סיפור שהתחיל באוזן שמאל בליל הסדר
אומרים ש"הדרך לליבו של גבר עוברת דרך קיבתו", ואני גם ידעתי למה. כשהגשתי לו ביחס מיוחד את המנה שתמיד אהבתי להכין לארוחות משפחתיות, נזכרתי בממצאי המחקר
ליל הסדר היה הערב שבו ניצלתי את הידע המחקרי שלי על המוח לטובת העניין. כולם תמיד אומרים ש"הדרך לליבו של גבר עוברת דרך קיבתו", ואני גם ידעתי למה. כשהגשתי לו ביחס מיוחד את המנה שתמיד אהבתי להכין לארוחות משפחתיות, נזכרתי בממצא המחקרי של ד"ר קריסטין מאמרי מאוניברסיטת אוטרכט בהולנד ושל טרויאה נקאמורה מבית הספר לרפואה ביוסטון, טקסס, שפורסמו ב-2003 בכתב העת Circulation.
מאמרי וצוות קולגות אדיר רצו בסך הכל ליצור רקמת לב בצלחת מעבדה כדי להשתיל אותה לנפגעי לב. בדרך כלל יוצרים רקמות אנושיות בצלחת מתאי גזע עובריים (תאים שמסוגלים להפוך לכל סוג של תא בגוף). התאים צמחו להיות כל מיני סוגי תאים, אבל החוקרים רצו לגרום להם להפוך רק לתאי לב.
ואז הם גילו דבר אדיר: הם שמו לב שאם מוסיפים תאי קיבה לתוך צלחת הגידול של תאי הגזע, פתאום - כמו ילדים טובים - תאי הגזע הפכו לתאי לב. אני זוכרת איך צרחתי מהתרגשות כשראיתי במעבדה איך נראים תאי גזע שהפכו בצלחת לתאי לב - עיגול קטן שנראה כמו עיסה התחיל לפעום באחידות בתוך צלחת פלסטיק!
אתם מבינים מה זה אומר? תאי קיבה עוזרים ליצור רקמת לב. הוכחה ביולוגית יותר ברורה מכך לא יכולה להיות - הדרך לליבו של גבר היא אכן דרך קיבתו!
כשהוא נהנה מהמנה שלי באופן מיוחד, גם אני כבר התחלתי להתרגש. כאילו נהניתי בעצמי מטעם האוכל, רק דרך זה שראיתי אותו אוכל. ידעתי שמרכזי ההנאה והתגמול במוחו עובדים עכשיו, כיוון שחוש הטעם מעלה את רמות הדופמין במוח כשטעים לנו, בעיקר כשזה פחמימות וזה מתוק, כפי שדיווח הסיינטיפיק אמריקן ב-2008 על ממצאיו של החוקר איבן דה-אראוחו מאוניברסיטת דיוק. את העיניים שלו אני כבר לא יכולה לתאר, כי כשהרים אותן אלי, אני עצמי כמעט הייתי צריכה השתלת רקמת לב, כי ליבי איים לעוף מבית החזה שלי דרך שתי אוזניי...
קיצור דרך לאהבה (צילום: Shutterstock)
מסביב לשולחן ומעל לראשי חלפו להם מצות, יין והמון בשר. אני עצמי כמעט לא נגעתי בכלום. הכתה בי משמעותו הסקסית של בישול לגבר שאכפת לך ממנו. דרך אלגנטית, נשית ויפה לחזר ולכבוש לב של גבר, ועוד בחג כזה שכמעט כל העיסוק שבו הוא סביב ארוחות ומשפחה.
מבחינה מחקרית, ובלי שכחול העיניים ידע מזה בכלל, הוא עשה הכל נכון. כשהתיישבנו לשולחן, הוא בחר לשבת לשמאלי. בהתחשב בכך שמחקרים על חיזור והצעות נישואים ממליצים לגבר לבוא משמאל לבחורה, כדי שהפרחים שהוא מגיש לה או מילות האהבה שהוא לוחש לה יגיעו משדה הראייה השמאלי שלה ומהאוזן השמאלית שלה, ישר לאונת המוח הימנית - כל שנשאר היה שאני אומר "כן".
אכן, המוח שלנו עובד בהצלבה: צד ימין של המוח מקבל מידע ושולח מידע לצד שמאל של הגוף, ולהפך. אונת המוח הימנית מעבדת מהר יותר רגשות, טונאצית דיבור אינטימית, בדיחות, צבעים ודימיון.
לכרוע ברך מעט משמאלה ולא בדיוק מולה
לכן, אם אתה רוצה שמחוותך הרומנטית תגיע ישר לאונה הימנית האחראית על העולם הרגשי ובכך לקבל מהר יותר את ה"כן" המיוחל, או כל תגובה רגשית אחרת המתאימה לסיטואציה, אתה צריך לגרום למחווה שלך לבוא מצד שמאל של בחירת לבך. לכרוע ברך מעט משמאלה ולא בדיוק מולה, ללחוש לה בדיחה באוזן שמאל (האונה הימנית מתמחה בהבנת שורות מחץ), לנשק את לחי שמאל וכדומה.
אם תלחש מילות אלו באוזנה הימנית, הן יעובדו קודם כל באונה השמאלית, האחראית לעיבוד לוגי, ורק אחר כך הן יעברו דרך הגשר המוחי לצד ימין, ושם יעובדו רגשית. אז ה"כן" פשוט ייקח יותר זמן.
במהלך הערב התברר לי שגם הוא קצת מכיר את דרכי המוח הנסתרות. מה יותר אביבי ורומנטי מזר פרחים? גם את הפרחים שהביא איתו כשהוא נכנס אלינו הוא הגיש לי ליד שמאל.
הקו האדום היתה הנשיקה. כאן כבר הבהבו לי מחקרים שהזכירו לי שהצרפתים ידעו בדיוק מה הם עושים כשהמציאו את מה שנקרא הנשיקה הצרפתית. רוק של גבר מכיל טסטוסטרון - ההורמון הגברי שיוצר עוררות מינית אצל גבר ואשה כאחד. מולקולות של הטסטוסטרון שנמצאות ברוק מפעילות את אזורי העוררות המינית במוחה של האשה כבר בשניות הראשונות של הנשיקה.
לשם עוד לא רציתי להגיע, במיוחד לא כשהיין של ארבעת הכוסות, המצות ועיניו הכחולות כבר עלו לי לגמרי לראש. אז זו היתה נשיקה נחמדה על הלחי, ופרידה ידידותית בין כל חברי משפחתי.
את המשך הקשרים שלי עם מיסטר X אני משאירה לדמיון שלכם, בהתחשב בכך ששנינו פעלנו לפי כל הכללים הנכונים...
