רבע 1 בקלאסיקו: ניצחון קטן למוריניו, גם למסי
ה-1:1 בליגה הוכיח שלריאל יש אופי, אבל גם עבר חלק עבור ברצלונה. הארגנטיני כבש לראשונה מול המיוחד ואוחנה שידר בתלת מימד. אילן הלפרין ואיזי עין דור מסכמים
מארבע תצא אחת. הקלאסיקו הראשון מתוך ארבעה הסתיים בלי הכרעה, אבל סיפק הרבה דרמות. זה נגמר ב-1:1 בסנטיאגו ברנבאו, עם שער אחד לליונל מסי ואחד לכריסטיאנו רונאלדו, ממש כמו שכתוב בספרים.
אז נכון שגם ברצלונה וגם ריאל מדריד, יכולות לראות את עצמן כמרוויחות קטנות מהמשחק, כשבהמשך מחכים מפגשי גביע וליגת אלופות. אילן הלפרין ואיזי עין דור איתכם בכל שלב.
מסי מאוכזב אחרי הפנדל של רונאלדו. ירד לשניהם הקוף מהגב (צילום: AP)
1. מסי-רונאלדו. כמה כיף להשוות בין שני הפנומנים האלה וכמה כיף יהיה לעקוב אחריהם כל כך הרבה פעמים בשבועיים וחצי הקרובים. למרות שרונאלדו כבש את הראשון שלו מול בארסה, מסי היה טוב יותר. הארגנטיני גם הוריד קוף גדול וחגג שער משמעותי מבחינתו, עם כיבוש בכורה מול קבוצה אותה מאמן ז'וזה מוריניו. הפורטוגלי ענה עם שבירת 'הנאחס', כשמצא את הרשת בפעם הראשונה בקריירה מול בארסה.
רונאלדו רץ מעט יותר אבל גם שיחק פחות חכם. מסי עשה מה שהוא רצה עם הכדור, ולמרות כמה נסיונות של שחקני ריאל להוציא אותו מהמשחק (מישהו אמר פפה?), הוא סרב ליפול והוכיח הרבה מנהיגות. בדקה ה-75, יכול היה פפ גווארדיולה להוציא את מסי על מנת שלא ייפצע ויתעייף לקראת המשך המשחקים, אבל גם הוא ידע כנראה כמה מספר 10 שלו משמעותי, בעיקר מבחינה פסיכולוגית.
דויד וייה מוכשל ע"י ראול אלביול. לפחות הפנדל רשום על שמו (צילום: AFP)
2. דויד הכי פחות טוב. זה כבר לא ממש סוד שדויד וייה לא ממש במיטבו במשחקים האחרונים. נכון, קצת קשה לכעוס על שחקן שדופק כרטיס כמעט בכל הזדמנות, אבל גם וייה עצמו יודע שהוא יכול היה לגמור את המשחק לבד. משום מה יש הרגשה שהוא עדיין לא אמר את המילה האחרונה.
3. התלמיד של קשטן. ישב לו דרור קשטן בביתו ו-ודאי נהנה לראות את המערך איתו עלה ז'וזה מוריניו. את תפקיד אריק בנאדו כקשר אחורי במשחק נבחרת ישראל בוומבלי מול אנגליה מילא הפעם פפה, שהיה זה שאמור להשגיח על ליונל מסי. הפורטוגלי דווקא עשה עבודה מצוינת בכל הנוגע לכיסוי האמצע, אך כל עוד לא היה קשר טבעי שיודע להניע כדור, ריאל לא באמת היתה יכולה לאתגר את בארסה.
דווקא אחרי ההרחקה של ראול אלביול והכניסה של מסוט אוזיל ועמנואל אדבאיור פתאום ראינו שאם הבלאנקוס באמת רוצים, הם יכולים לאיים על היריבה השנואה. הגרמני משך אליו יותר משחקן אחד בדרך כלל, החלוץ ערער את הבטחון של הבלמים הקטאלונים ולפתע צפינו במשחק שווה כוחות. האם מוריניו הסיק את המסקנות? ביום רביעי, בגמר הגביע, נדע.
4. מוריניו ניצח בעוד מלחמה (פסיכולוגית). ערב הקלאסיקו, החל מוריניו במלחמה הפסיכולוגית ואמר כי במידה שהוא לא ייאלץ להישאר הפעם בעשרה שחקנים מול ברצלונה, יהיה לריאל סיכוי. הפרצוף של הפורטוגלי אחרי ההרחקה (המוצדקת) של אלביול רק בישר את מה שהיה ברור - החשבון שפתח השופט מוניס פרננדס עם ריאל ייסגר בהמשך.
אחרי הפנדל של מסי, כל שריקה קטנה הלכה לכיוונם של המקומיים וגם הפנדל המפוקפק מאוד על מרסלו, לעולם לא היה נשרק אם התוצאה היתה 0:0. במנה הראשונה אמש הורגש השופט יותר מדי ולקח חלק מכריע בתוצאה הסופית. בוא רק נקווה שבשלוש המנות הנוספות לא נזכור אפילו את שמו של האיש בשחור.
5. נשארו עוד שפנים בכובע. כל מי שחושב שהקבוצות מכירות כל כך טוב אחת השניה וכי לא נשארו שפנים לשלוף, טועה. אדבאיור ואוזיל שינו את המשחק עבור ריאל וקשה לדמיין מה היה קורה אלמלא השניים היו נכנסים. הטוגולזי עדיין לא השאיר חותם מאז הגיע לברנבאו - עכשיו זה הזמן שלו לעשות את זה. באמא של המאני-טיים.
6. השקט שלפני הסערה. מבחינת ברצלונה, המשחק היה מושלם כמעט. התוצאה אמנם היתה יכולה להיות טובה יותר, אבל הקטאלונים העבירו 90 בצורה חלקה יחסית, מבלי להתעייף יותר מדי. יוהן קרויף טוען שבארסה צריכה לתת הכל בגביע ומעניין לראות מה מחכה לנו במפגש הבא. התחושה היא שאנחנו לפני הסערה הגדולה.
7. פרשן דו מימדי. אם היה משהו יותר חד צדדי מהמשחק בין ברצלונה לארסנל ברבע גמר ליגת האלופות, היא הפרשנות של אייל ברקוביץ' באותו ערב. אמש, חסרי המזל שעוד לא היו יכולים לצפות בשידור התלת מימדי, קיבלו את אלי אוחנה בהופעה לא שכיחה בעמדת הפרשן בקלאסיקו ושמעו פרשן מעט יותר מופנם, אך הרבה יותר מאוזן.
מצד אחד, אוחנה כהרגלו המשיך בפרשנות הססנית מעט, כזו שלא הוסיפה נקודת מבט שונה בנוגע למתרחש על כר הדשא. מצד שני, המחמאה הכי גדולה בשבילו היא שלא התגעגענו אמש לשגיא כהן, ובטח ובטח שלא לברקו.
