "#ללאמין". האשטאג היא מחרוזת שנפתחת בסולמית, ומשמשת כמילת מפתח של ציוץ, שמקשרת אותו לנושא על סדר היום. אם נקליק על ההאשטאגית #justinbieber, נקבל רשימה של ציוצים עדכניים שעוסקים בזמר ג'סטין ביבר (אלא שבעברית זה לא ממש עובד).
השימוש המקורי במונח #ללאמין היה כסיומת לציוצים העוסקים בדבר-מה שיתכן ונשמע מטונף, אך אינו כזה.
למשל: "תנו לי מקל מספיק ארוך ונקודת משען. אני כבר אמצא מה לעשות בו. #ללאמין" (danjas@). הוספת ההאשטאג מנטרלת את המשמעות המינית שיכולה להשתמע מהמשפט. כעת המשפט תמים. במהלך הדורות התפתח השימוש במונח, וכעת הוא משמש רק פעמים נדירות כנטרול משמעות מטונפת.
השימוש במונח הוא רחב ביותר, ומטרתו החדשה היא הפוכה -דווקא לקשר את הציוץ למין. לדוגמה, ניקח ציוץ נייטרלי כמו "אנשים שמזמינים אותי לכנס אקטיביזם בפייסבוק. טוב לי עם הפסיביות שלי #ללאמין" (elad_itzhaki@). ללא ההאשטאג היה הציוץ יפה ונעים, אך איתו הוא הופך לרמיזה מינית מצויינת. עם זאת יצויין כי עוזרת המולטיספירה טרם בדקה אמפירית את נכונות הציוץ.
דוגמא נוספת: "יש גמרתי!!! אפשר ללכת לשתות!! #פרוייקט #ללאמין" (AssafKohavi@). בהוספת ההאשטאג, הצייצן מעיד שהגמירה היא לא מינית אלא של הפרוייקט. אך שימו לב למעשה חכם: כעת אנחנו שואלים עצמנו האם הצייצן כן גומר מינית, וחושבים פתאום על מין. אולי איתו, אולי עם @אלעדיצחקי, אבל כן, מין.
האם ניתן להסיק מכך שכל הצייצנים חרמנים? שהדור השלישי בטוויטר חושב תמיד על מין? או אולי מדובר במסמך חברתי מרתק: מסתבר שמין מוכר! תשובות לכל השאלות הללו אין לעוזרת המולטיספירה שלכם, שכן כעת היא לא לגמרי מרוכזת, וראשה עסוק במחשבות על בדיקות אמפיריות של צייצנים מסויימים. #ללאמין
אגדה שצויירה באמת
שלל איורים ישראליים מקוריים של אגדות ילדים קלאסיות וקלאסיות פחות הציפו את הפיד של המולטיספירה. הלכנו בעקבות שביל פירורי הלחם והגענו לכפיר רם, המנהל המקצועי של המכללה הישראלית לאנימציה. היי כפיר! "היי עידו. מאת'יו לן, אנימטור ואמן סיפור מאולפני פיקסאר, מתארח אצלנו באירועי 'פסח של אנימציה' לפיקסאר מאסטר קלאס. הוא הציע לארגן פעילות שבה הוא יוכל לתרום ולקדם את תחום האנימציה והעיצוב בארץ. בהתחלה חשבנו לעשות תחרות שנושאה 'עיצובים מקוריים לדמויות מוכרות של פיקסאר', אבל החלטנו לרדת מזה בגלל חשש לפגיעה בזכויות יוצרים. חשבנו מה יהיה הכי מגניב, והגענו לרעיון של סיפורי אגדה עם טוויסט מקורי".
התחרות עלתה לפייסבוק, שם אפשר להצביע לאיורים המוצלחים. מלבד הפרסים, היצירות הזוכות יוצגו בסינמטק תל אביב במסגרת אירועי האנימציה.
בת הים הקטנה. יוצרת: סיון מוראד
שלושה חזרזירים קטנים. יוצר: יונתן טל
כך תשתמשו באתר הטוויטר
אהוד קינן פרסם כאן מדריך לטוויטריסט המתחיל. הטוקבקיה עפה עליו.
אבירן טיקבק: "יש שם אחת שהחשבון שלה נעול והיא לא מאשרת אותי! למה????????????????????????????????????????? מה זה הפלצנות הזאת???????????????????????????????? כל התל אביביות האלה בטוויטר מה נראה לכם? תאשרי לי!!!!!!!!!!!". ובכן, אבירן, יש לי השערה בנושא.
אלמוני טיקבק: "המדריך החינמי לטוויטר:
08:00 פוקח עיניים
08:10 מוריד תחומוס מאתמול בלילה ומקלל על הבחירה של החומוס
08:40 מחליף תכנרית בשירותים ומזכיר לעצמי לא לאכול חומוס בלילה"
"אין כמו פייסבוק!! ותאמינו לי יש יותר אנשים שיש להם פייסבוק..", כתב מגיב אנונימי, ואחר השיב לו: "יש גם יותר אנשים שיש להם זיבה, אז מה?"
מגיב בשם האירוני "לא ממורמר" חפר: "טוויטר זה בועה, וטוב שכך. הוא מלא באנדר-אצ'יברים תל אביביים שהעולם שלהם מחולק לשני צבעים - אפור וורוד פוקסיה, או במילים אחרות - סחים והיפסטרים. היום זה כבר לא קול לקרוא למישהו סחי או לקרוא לעצמך היפסטר אז עכשיו כשהם ידברו על זה זה יהיה בקטע אירוני ומודע לעצמו. כולם שמאלנים; כולם יודעים הכי טוב. מי שלא בטוויטר, קרי, בפייסבוק, הוא אדם משעמם. סחי. כמובן שלא הכל שלילי בטוויטר הישראלי, ויש משתמשים שבאמת מעניין לקרוא אותם ולא מזבלים את השכל בפסבדו-שנינות אך ורק לשם הריטוויט. לצערי, אפשר לספור אותם על יד אחת. איך הם אומרים? פייל אחד גדול".
וגם הטוויטרספירה, מסיבות שונות ולעתים הפוכות.
נתי רבין: "אם אהודק היה עיתונאי אמיץ כמו רון בן ישי או איתי אנגל הוא היה מפרסם את השם שלו בטוויטר בכתבה....."
יאיר קיבאיקו: "הטוקבקים בכתבה של אהודק שווים את זה שיש מצב שבגללו הטוקבקיסטים האלה יפתחו חשבון".
יאיר אי.: "אהודק עשה אחלה עבודה - כתב על טוויטר בצורה כזו שמי שלא בטוויטר לא ירצה להצטרף אליו. נהדר".
אלינור שריקי: "אהודק צריך לקחת על המצפון שלו שעכשיו יהיו דקירות בכניסה לטוויטר".
pitz_27: "אני מבינה שלאהוד קינן אין טוויטר. #YNET"
דניאל קפוצ'ינו: "טוב, הגעתי לכאן בעקבות המאמר של אהוד קינן. מישהו יודע איך עושים פה לייק, ולמה לעזאזל אנשים שאני חבר שלהם לא חברים שלי בחזרה?"
אהוד קינן: "היי, פה זה האתר הזה שהוא כמו 'צ'ט המוני'? קראתי באתר של ידיעות. טוויטר יפה, מוזמנים לשלי. :*)"
איציק הלל: "בגלל אהודק אבא שלי שואל איך מתחברים לטוויטר".
רותם חרמון: "האחים קינן בקנוניה להשמיד את האינטרנט הישראלי".
עומר דוידוביץ': "אהודק, איי לאב יו, אבל ראבק, היית חייב להכיר את טוויטר לכל טוקבקיסט?".
לין מיטשל: "בזכות הכתבה בטמקא גיליתי היום שאהוד קינן ועידו קינן זה לא אותו בן אדם".
אהוד קינן בתגובה: "לקח לי רק קצת יותר מחמש שנים ו-1200 כתבות להגיע לזה".
שני שפירא: "אתמול הפיד רעש לגבי הכתבה של אהודק בטמקא. איך הכתבה על חזה גברי מפותח לא יוצרת תגובות דומות?"
עידו קינן: "הגעתי לכאן בעקבות המאמר של אהוד קינן. שתי שאלות: מה זה #ללאמין, והאם ידעתם שאהוד קינן ועידו קינן זה לא אותו בנאדם?"
רעות זארו: מאמא של אהודק נמסר: עמכם הסליחה, השקענו בעידוק יותר
מורן בר: "הכתבה הבאה בטמקא - 'אינטרנט, האם זה יתפוס?'"
אהוד קינן: "המגניבים של הספסל האחורי, שתי בקשות - אחת: תמנשנו את הקריאות נגדי. אני מדפיס ושולח לסבתא. שתיים: לא לקשקש בטוש את השם שלכם. זה לא יפה".
LOL נגענו: מצה
רוצים להכין מצה מיד? שאלו את טל כהן כיצד
אהרון מילרד: "חברים, פסח מתקרב...אל תחמיצו".
שירה גרשוני: "פסח מגיע, למה אני מרגישה חנוכה?"
שחר אבן-דר מאנדל בגירסת הטוויטר לחד-גדיא: "RT @HaKadosh_Baruch_Hu RT @Malach_Hamavet RT @Shochet RT @tora RT @maya RT @nura RT @chutra RT @calba RT @shunra RT @gadya RT @aba in 2$"
נדב עבודי: "בפסח הזה, כדי לשרוד את התקפת השאלות המציקות של הדודות והמשפחה - אני אחבוש כיפת ברזל".
נועה אנג'ל: "עוד שם אופציונלי למלחמה שכנראה תהיה בפסח: רחל. אבל במלרע, שיראו שאנחנו רציניים".
אבנר קלמר: "שם טוב למשרד יחסי ציבור יהודי: כרפס יח"ץ".
דביר וולק: "יוניון, יודע מה זה מצות? 'אצות? יצורים שחיים בים'. לא, קרקרים שצריך לאכול בפסח, אבל אנחנו לא, כי אנחנו חילונים. 'פילונים? אנחנו פילונים?'"
אייל ערפדון גנור: "תוהה אני ממה מורכב פסק זמן כשר לפסח".
אור גלעד: "הדיל היומי: '2 ילדים בהזמנת חופשה בפסח'. מה אני אעשה עם 2 ילדים? שילכו להורים שלהם, למה אנזי צריך לקבל אותם במתנה? תנו לי לנפוש בשקט!"
שרגא פיש: "לפסח הזה אני אחשוב על קושיות מהסרטים (ועל כושיות מסרטים אחרים #ללאגזענות)".
נועה רוה: "מנסה לחזות איך יראה הפיד בחודש הקרוב: שבועיים של 'למי יש כוח לפסח', שבוע 'איזה כיף חופש אבל איזה באסה שפסח' ושבוע של 'איזה באסה שנגמר פסח'".
יניב: "אתם לא אוהבים חגים. גם בראש השנה הייתם ככה וגם בפסח. אבל על יום השואה עפים פה כל השנה".
ואם לא ראיתם עדיין את סרטון "אם למשה רבנו היה פייסבוק", תזדכו על האינטרנט שלכם.
המשכה של המולטיספירה בדרכים אחרות
ביערנו את החמץ והגעלנו את המדפים בארכיון "מהנעשה במולטיספירה". לרגל חג הפסח, הכניסה חופשית. המולטיספירה מתעדכנת במהלך השבוע גם בבלוג, פייסבוק ובטוויטר. מוזמנים לבקר.
יצרתם או ראיתם פוסט/סטטוס/ציוץ ששווה לשתף? ספרו לנו כאן.
לפנייה לכתב/ת 
