מגהדת' חיה מחדש

הופעתה הרביעית של מגהדת' בישראל היתה נפלאה. אחרי שבביקורה הקודם נדמה היה שהיא בדרך למטה, היא חזרה בגדול בזכות שינויים בהרכב ואלבום מצוין. דייב מאסטיין, בקולו החם, הלהיב את אלפי הצופים "במדינה היפה והרוחנית ביותר בעולם"

אור ברנעפורסם: 17.04.11 , 11:00

מדהים מה שקרה למגהדת'. לפני ארבע שנים היתה חלוצת הת'ראש מטאל בדרך למטה, וזו היתה דרך חלקלקה במיוחד. בשנת 2006, מתאוששת מפירוק קצר, היא הופיעה בפסטיבל "רוק אים פארק" שבגרמניה על הבמה הקטנה ביותר ובשעה הזניחה ביותר, חצות הלילה. באותה שנה היא גם הגיעה לישראל והופיעה בהאנגר 11. אבל חלפו ארבע שנים וקצת, ונראה שדייב מאסטיין הצליח להציל את הלהקה מנפילה, להשיב אליה קהל רב ולהשיב את הכוח הגדול שטמון בה.

מאסטיין. "זבנג וגמרנו" חזק במיוחד (צילומים: בן קלמר)

איך זה קרה? בראש ובראשונה, מגהדת' הוציאה אלבום מצוין בשם "Endgame", שאת סיבוב ההופעות בעקבותיו סיימה אמש, על פי דייב מאסטיין, "במדינה היפה והרוחנית ביותר בעולם". שנית, הבסיסט דייב אלפסון, חבר הלהקה המקורי, שב אליה בשנה שעברה לאחר היעדרות של שמונה שנים. אחרי כל כך הרבה שינויים במהלך השנים במגהדת', כל כך טוב היה לשמוע שחבר מקורי שב למקומו הטבעי.

הקהל. החזיר אהבה

בנוסף, במהלך השנה האחרונה, מאסטיין עשה שולם עם עמיתיו מ"מטאליקה", אחרי ריב מתוקשר של שני עשורים, שהחל כשמאסטיין נזרק מ"מטאליקה" בתחילת דרכה. יחד עם שתי חלוצות הת'ראש מטאל הנוספות, "אנתרקס" ו"סלייר", הם יצאו לסיבוב הופעות בינלאומי בשם "ארבע הגדולות", כשהופעות נוספות בפרויקט עוד מתוכננות.

הבסיסט דייב אלפסון. ביצעו שיר אחרי שיר בדיוק מופתי

אמש (מוצ"ש) בתל-אביב אפשר היה לחוש בקפיצה הגדולה שעברה מגהדת'. היא הגיעה לביתן 1 שבגני התערוכה, מקום גדול יותר מאשר ההאנגר בו הופיעה בביקור הקודם. בקרב הקהל ראו את הדורות השונים שהגיעו לחזות בהצגת המטאל המצוינת: מילדים בני 14 שהגיעו עם הוריהם (חלקם חיכו בחוץ, חלקם נכנסו עם הילדים עמוק באמצע הקהל) ועד לחובבי מטאל מבוגרים, בני 50 פלוס. כולם אהבו אתמול את מגהדת' בגני התערוכה וכולם נתנו לה את הכבוד שמגיע לה.

הגיטיסט כריס ברודיק. קפיצה גדולה תוך ארבע שנים

מאסטיין ומגהדת' החזירו את האהבה הזו לקהל. אמנם במופע יחסית קצר (שעה וחצי בדיוק) הם ביצעו שיר אחרי שיר בדיוק מופתי. התופים רעמו, הגיטרות כיסחו ומאסטיין נשמע במיקרופון בדיוק כפי שנשמע בכל אחד מהאלבומים הקלאסיים של הלהקה. אמנם לעיתים אפשר היה לחוש בבעיות סאונד קלות, אבל זה לא הפריע. מגהדת' היתה נפלאה וקולו המרושע ועם זאת החם של מאסטיין הלהיב את אלפי הצופים במקום.

הם עוד יחזרו

בלי הרבה דרמה ודיבורים מיותרים, הלהקה קפצה משיר לשיר מתקופות שונות וניגנה בכל הכח. הקהל שמח ושר אליה בחזרה, במיוחד בבלדה המפורסמת, "À Tout le Monde", אז אפשר היה לשמוע את הקהל חזק הרבה יותר מאשר את מאסטיין.

דייב אלפסון. שבו חברים לגבולם

בפעם הרביעית בישראל (אם לכלול הופעה שהשתבשה ב-2005, כשבעקבות פריצת גדר הבמה, נאלצה הלהקה לרדת לאחר חמישה שירים) מגהדת' סיפקה הופעת "זבנג וגמרנו". אבל זה היה זבנג חזק במיוחד. משך שעה וחצי היא הכתה בפנים ובנשמה בשיא הכוח, סיימה בזריזות והבטיחה לשוב בפעם החמישית. "אולי זה יקרה עוד ארבע שנים", נפרד מאסטיין, "אבל אנחנו נחזור". מה שבטוח, כשמאסטיין והחברים ישובו, אנחנו, חובבי המטאל, תמיד נהיה שם. עוד פעם ועוד פעם.