המג"דים של מלחמת לבנון משתדרגים

קורס המח"טים, שמחזור נוסף שלו מסתיים בימים אלה, נחשב לאחד היוקרתיים והמבוקשים ביותר בצה"ל. הוא נמשך רק חמישה שבועות, אבל תהיה לו השפעה ארוכת טווח על אופי המטה הכללי של צה"ל בעוד כעשור. לקורס הנוכחי נוסף אלמנט מעניין נוסף: רוב החניכים שהשתתפו בו, לקחו חלק פעיל במלחמת לבנון השנייה בקיץ 2006, והם יהיו אלה שיובילו במלחמה הבאה את הכוחות מעמדה בכירה יותר. "הם יעמדו מול שדה קרב מהמורכבים שיש, הם יצטרכו לדעת איפה הכי טוב להיות בכל רגע נתון, ובסוף גם להביא להכרעה", קובע מפקד הקורס, תת-אלוף תמיר הימן.

מתעדכנים ומעדכנים את החברים - בעמוד הפייסבוק של ynet

סא"ל וג'די סרחאן זוכר היטב את היום שבו הסתיימה מלחמת לבנון השנייה. בשעה שנערך להרחבת פעילות חייליו, הגיעה הפקודה לעצור. הוא יצא מעומק השטח גאה מאוד בחייליו, אבל כמו מפקדי שדה רבים אחרים, חש שניתן היה לעשות יותר. "אנחנו כבר מסתכלים קדימה, ברור לנו שבפעם הבאה הולך להיות מורכב יותר, קטלני יותר, הכל יותר. העורף ייפגע ולנו יהיה תפקיד מרכזי - להגיע לתוצאות טובות.ניצחון - זה מה שיצפו מאיתנו", פוסק הקצין שבקרוב יפקד על חטיבת מילואים בפיקוד צפון. "כל הניסיון שצברנו בשנים האחרונות יצטרך לבוא לידי ביטוי".

אין ספק שאותה "החמצה" בלבנון, כמו שקוראים לה בצה"ל, חקוקה היטב בראשם של מי שהיו שם אז בתור מפקדי גדודים. סא"ל אפי דפרין - מג"ד שריון שנפצע בקרבות, אל"מ ירון פינקלמן - מפקד גדוד הסיור של הצנחנים, סא"ל אליעזר טולדנו - מפקד יחידת "מגלן" דאז, סא"ל (מיל') עמוס בריזל - מפקד גדוד בצנחנים, אל"מ ד' - שפיקד על טייסת מטוסי קרב, וכן קציני טנקים, הנדסה או מתחום התקשוב.

"ההחמצה בלבנון נתנה המון מוטיבציה ללמידה ולשיפור" (צילום: בטאון "ביבשה") 

למרות ההצלחה שבאה שלוש שנים לאחר מכן, בדמות מבצע "עופרת יצוקה", המח"טים הטריים עוד מחכים לרגע שבו יוכלו לסיים את טוב יותר עימות שכזה. "נכון שלעובדה שהרבה חניכים בקורס היו במלחמה בלבנון - יש משמעות סמלית", הסביר תא"ל הימן, "אבל מעבר לכך, הקצינים האלה שמו על השולחן את כל מה שהיה שם, את הליקויים והתקלות, ראו את זה בעיניים שלהם. בכל הדיבורים שאחרי המלחמה היתה לא מעט הלקאה עצמית, אבל בסופו של דבר אין התחמקות מאחריות. דווקא ה'החמצה' הזאת נותנת המון מוטיבציה ללמידה ולשיפור, זאת בהחלט סגירת המעגל שמכינה את האנשים האלה הכי טוב לאתגר הבא".

מזמן לא "השתלמות"

במהלך הקורס חולקו החניכים לשני צוותים: על הראשון הופקד תא"ל חגי מרדכי, מי שאמור להתמנות למפקד אוגדת איו"ש, ושימש כמפקד חטיבת הצנחנים במלחמת לבנון השנייה. על השני הופקד תא"ל רוני נומה, ששימש בקיץ 2006 כעוזרו של הרמטכ"ל דאז דן חלוץ. שניהם משתמשים כיום מפקדי אוגדות בכירים - דבר הממחיש את הרצון בצה"ל לשבץ מפקדים מנוסים למשימה המאתגרת של הכנת המח"טים.

עד מלחמת לבנון השנייה קראו לקורס הזה "השתלמות" והוא היה בגדר רשות. מאז, עבר קורס המח"טים מהפכה ולא רק בשם. "היום זה קורס חובה, ולמרות שהוא נמשך פרק זמן קצר יחסית, יש בו שורה של תכנים מאוד חשובים שמסייעים לקצינים להבין שהם כבר לא מג"דים, אלא רמה אחת מעל שמשמעותה עצומה", מסביר הימן. לדבריו, מי שמחליט על רשימת החניכים בקורס הוא הרמטכ"ל.

תפקידם הראשון של המח"טים החדשים הוא לרוב פיקוד על חטיבת מילואים, מה שיוביל אותם מאוחר יותר לחטיבה מרחבית ומקצתם ידלגו משם לחטיבה סדירה בדרך לדרגת תא"ל. לקצינים, שגם כשהיו מג"דים כמעט לא ראו את הבית, ברור שכל שעולה היקף האחריות - כך גם המחיר האישי אותו יצטרכו לשלם.

"יש לדבר הזה 'תג מחיר'", קובע נחרצות סא"ל יובל בן דב, ששימש כמפקד גדוד תותחנים ובקרוב יתמנה למפקד אגד (מקבילה לחטיבה בחיל - ח.ג). "קודם כל, יש הרבה ציונות. זאת לא מילה גסה ויש לזה מחיר. מתעסקים בזה, מודים בזה שלתפקידים מהסוג הזה נלווה עוד קושי עצום למול הבית, האשה והילדים", הוא אומר.

למרות זאת, נראה כי הרצון של הקצינים להיות מח"ט ומשם לסלול את דרכם לתפקידים הבכירים ביותר בצבא - הוא עצום. מפקדי אוגדות מספרים כי על כל תפקיד מח"ט שריון יש בין שלושה לחמישה מועמדים ראויים, מח"ט חי"ר רוצים להיות לפחות ארבעה עד שמונה קצינים, גם ביתר החילות הנתונים דומים", אומר הימן.

מח"ט מודל 2011 יתמודד מול אויב שלא תמיד נראה (צילום: בטאון "ביבשה")

גם ממוצע הגילאים של חניכי קורס המח"טים גבוה בהרבה מכפי שהיה בעבר. "הממוצע הוא 35-36. הקצינים מגיעים גם אחרי לימודים וגם עם ניסיון מבצעי רב. הבגרות שלהם זאת נקודת חוזק", מסביר הימן. הקורס מתחיל במעין מבחן, שהימן מודה שיש בו טריק שנועד לנטוע בחניכים את ההבנה לקראת מה הם הולכים. "אנחנו נותנים להם חומרי קריאה ממוקדים ושואלים הרבה שאלות בתחום תורת הלחימה, בהגנה ובהתקפה. הם יענו לרוב על השאלות מעמדה של מפקד גדוד, ופה בדיוק באה הנקודה שאנחנו רוצים להמחיש, מעמדת המח"ט הדברים נראים אחרת".

ואכן מדובר בשינוי מהותי. מפיקוד על גדוד, קרי כמה פלוגות של כמה מאות חיילים, אחראי המח"ט על שלושה עד חמישה גדודים ובהם לפחות 2,000 חיילים אם לא הרבה יותר. בחטיבות השיריון מדובר בפיקוד על כוח אש של יותר מ-100 טנקים.

לקצינים בכירים אין מרחב פרטי

במהלך הקורס שמעו החניכים הרצאות מאלופים רבים במטה הכללי. הם נפגשו עם גנרלים שהשתתפו במלחמת יום כיפור, וגם מקצינים בכירים שפרשו מצה"ל רק לאחרונה כמו תא"ל גל הירש (שפרש מצה"ל אחרי שפיקד על אוגדת הגליל במלחמת לבנון השנייה) ותא"ל צ'יקו תמיר (שנאלץ לפרוש בעקבות פרשת הטרקטורון אחרי שירות מוצלח כמפקד אוגדת עזה).

"הם שאלו הרבה שאלות, גם דברים פחות נעימים", מספר מפקד הקורס, "פחות נכנסו לדיון לגבי המעורבות שלהם בפרשות האחרונות, באמת שהבקיאות בכך לא רבה, אבל יש שורה תחתונה: קצינים בכירים הם כמו אנשי ציבור. אין בדיוק מרחב פרטי וצריך לבחון היטב כל מעשה, גם אם זה בגינה או במרפסת של הבית הפרטי. עיניים רבות נשואות לאנשים האלה, והם צריכים לדעת זאת היטב. הנושאים האלה בהחלט היו על השולחן".

במהלך הקורס הגיעו המח"טים הטריים לביקור ביחידת מחסני חירום (ימ"ח) - הזכורה מ-2006 כנקודה כואבת למדי ועברה שינוי מהמסד עד הטפחות. גם נושא "הפלזמה", אחת המילים הבעייתיות ביותר שהולידה המלחמה בהקשר למיקומו של המח"ט לא טויחה. "כשמסתכלים על מח"ט בצה"ל מודל 2011, לצורך העניין בחזית צפונית, ברור שהוא צפוי להתמודד מול אויב שלא תמיד נראה. לאו דווקא צבא סדיר אלא מערכים מבוצרים, ירי רקטות למיניהן, טילי נ"ט, ארטילריה, תנועה קשה, שלא לדבר על עורף שנפגע", מסביר תמיר.

 "בתוך כל זה, צריך לדעת להיות דינאמי, לפעמים גם מול הפלאזמה מאחור ולפעמים בראש החיילים. מח"ט צריך להרגיש איפה היתרון היחסי שלו". לדברי תמיר, מח"ט טוב הוא כזה שיש לו כישורי חשיבה מופשטת, שיכול לתת פקודות גם במצבי עמימות של "ערפל קרב" וכן ליצור מערכת אמון ומוטיבציה רחבה בכל שדרת הפיקוד.

אספקט אחד שנידון בקורס הוא כניסתה המאסיבית של "המשפטיזציה" לעולם הצבאי. בהקשר זה שמעו הקצינים את הרצאתו של הפרקליט הצבאי הראשי, האלוף אבי מנדלבליט. וזה לימד אותם כיצד ניתן למנוע מאירועים מבצעיים להפוך למושא לחקירות ארוכות. מנדלבליט הדגיש בדבריו את הצורך בנקיטת עמדה פיקודית ברורה לקיומו של ותחקיר מהיר אך מעמיק. "בהחלט ניתן היה להתרשם שהם השתכנעו מדבריו", מסכם הימן, "יש בכך חשיבות רבה כשמדובר במח"טים הבאים".