להתפתל או להתפצל? מסלולי פסח לזוג הצעיר
מליל הסדר, דרך החג השני ועד המימונה, החג הבא עלינו לטובה מתקיף אותנו בכל החזיתות בארוחות משפחתיות. יש דרכים שונות לזוגות צעירים לעכל את העובדה שהשנה צריך להחליט בראשונה: אצל המשפחה שלו, שלה - או בכלל להישאר במיטה
בניגוד לתפישה הרווחת שמה שמטריד אנשים בארוחות החג הוא כמות הקלוריות שיש במרק עם הקניידעלך ואחוזי השומן של הזרוע הנטויה והחרוסת, לא כולנו מפחדים מהאוכל האפרפר של פסח. אבל חלקנו כן תוהים מה עושים עם המסורת המשפחתית הזו, של כולנו מסובים. איחודים משפחתיים סביב שולחן החג מזמנים סיר לחץ שלא כולם ששים לקפוץ לתוכו.
הלחץ מורגש ביותר בעיקר אצל זוגות צעירים, שעוד לא התארגנו על הסדרי משמורת נוסח "פסח אצל המשפחה שלי, ראש השנה אצל המשפחה שלך". אופציה ראשונה היא להתפתל, ואז להתפצל בזעם. כשכל אמא, או אבא, או דודה, מושכים לכיוון שלהם, יהיו את אלו שייכנסו לריבים איומים על איפה חשוב יותר שיהיו הסדר. לפעמים הריב יידרדר לכך שהשניים יחליטו, בצעקות – שכל אחד הולך למשפחה שלו.
הרע: רבתם, וזה אף פעם לא נעים. כמו כן, שאלות מציקות מצד המשפחה בוא יבואו, ותצטרכו להסביר למה החצי השני שלכם לא בא. הטוב: פריקת מתחים חייבת לקרות מפעם לפעם, ואולי עדיף שהקצף ייצא על משהו קטן, שתוכלו להתגבר עליו בקלות. והיי, תהיה לכם את כל קריאת ההגדה והפקקים שאחרי כדי להירגע, להתגעגע ולהתפייס כשתגיעו הביתה.
אפשרות שנייה ודי סבירה, היא שאחרי דיונים, נפלה ההחלטה שלא מתפצלים, ועושים את החג לראשונה אצל המשפחה של אחד מכם. הרע: הצד עליו דילגו יצטרך לקבל בהבנה שבחרתם במשפחה השנייה. זה לא נעים, אבל אם יש פרגון הדדי, אפשר תמיד לסכם שאת החג הבא, תעשו אצלם. הטוב: הידוק היחסים עם המשפחה השנייה והערכה אין קץ מבן או בת הזוג ממנו נחסכו ההסברים הפעם. והבונוס: יש מצב שתתקלו במאכלים שטרם טעמתם ובלחנים חדשים לשירים המוכרים.
מדובר בדחייה זמנית של התמודדות (צילום: Shuttersrock)
פיתרון שלישי, הוא להחליט להיות כנים ופשוט לומר לא. במקום, תערכו סדר משלכם, עם החברים הנוספים שנשארים בדרך כלל לבד בחגים. הטוב: תרגישו אמיצים ותיהנו מהשקט שאתם רוצים. הרע: תלוי כמה הארוחה המשפחתית היא עניין עקרוני אצלכם, אבל אם יש מישהו שעשוי ממש להיעלב, שקלו עד כמה ההישארות בבית חשובה לכם, על חשבון הפגיעה ברגשותיו. ובכלל, יכול להיות שתגלו שכל החברים כן בארוחות משפחתיות, ותמצאו את עצמכם מעבירים ערב משמים.
בריחה לחו"ל או איחוד משפחות?
הרעיון הרביעי נשמע חלומי לאלו שממש לא רוצים להיות כאן, או מתקשים למצוא הסבר גלוי לכך שהם פשוט לא אוהבים ארוחות משפחתיות, יחד או לחוד: לטוס לחו"ל. הטוב: אף אחד לא מתווכח (כמעט) עם כרטיס טיסה, ואין הזדמנות טובה מזו לקחת את החופשה שכל כך מגיעה לכם. הרע: לא לכולם יש תקציב לברוח לחו"ל או אפילו לצימר בארץ בעונה הבוערת. וגם אם כן, סביר להניח שלא תוכלו לברוח באופן קבוע בכל שנה, כך שמדובר בדחייה זמנית של התמודדות עם המשפחה.
הפיתרון הבא קל יותר, אך מעט מסוכן ומחוצף: כל אחד מבני הזוג יסביר יפה למשפחתו שהשנה הוא החליט לבלות את החג עם המשפחה של בן או בת הזוג שלו, כך שהמשפחות יהיו משוכנעות שהן יודעות היכן אתם חוגגים. אלא שלמעשה, לא תצאו מהבית כלל – ואף אחד חוץ משניכם לעולם לא יידע.
האפשרות השישית והאחרונה לוקחת בחשבון את העובדה שלא לכולנו יש מיליון בני דודים שחוגגים איתנו, ולפעמים לחלקנו חסרה ההמולה המשפחתית המובטחת כל שנה. כשלצד אחד או לשני הצדדים גם יחד יש משפחה יותר קטנה, אפשר לבחור ברעיון המהפכני ולהחליט שהשנה עושים איחוד משפחות וחוגגים יחד – בבית המשפחה שתבחר להיות המארחת.
הרע: לכו תדעו אם כולם יסתדרו ואיך עניינים יזרמו, במיוחד אם הם עוד לא נפגשו קודם. כל אחד מגיע עם המנהגים שלו וההעדפות שלו, וזה מתכון להמולה שלמה.
הטוב: אחרי ארבע כוסות, כשתירגעו ותחושו יותר נינוחים, תגלו שלראות את כולם יחד סביב אותו שולחן יכול להיות רעיון מחמם לב, ולא כל כך נורא. ואם זה יילך כמו שצריך, אולי בלי שתשימו לב תתחילו מסורת חדשה.
לפנייה לכתב/ת 
