טורקיה לא תעצור את המשט: "זו יוזמה אזרחית"

ישראל ביקשה מטורקיה למנוע את הפלגת המשט הבא לרצועת עזה - אך אנקרה מסרבת להתערב: "קיבלנו את המסר של הצד הישראלי, ואמרנו להם שמדובר ביוזמה אזרחית", אמר הערב (יום ה') גורם במשרד החוץ הטורקי, על רקע הבקשה הרשמית שהעבירה השבוע ישראל לטורקיה למנוע יציאתו של משט נוסף לעזה, במלאות שנה למשט הקטלני.

• עדכוני חדשות שוטפים גם בעמוד הפייסבוק של ynet
  

במשט הקרוב, שאמור לצאת לחופי הרצועה בחודש הבא, צפויות להשתתף 15 ספינות עם פעילים בינלאומיים, בהם אזרחי אירופה וארצות הברית. הוא ייצא לכיוון רצועת עזה בסוף מאי - בדיוק שנה אחרי המשט שהסתיים במותם של תשעה פעילים שהתעמתו עם לוחמי השייטת על סיפון הספינה "מרמרה". גם ה"מרמרה" עצמה אמורה להשתתף שוב במשט.

שגריר ישראל בטורקיה, גבי לוי, ביקש השבוע מהממשלה באנקרה לסייע בעצירת המשט, ואמר כי העברת סיוע הומניטרי לרצועת עזה שלא בדרכים חוקיות מהווה "פרובוקציה". גורם ב-IHH, הארגון האיסלאמי הקיצוני שבבעלותו ה"מרמרה", אמר כי לא התקבלה פנייה מממשלת טורקיה. "בטורקיה, הממשלה לא אומרת לארגונים לא-ממשלתיים מה לעשות ומה לא לעשות", אמר בציניות. 

נושא המשט עלה גם בשיחה בין ראש הממשלה, בנימין נתניהו, למזכ"ל האו"ם, באן קי-מון. נתניהו טען כי מטרת המשט, שאורגן על-ידי גורמים איסלאמיים קיצונים, היא לגרום להתלקחות באזור.

בתוך כך שלח שגריר ישראל באו"ם, מירון ראובן, מכתב למזכ"ל באן, שבו ביקש ממנו להשמיע הצהרה נגד המשטים המתוכננים לרצועת עזה. השגריר כתב כי "בין המשתתפים במשט הקרוב יהיו ארגון ה-IHH וקבוצות קיצוניות נוספות, שהצהירו כי הן אינן מכירות בזכותה של ישראל להתקיים". הוא ציטט את דברי ראש ארגון IHH, שאמר לאחרונה בנאום כי "הציונות היא כמו וירוס שפוגע בכל האנושות".

הברית שהתפרקה: מדאבוס ועד המשט

השגריר ציין כי "לארגונים האלה יש קשרים לחמאס ולגורמי טרור", והזכיר את השיחות בנושא שקיימו עם מזכ"ל האו"ם הנשיא שמעון פרס וראש הממשלה נתניהו. הוא אמר כי השיחות האלה התקיימו "על מנת שתשתמש בהשפעתך על-ידי הצהרות פומביות ואמצעים אחרים שברשותך, אשר יכולים לקדם את המטרה של יציבות באזור. ישראל אינה מעוניינת בעימות אך נחושה בכוונתה לאכוף את המצור הימי, ותמשיך לפעול מול נציגים שונים בקהילה הבינלאומית על מנת לנסות לעצור את הפרובוקציה הבלתי הכרחית הזאת".

ה"מרמרה" עוזבת את נמל חיפה אחרי עיכוב של חודשיים (צילום: שי וקנין)

בשנתיים האחרונות חלה הידרדרות חדה ביחסים בין ישראל לטורקיה, שבעבר כוננו ביניהן ברית צבאית וכלכלית איתנה. ההידרדרות החלה כשראש ממשלת טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, נטש את הבמה בוועידת דאבוס בשוויץ תוך שהוא מטיח בנשיא, שמעון פרס: "אתם הורגים בני אדם", על רקע מבצע "עופרת יצוקה" בעזה. בהמשך ביטלה טורקיה תרגיל אווירי משותף עם ישראל, ולא מנעה שידור של סדרות טלוויזיה אנטישמיות ואנטי-ישראליות חריפות בתחומיה.

בעקבות שידור הסדרות זימן משרד החוץ את שגריר טורקיה בתל-אביב לשיחת נזיפה, וסגן השר, דני אילון, תועד מתגאה בכך שהשגריר הטורקי הושב על כיסא נמוך. ישראל נאלצה להתנצל על כך. המשט ב-31 במאי אשתקד הוביל לפיצוץ הגדול

מכל, אחרי שהפעילים על הספינות - בהם טורקים רבים - סירבו לעצור בלב ים. חיילי השייטת השתלטו על הספינות, ועל סיפון ה"מרמרה" הותקפו בידי הפעילים באכזריות. החיילים השיבו אש, ותשעה טורקים נהרגו.

בצה"ל טענו כי הפעילים על ה"מרמרה" נערכו מבעוד מועד לעימות אלים וביקשו לפגוע בחיילי צה"ל, ולשם כך אף הכינו תחמושת. בסרטי וידאו שפרסם דובר צה"ל נראו הפעילים על האונייה מבצעים לינץ' בחיילים מיד עם עלייתם על הסיפון, ובתמונות שצילמו הפעילים עצמם ושהתפרסמו בהמשך נראו חיילי שייטת שנחטפו לזמן קצר על-ידי משתתפי המשט עצמם. ועדת טירקל קבעה כי צה"ל פעל במשט כשורה, אך טורקיה דחתה את הקביעה הזו.

Read this article in English