ליברמן יכול לישון בשקט

אביגדור ליברמן יכול באמת לא לדאוג. בשעריו של גן עדן הוא אולי לא ייכנס, אבל המצב החוקי, נטו, בהחלט משחק לטובתו. חוק יסוד: הממשלה שהתקבל לפני עשר שנים הוא חלק מחוקתה העתידית של מדינת ישראל והוא קובע בדיוק נמרץ מה צריך, או לא צריך, שר בממשלה לעשות לאחר שהורשע בעבירה שלגביה קבע בית המשפט שיש בה משום קלון. אין דבר בחוק על חובתו של שר להתפטר לפני שהורשע.

אז למה בכל זאת נדדה להקה של משפטנים-מטעם מאולפן לאולפן כדי לדרוש את סילוקו של אביגדור ליברמן מהממשלה? הסיבות, כנראה, לגמרי לא משפטיות. גם הניסיון להראות שנורמה מוסרית, כזו או אחרת, צריכה להכתיב לראש הממשלה כיצד לנהוג נראתה, על פניה, כמשהו שממש לא קשור לחוק אלא למשהו אחר לגמרי.

במדינת חוק, וזה מה שמספרים לנו כל העת, צריך לנהוג על-פי החוק. כלומר, אם החוק, והמדובר, כאמור, בפרק מן החוקה, לא דורש משר להתפטר, או מראש הממשלה לפטר אותו, אז מאין יש לאותה חבורה של צדקנים חנוטי-סבר את העוז לדרוש משהו אחר.

עקרונות של מוסר הם עניין של השקפת עולם - ובעניין זה אין גם לשופטים בבית המשפט העליון כל יתרון. הם נבחרו על יסוד הידע המשפטי שלהם - ולא בגלל שהשקפת עולמם היתה מקובלת על הרוב בציבור. הוועדה לבחירת שופטים איננה בוחנת, בניגוד למה שקורה, למשל, בארה"ב, את עמדותיו הפוליטיות-חברתיות של המועמד.

הג'ינג'ים משחיזים את עטיהם

שמעון מזרחי התנסה בימים אלה בעתירה מן הסוג הזה. זכייתו בפרס ישראל לא מצאה חן בעיני שניים-שלושה, ובכדי לזכות בכותרות-חינם כל שהיה עליהם לעשות הוא לעתור לבית הדין הגבוה לצדק. עתירתם תידחה, ללא ספק, אבל מה שעבר על שמעון מזרחי הוא כאין וכאפס נוכח מה שצפוי לאביגדור ליברמן בשבועות הקרובים.

צריך רק לקוות שאביגדור ליברמן לא יהפוך, מתוך יראה, לפודל פוליטי. מה שקרה לצחי הנגבי בשנים הרבות שבהן רשויות החוק חקרו בענייניו המרובים לא חייב לחזור על עצמו.

ד"ר חיים משגב, מרצה למשפט במכללה האקדמית נתניה