המסך ממש אמריקה, אבל עובד?
מה הם ההבדלים בין מסכי LCD ופלזמה אמריקאיים לעומת "ישראלים", האם המסך יכול לפעול בישראל ומה צריך לבדוק בעת רכישת מסך טלוויזיה כזה?
<< יהלום שברמקול - רמקולים שקופים למחשב, הרמן קרדון GLA-55
הטכנאי של יס הו הוט מגיע הביתה, מחבר את הממיר למסך, מנסה לכוון אותו, מתקשר למוקד הטכני - וכלום. אין תמונה. אחת הסיבות לכך: מדובר במסך שהגיע מארצות הברית שלא תמיד מותאם טכנית לשידורים בישראל. פתרון אחד לזה הוא החלפת חלק מהרכיבים, מה שלא תמיד מתאפשר, או חיבר הממיר דרך מעבד וידאו חיצוני, מה שמגדיל את עלות הטלוויזיה.
זהו אינו מדריך רכישה צרכני אלא טכני, שמפרט את ההבדלים בין דגמי שני האיזורים. מי שמבקש ליבא מסך באופן עצמאי, מוטלת עליו מלאכת החישוב של אחוז המיסים, עלות ההובלה והוויתור על אחריות ואת כל זה להציב במשוואת הכדאיות אל מול עלותו של מסך מדגם מקביל בארץ.
שנאי חשמל: 220V-110V
בישראל, מתח החשמל הוא 220 וולט / 50Hz ואילו בארה"ב זה 110 וולט / 60Hz. ניסיון לחבר מסך 110 וולט לרשת החשמל הישראלית יסתיים במהרה ובאופן מר, לכן, הפעלת מסך אמריקאי בישראל, דורשת רכישת שנאי חיצוני (טרנספורמטור) שמקבל מהשקע 220 וולט וממיר אותם ל-110 וולט ותדר- 60Hz.
יש להתאים את הספק השנאי לזה שצורך מסך ה- LCD או פלזמה: מסתכלים בתוית שמצויה בגב המסך או בחוברת ההפעלה ומחפשים את נתון ההספק בוואטים (Power Consumption). רצוי לרכוש שנאי בעל רזרבות של זרם במידה של כ- 30% לפחות (יש שיאמרו אף כ-50 אחוז יותר) מעבר לצריכת הספק המסך. לדוגמה, אם מסך הטלוויזיה צורך כ- 150 וואט, רצוי לרכוש שנאי בעל יכולת הספק של כ- 200 וואט לפחות.
שורה תחתונה: למצוא שנאי חשמל מתאים.
וידאו – שוני בקצב וברזולוציה
רוב, אם לא כל מסכי הטלוויזיה שנמכרים בישראל, תומכים במולטי סיסטם - בשיטות השידור השונות בעולם. משמע, המסכים מסוגלים להציג תכנים שמגיעים ממקומות שונים בעולם, בין אם זה תוכן מאירופה או ארה"ב ולכן, אין שום בעיה, למשל, להציג על מסך "ישראלי" קטע וידאו שצולם במצלמה אמריקאית. אך לא כך הוא הדבר בארה"ב, שם הרוב הניכר של המסכים מתאים להצגת תכנים מקומיים בלבד.
באופן עקרוני, מה שמבדיל בין התקן שבו משתמשים בישראל ובאירופה מול התקן האמריקאי, זה קצב התמונות בשניה (בשידורי HD וגם SD) - שנגזר מתדר רשת החשמל המקומית, בנוסף, גם הרזולוציה שונה (בשידורי SD בלבד).
יש לזכור כי כל המרה מפורמט וידאו אחד לשני מורידה מאיכות התמונה, ההבדלים באיכות הנראית לעין תלויים באיכות אותו ממיר או מעבד וידאו חיצוני. ראשית, נבחין בין שימוש בחיבורי וידאו אנלוגיים, לבין חיבור דיגיטלי.
חיבור אנלוגי – PAL מול NTSC
דרך כניסות הווידאו האנלוגיות במסך: קומפוזיט, S-Video, סקארט וקומפוננט, עוברת תמונה בתקן PAL (מלבד קומפוננט שמסוגל להוציא גם תמונת 1080i).
תקן PAL האירופי / ישראלי: רזולוציה של 720X576 פיקסלים (576 שורות) וקצב פריימים של 25 או 50 שדות (חצאי תמונה) בשניה. תקן NTSC האמריקאי: רזולוציית 720X480 פיקסלים (480 שורות) וקצב פריימים של 30 בשניה (29.97 ליתר דיוק) או 60 (59.94) שדות בשניה.
שני התקנים נבדלים בינהם גם בפרמטרים שקשורים לאופן העברת הצבע בתמונה. מסך אמריקאי שתומך ב- NTSC בלבד, לא יתאים לחיבור אל ממיר רגיל של הוט או יס למשל (וגם לא ממיר DTT).
במקרה הזה, יש לרכוש ממיר חיצוני מ- PAL אל NTSC שיבצע המרה של השידור הישראלי לזה האמריקאי. ממירים כאלו יכולים לעלות מספר מאות שקלים והם מתאימים רק לשידור רגיל (SD) ולא ל-HD.
יש לזכור כי ישנם סוגים שונים של PAL – בישראל מצוי בשימוש PAL B/G. תקנים אחרים אינם מתאימים כלל לשימוש כאן ויציגו תמונת שחור לבן בלבד שלא יציגו כלום, כמו תקן PAL-M שמתאים לברזיל, PAL-N של פארגוואי ועוד.
שורה תחתונה: לחבר דרך ממיר חיצוני שתואם ל-PAL B/G. לא יעבוד ב-HD.
HDMI - חיבור דיגיטלי 50Hz מול 60Hz
חיבור הוידאו הדיגיטלי שמצוי בממיר HD של יס או הוט (ובחלק מממירי ה- DTT), מסוגל להוציא לטלוויזיה אותו וידאו ברזולוציה משתנה של החל מ- 576i ועד ל- 1080i.
בסוג השידור הזה, אין משתמשים במונחים כגון PAL או NTSC אלא בציון של רזולוציה וקצב תמונות, למשל 1080i/50 (ערוצי HD) מציין שידור ברזולוציית 1920X1080 פיקסלים, בקצב של 50 שדות לשניה. מסכי הטלוויזיה שנמכרים בישראל, תומכים בקצבי שידור של 50Hz/60Hz ולכן יוכלו להציג קבצי וידאו של 720p/50 או 720p/60 למשל.
בארה"ב, הסטנדרט הינו תמיכה בקצב 60Hz בלבד וזה מה שיצוין גם במפרט המסך. אולם, יש מסכים אמריקאיים שתומכים גם בהצגת תכני 50Hz, ויתמכו בממירי HD של יס והוט. במסכים שכוללים מנגנון החלקת תנועה, יהיו מספרים שונים. מסכים אמריקאיים, יגיעו עם מנגנוני 120Hz / 240Hz ואילו מסכים ישראליים / אירופאיים, יגיעו עם 100Hz / 200Hz.
המספרים מבלבלים. כיצד מבררים האם תקני-השידור הרצויים נתמכים בדגם המסך המבוקש? ראשית, יש להסתכל במפרט הטכני, שם זה אמור להיות כתוב. אבל, בחלק מהמקרים, מסך אמריקאי יתמוך בוידאו בתדר 50 הרץ, מבלי שעובדה זו תצויין במפרט. הסיבות להשמטת הנתונים יכולות לנבוע מחוסר רלוונטיות לשוק המקומי או מגבלה אותה הטיל היצרן על היבואן המקומי.
לכן, האישור הסופי לכך שמסך הינו תואם גם לתקן בישראל יוכל להתבצע דרך בדיקה של הענין מול המפיץ המקומי למשל, או דרך בדיקה בפועל אל מול המסך הספציפי, זאת בעזרת מכשיר DVD שפועל בשיטת PAL או שימוש בסטרימר והגדרה של אות היציאה שלו לתדר 50Hz (למשל 720p/50).
שורה תחתונה: לבדוק עם המפיץ או עם להביא מכשיר ולנגן סרט - כדי לראות אם זה עובד.
תכלס, כדאי לקנות מסך מאמריקה?
כאשר רוכשים מסך בארה"ב ומביאים אותו לישראל, התוצאה תהיה אחת משלוש:
1. המקרה הנדיר: מסך אמריקאי שתומך ב- PAL דרך חיבורים אנלוגיים וב- 50Hz דרך חיבורי HDMI: המתאים ביותר לשידור בישראל.
2. אין תמיכה ב-PAL, אך ישנה תמיכה בשידור 50Hz דרך HDMI ולכן חיבור יתאפשר אל ממיר של יס או הוט עבור שידורי טלוויזיה רגילים (SD) או HD. במקרה הצורך, ניתן לרכוש גם ממיר PAL-NTSC חיצוני עבור חיבורי וידאו אנלוגיים.
3. אין תמיכה ב- PAL או וידאו 50Hz, מצריך רכישת ממיר חיצוני PAL-NTSC עבור שידורים רגילים, מעבד וידאו יקר (סקיילר) עבור שידור רגיל או HD, מה שעלול להתגלות כלא משתלם בחלק מהמקרים (בהשוואה לרכישת מסך בישראל).
בנוסף, יש לזכור כי ישנם הבדלים אחרים בין דגמים אמריקאיים לאלו הישראליים, מי שמחפש, למשל, חיבור סקארט ("21 פינים"), כדאי שידע כי זהו חיבור בתקן אירופאי ולכן יופיע בדגמים שמיועדים לשוק האירופי. בנוסף, התפריטים יהיו שונים בחלקם (בחלק מהדגמים שנמכרים בארץ יש תפריטים בשפה העברית) ולא כל שירותי האינטרנט במסכים החדשים יפעלו כאן: שירותי אינטרנט כגון NETFLIX מיועדים לשימוש רק בתוך גבולות ארה"ב מפאת ענייני זכויות יוצרים והסכמים מסחריים איזוריים ולכן לא יהיו זמינים בשאר העולם.
עוד ב-dtown: "רגשי אותי מיקרומגה" – מגבר משולב IA-100 במבחן >>
לפנייה לכתב/ת 
