המתווך הוסיף נכס ודרש שכר. מה קבע ביהמ"ש?
האם מתווך שהוסיף להסכם תיווך חתום פרטים של נכס נוסף בכתב ידו ומבלי שהלקוח חתם על התוספת, זכאי לדמי תיווך עבור נכס זה? בית המשפט בתל אביב נדרש לסוגייה
מתווך שהוסיף להסכם התיווך לאחר חתימת הלקוח פרטים של נכס נוסף בכתב ידו מבלי שהלקוח חתם על התוספת, אינו זכאי לדמי תיווך עבור הנכס הנוסף. כך נקבע לאחרונה בבית המשפט השלום בתל אביב.
בין הצדדים, מתווך ומעצב אופנה ופנים, נחתם הסכם תיווך ביחס לנכס שנמצא בקומה שנייה בבניין בדרום תל אביב בעלות של 950 אלף שקל. הצדדים הסכימו, כי אם תיסגר העסקה, יקבל המתווך 2% ממחיר המכירה הכולל של הנכס.
בתביעה שהגיש לבית משפט השלום בתל אביב טען המתווך כי כעבור זמן, רכש הלקוח את קומת הגג, אך סירב לשלם את דמי התיווך, ודרש מבית המשפט לחייבו בתשלום 47,560 שקל. לטענת המתווך, קומת הגג הוספה להסכם בכתב יד בנוכחות הלקוח, ולפיכך מדובר בשינוי מוסכם בחוזה.
עוד הוא טען, כי לא הפנה את הלקוח לבעל הנכס הנוסף, שכן מתוקף חובתו האתית לא רצה לעשות כן כל עוד מתנהל משא ומתן עם לקוח אחר, אך הלקוח ניצל את המידע שהשיג דרכו לשם רכישת הנכס, ועל כן בהיותו הגורם היעיל בעסקה, הוא זכאי לדמי התיווך.
הלקוח טען מנגד, כי הסכם התיווך נכרת ביחס לקומה השנייה בבניין בלבד, ויתרה מכך, המתווך הוא שסירב לעזור לו לקיים את העסקה כל עוד מתנהל מו"מ בין בעלת קומת הגג ללקוח אחר, ועל כן נאלץ לברר את הפרטים בגפו.
בהיעדר חתימה - אין הסכם
השופט רונן אילן דחה את התביעה וקבע, כי משהודה המתווך שקומת הגג הוספה להסכם בכתב ידו לאחר החתימה והלקוח לא חתם על התוספת - הרי שלמעשה לא השתכלל הסכם ביחס לקומת הגג והמתווך לא זכאי לדמי תיווך.
השופט קבע כי בנסיבות המקרה, גרסת הלקוח לפיה התוספת להסכם לא נערכה בנוכחותו או בהסכמתו עדיפה על זו של המתווך, ודחה את טענת המתווך כי לאור נוכחות הלקוח בזמן הוספת הנכס להסכם, יש לראות בכך כשינוי מוסכם. "...אם נקבל אפשרות שכזו להשלמת הסכם התיווך על יסוד הסכמה בעל פה, מה ימנע טענה להסכמה בשיחת טלפון? או להסכמה לאחר יום ושבוע? או לעדות טרדן מתערב בדבר אותה הסכמה? לכך עלול שלא להיות סוף", כתב השופט.
עוד הוא ציין, כי בקלות יכול היה המתווך לדרוש את חתימת הלקוח על התוספת, ומשלא עשה כן - אין לו להלין אלא על עצמו. בנוסף נפסק, כי הלקוח הוא זה שהתקשר אל המתווך שוב ושוב והפציר בו לתווך ולקדם את האפשרות לרכוש את קומת הגג, אולם המתווך סירב, ומשכך, היה "גורם מזיק" יותר מאשר "גורם יעיל".
השופט הוסיף וציין, כי לא מדובר בחוסר תום לב של מי מהצדדים, שכן הלקוח היה מעוניין בדירת הגג ופעל להשגתה, ואילו המתווך התנהג כראוי שכן לקוח אחר שלו ניהל מו"מ ביחס לאותו הנכס. לאור דחיית התביעה, חויב המתווך לשלם ללקוח הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 5,300 שקל.
לעיון בפסק הדין
לאתר המשפט הישראלי פסק דין
לפנייה לכתב/ת 
