"אני שומר על עצמי", אמר טופז ערב ההתאבדות
פורסמו מסקנות השופט שפיקח על חקירת התאבדותו של דודו טופז - הוא השאיר פתק לאחיו בכתב סתרים עם פרטים על העברות כספים לאסירים שהיו חבריו. למרות תהיות לגבי כשל מערכתי בעניין כבלי החשמל, איש בשב"ס לא יעמוד לדין
"ביום 20.8.09 בשעה 7:51 נקבע מותו של מר דודו טופז גולדנברג (להלן 'המנוח'), בעת שהוחזק במעצר בבית המעצר 'ניצן' ברמלה". כך נפתח מסמך בן 39 עמודים שמסכם את בדיקת השופט החוקר שמונה לאחר התאבדותו של הבדרן ששלח בריונים להכות שורת בכירים בעולם התקשורת. בין המסקנות: פתק בכתב סתרים שמעורר שאלות, דברים שאמר רק ערב מותו - וקביעה שאין להעמיד לדין איש בשירות בתי הסוהר.
פרטי המסמך פורסמו הבוקר (יום א') לראשונה ב"ידיעות אחרונות". השופט החוקר מבית משפט השלום ברמלה, חגי טרסי, שמונה לפקח על הליך חקירת המשטרה, קבע כי טופז התאבד "מבלי להסתייע באחרים". יחידת ההונאה של מחוז מרכז תחקרה את כל צוות הסוהרים בכלא, אסירים, עובדים סוציאליים והציגה ראיות בפני השופט.
מה שחיזק בין היתר את קביעתו של השופט הוא מכתב של טופז, שנתגלה רק לאחר מותו, ונכתב בכתב סתרים לאחיו מיקי גולדנברג. האח עזר לשוטרים לפענח את הצופן ובו נכתב:
"שהקב"ה יעזור לי והכל ייגמר קל. מהר. תוך 4 ימים שלוש שניות. לטובת הילדים מוטב ככה. לא בגלל העבר בגלל העתיד. תאמינו לי. סליחה". בסוף המכתב הוסיף: "אהבה זה לתת הכל. מתתי. בין כה וכה לא נשאר הרבה.."
במכתב ביקש טופז להעביר 100 אלף שקלים לשני אסירים - אלכסיי אמברזביץ ורמי מסעוד.
מבדיקת המשטרה התברר כי עם הראשון היה לטופז קשר חברי, והוא סיפר לו על רצונו להתאבד - אלא שאמברזביץ הצליח לשכנע אותו להפסיק לחשוב על כך. במהלך השהות אף העביר טופז לאסיר 15 אלף שקלים בשל קשיים כלכליים.
האסיר מסעוד, שהיה זה שמצא את טופז ללא רוח חיים (קרא לסוהר וצעק "דודו התעלף במקלחת"), סיפר כי גם הוא רקם יחסים קרובים עם הבדרן. מסעוד היה אסיר "חוליה" אשר אחראי על השירות שניתן לחבריו בתא, ודאג לאוכל מיוחד לטופז, תמורת ההשתתפות שלו בקניית המצרכים.
העובדה שטופז הזכיר את השניים וכתב את המילה "בזכותם" עוררה חשד שמא הם קשורים בדרך כלשהי למעשה האובדני, ואולם השופט טרסי קבע אין כל הוכחה לכך שנתמכת "ולו באבק של ראייה".
"לא בקטע אובדני, אין לי מחשבות"
עוד עלה מהבדיקה כי מאז ספירת הבוקר בה היה נוכח טופז באותו יום בשעה 05:35, הספיקו בשב"ס לערוך חמש ביקורות נוספות, עד אשר נמצא בשעה 07:10 על ידי האסיר שבא לחלק אוכל.
האם ניתן היה להשגיח על טופז באופן שהיה מונע התאבדות? השופט סקר בין היתר את דו"חות העובדת הסוציאלית, שהייתה מבקרת אותו בכלא ניצן פעמיים ביום. בשיחת הקליטה היא הבינה שמדובר באדם בעל נטיות אובדניות - "היה טרוד מאוד מהאופן שנתפס בעיני החברה... הבושה וחוסר האונים", נכתב.
ערב ההתאבדות, טופז ביקש טיפול חזק יותר בכדורי שינה ועובדת סוציאלית תורנית פגשה אותו. "הכל בסדר, חוץ מהמחשבות", הוא אמר לה לדבריה, וכשנשאל הבהיר: "לא בקטע אובדני, אין לי כוונות, אני חושב על הילדים שלי והאמת היא שאני מתבייש ורוצה לישון יותר".
העובדת הסוציאלית גם שאלה אותו לגבי טיפול באינסולין (טופז היה חולה בסוכרת) והוא השיב: "אל תדאגי, אני שומר על עצמי, גם אם שבוע לא אקח לא יקרה לי כלום, שותה רק עם סוכרזית, אוכל ירקות". היא החליטה שלא להפנותו מיידי לפסיכיאטר תורן, אלא רק לפגישה מאוחרת יותר. השופט מציין שכל גורמי החקירה בשב"ס גיבו בדיעבד את ההחלטה, וקובע שאין בכך רשלנות.
כן נסקרו פעולות ההשגחה והפיקוח על טופז, שהשופט הגדיר "חסרות תקדים בהיקפן".
למרות שאיש לא נמצא אחראי לגרימת מוות ברשלנות, הוא הזכיר את כבלי החשמל שהוחזקו בתא, שבעזרת אחד מהם תלה טופז את עצמו. "על אף שאותם כבלים היו גלויים לעיני כל, אף לא אחד הבחין בסיכון הפוטנציאלי".
השופט הסביר שהגורמים הזוטרים פעלו על פי הפקודות, ומתעוררת תהיה לגבי מחדל מערכתי - איך איש לא חשב שהכבלים ששייכים לציוד תקני לאסירים ישמשו לתלייה, למרות מקרה קודם בבית מעצר בתל-אביב? "אל המסקנות שהוסקו בעקבות מותו של המנוח ניתן היה וצריך היה להגיע זמן רב קודם לכן", קבע השופט טרסי, אך הזכיר שבשב"ס הקפידו שלא יימצאו בתא נקודות אחיזה גבוהות, ואיש לא שיער שטופז יתלה עצמו מברז האמבטיה שגובהו כמטר אחד.
לפנייה לכתב/ת 
