כמה שרציתי כלב
כמה פעמים ראיתם עיוור נעזר בכלב נחיה? בישראל 2011 המראה עדיין נדיר. המחיר היקר, הדעות הקדומות והקשיים שמערימים במקומות ציבוריים על חברו הטוב של האדם, מונעים מאלפי אנשים לצאת לחופשי. קבוצת רוכבי אופניים, עיוורים ורואים, יצאו למסע בשאיפה לעורר מודעות ולהיאבק בסטיגמות
יום חמישי בבוקר במרכז הספורט באשקלון, קבוצת רוכבים על אופני טנדם (המיועדים לרכיבה בזוג), מגיעים לטקס הפתיחה של מסע הרכיבה השלישי של קבוצת הרכיבה המשותפת 'כן ולא' ממרכז לכלבי נחיה בית עובד. המסע יצא השנה לדרכו מבית עובד ועד לים המלח לשלושה ימים של רכיבה ומפגשים מיוחדים במינם.
למתבונן מהצד נראים הרוכבים כמו כל קבוצת רוכבים בכבישי ישראל על שלל הבגדים, הקסדות, הנעליים והאביזרים המיוחדים לרכיבת כביש. אבל באופני הטנדם הללו - רוכבים צ'יף רואה וסטוקר עיוור או כבד ראיה, בשיתוף פעולה מושלם ואמון מלא. ולא, מתברר שהרכיבה לא קלה יותר בשני זוגות רגליים. ממש לא, לפעמים אפילו להיפך, ''מלבד בירידות'' מתבדחים הרוכבים, ''בירידות אנחנו טסים בגלל הכובד''.
לא הפנימו את החובה לספק שירותים לעיוור עם כלבו
בטי בן בשט מהמרכז בבית עובד, היא צ'יפית מובילה. את המסע הנוכחי היא עושה כדי לעורר מודעות לנושא העיוורים וכלבי הנחיה בישראל. ''הכשרת כלב נחיה עולה כ-25 אלף דולר, המדינה משתתפת רק בעשרת אלפים שקלים. כל היתר מגיע מתרומות" היא מסבירה. "לא רק העלות הגבוהה היא שגורמת למספר הנמוך של כלבי הנחיה - מקומות ציבוריים רבים ובתוכם גם כלי תחבורה עדיין לא הפנימו את החובה לספק שירותים ולאפשר גישה לעיוור עם כלבו. הקשיים הללו גורמים לעיוורים רבים לוותר על החופש המושג באמצעות כלב נחיה''.
כלבי הנחיה 'משרתים' כ-6 שנים בלבד, מגיל שנתיים בו הם מסיימים את האילוף הארוך ואת הליך ההתאמה האישית לעיוור ועד גיל שמונה בו הם פורשים לגמלאות. מידי 6 שנים יש להתאים לעיוור כלב חדש, ומרכז בית עובד הוא היחיד בארץ המשרת מטרה זו.
כלב נחייה ניתן לעיוור העומד ברשימת תנאים מדוקדקת, ורק לאחר הדרכה בקורס הנמשך חודש ימים בתנאי פנימייה. בקורס לומד האדם העיוור לעבוד עם הכלב בבית הספר ומחוצה לו, במסגרת הדרכה קבוצתית ופרטנית. התהליך כרוך במאמץ גופני ונפשי, האדם העיוור חייב להגיע לידי שליטה מלאה בכלב, כדי להתגבר על מצבים שיחייבו התמודדות עם הכלב כמו: שינוי במזג אויר, סביבת בעלי חיים, סביבה לא מוכרת ועוד. השירות לעיוור משתתף בהוצאות החזקת הכלב החודשיות.
SURE WE CAN
''קבוצת הרכיבה מונה היום כשישים רוכבים ורוכבות, מתוכם למעלה מעשרים עיוורים" מפרט מוטי רגב, ראש הקבוצה. "היא פועלת כ-6 שנים והמסע הנוכחי הוא השלישי שלנו. בדרך אנחנו פוגשים בקהילות שונות, מנסים לסתור את הסטיגמות ולהראות את העצמאות שניתן להשיג ברכיבה משותפת.
אנחנו גם מסבירים על החופש הניתן כתוצאה משימוש בכלב נחיה, ומנסים לצמצם את המקרים בהם מתעלמים מחשיבות הכלבים האלו, ולא מאפשרים להם גישה לכל מקום אליו העיוור צריך להגיע. זה מה שגורם לחלק מהעיוורים לוותר שלא בצדק על אחזקת כלב". רגב בטוח כי עם הגברת המודעות והתרומות ניתן להגיע לפחות לפי ארבע מכמות הכלבים המשרתים כיום.
בכל עיר בה עוברת הקבוצה במהלך שלושת ימי המסע, מקיימים הרוכבים מפגשים עם עיוורים וכבדי ראיה מקומיים כדי להעביר מסר, מסר של השתלבות ועשייה למרות המגבלות. נצחון הרוח על המכשולים שבדרך.
''ההרגשה נהדרת, אני נהנה מכל רגע, תחושה של עצמאות ושל יכולת" מתאר חבר בקבוצת הרכיבה, בן קובלנץ עיוור בעל כלב נחיה. "הקבוצה שלנו מונה היום מעל 26 זוגות אופניים והיא הולכת וגדלה מדי שנה''. במסעות קודמים כבר רכבו חברי הקבוצה מבית עובד לאילת וממטולה לבית עובד.
בינתיים, ברחבת מרכז הספורט, מאפשרים הצ'יפים לאורחים המעוניינים להתנסות ברכיבת טנדם בעיניים מכוסות. לא כולם מוכנים לנסות, ואלו שכן מדווחים על תחושה לא מוכרת ועל הצורך להתרגל ולתת אמון ברוכב המוביל. לא פשוט כלל למי שרגיל בעצמאות מוחלטת. הצלם מתנדב לנסות, הכתבת מוותרת.
רוכבים על אופני כביש במסעות חוצה ישראל מדווחים לעתים תכופות על תחושת פחד במהלך הרכיבה בכביש סואן, למרות הליווי של קבוצת הרוכבים, קשה לתאר את האתגר מולו ניצבים אלו שאינם רואים את הדרך אך מצליחים להתגבר למרות הכל.
- כדי לאפשר לעוד עיוורים לצאת לעצמאות בעזרת כלבי נחיה, ניתן לפנות למוטי רגב מהמרכז הישראלי לכלבי נחיה בבית עובד במייל regev_101@bezeqint.net
בטלפון 050-7360118 או באתר המרכז לכלבי נחיה
.