מכשול בכסא הגלגלים. על האפליה בפסיכומטרי
כמחצית מהנבחנים בבחינה פסיכומטרית זכאים להקלות, אך אינם זכאים לכמות מועדי בחינה כמו כולם. התוצאה - המתנה ארוכה, העולה לעתים בהחמצת שנת לימודים ובהמתנה ארוכה ומיותרת. ולמה ככה? כי ככה השיטה עובדת. בינתיים
הנה פרדוקס: דווקא אוכלוסיות אשר אין מחלוקת כי הן זכאיות להקלות בבחינה הפסיכומטרית, "נדפקות" בגלל שיטת המועדים של המבחן.
הכוונה לעולים חדשים, ערביי ישראל, לקויי למידה ונכים, הנבחנים בבחינות מותאמות. נבחנים אלה יכולים להיבחן רק בשלושה מועדים בשנה, לעומת חמישה מועדים העומדים לרשות נבחנים רגילים. בגלל תקנה ביורוקרטית שההיגיון מאחוריה איננו ברור, נבחני הפסיכומטרי אינם יכולים להיבחן במועדים עוקבים. המשמעות עבור נבחנים הזכאים להקלות בבחינה: המתנה ארוכה בין בחינה לבחינה. נבחן שכזה, הרוצה לשפר ציון אחרי מועד ראשון לא מוצלח, נאלץ לחכות שנת לימודים שלמה ולבזבז זמן בהמתנה.
בוודאי שאין מחלוקת על חשיבותה של הבחינה הפסיכומטרית עבור הנבחן. זו הבחינה הבודדה שתקבע האם יתקבל ללימודים גבוהים וייצור לעצמו סיכוי להתקדם, או שימשיך לדשדש במקום. הבחינה קשה דיה ודורשת לימוד והכנה אינטנסיביים, אך המדינה מערימה עוד מכשול, דווקא בדרכם של אלו שהגורל גם כך הערים בדרכם קשיים.
אך בניגוד לעקרונות השיוויון ו"מבחן בוזגלו" השולטים במערכת קבלת ההחלטות הישראלית, דווקא בבחינה הפסיכומטרית, שכה חשובה ליצירת מוביליות חברתית ולקידומן של אוכלוסיות חלשות, מתנכל מנגנון המדינה דווקא לאותם ציבורים.
רק רציתי לשדרג את הציון (או, כך החמצתי שנת לימודים)
ואין אנו עוסקים במיעוט נרדף. כמחצית מנבחני הפסיכומטרי זכאים לבחינות בתנאים מיוחדים. במקרה או שלא במקרה, מפת הנבחנים המיוחדים זהה למפת הקבוצות המוחלשות בחברה הישראלית – עולים חדשים הנבחנים
ברוסית או אמהרית, ערביי ישראל הנבחנים בערבית, לקויי למידה ועיוורים הנבחנים בבחינות מותאמות, ונכים הנבחנים במועדים מיוחדים בכיתות הנגישות להם פיזית.
כביכול, עניין קטן של היצע וביקוש. ספרו את זה לאתי, שרוצה להיות מהנדסת. יש לה רק בעיה קטנה אחת: היא מרותקת לכסא גלגלים. באוניברסיטה היא תסתדר, דווקא הבחינה הפסיכומטרית היא זו שמפריעה לה. היא החליטה ללמוד בדצמבר 2009, והיתה ניגשת למועד פברואר 2010, אלא שבמועד זה לא התקיימה בחינה בעברית למוגבלים פיזית. כדי להיבחן בכיתה שהיא גם מסוגלת להגיע אליה, היתה צריכה לחכות למועד אפריל 2010.
אלא שאתי פישלה קצת. היא חטפה וירוס יומיים לפני הבחינה, וניגשה בכל זאת, עם חום, כדי שלא תצטרך לחכות חצי שנה למועד הבא בו מותר לה לגשת לבחינה. אלא שעם החום, היא קיבלה ציון שלא מספיק לה כדי להתקבל לפקולטה שהיא רוצה.
זה קורה להרבה אנשים, לא רק לאתי. אחוזים נכבדים מהנבחנים ניגשים לבחינה נוספת כדי לשפר ציון, וכולם נתקלים במחסום מעצבן – פסיכומטרי אסור לעשות מועד אחר מועד. מדוע? למדינה פתרונים. עבור נבחן רגיל,
לחכות לבחינה חוזרת פירושו לדלג על מועד בחינה, ובפועל להמתין חודשיים-שלושה. לא במקרה של אתי. לה יש פחות מועדים, אבל הכלל שקובע לדלג על פני המועד הקרוב חל גם עליה.
וכך יוצא שאתי נאלצה להמתין למועד הבא שלה – יולי 2010, ומן הסתם לדלג עליו (כי לא ניתן לגשת בשני מועדים רצופים). במועד הבא, אוקטובר 2010, לא נערכה בחינה בתנאים מותאמים, ואת הבחינה החוזרת ערכה לבסוף אתי במועד דצמבר 2010, אחרי ששנת הלימודים כבר החלה.
ואתי לא לבד. כל שנה אלפי נבחנים שזכאים לבחינה פסיכומטרית מיוחדת - עולים, נכים, ערבים ועיוורים - נאלצים לחכות שנה אם הם רוצים לשפר ציון.
למכשול הראשון בחייה של אתי יש סיבה. קוראים לה שיתוק מוחין, עימו נולדה אתי. למכשול השני בחייה של אתי אחראית תקנה נטולת סיבה, היגיון או צדק, שהגיעה השעה לשנות.
- הכותב הוא מנכ"ל "סטודנט
", המרכז ללימודי פסיכומטרי של אגודת הסטודנטים באוניברסיטת ת"א
לפנייה לכתב/ת 
