תל-אביב נגמלת מהדברה: צפו ב"מהפכה הירוקה"

משטחים מוזנחים למוקדי טבע עירוניים. עשרות דונמים של שטחים פתוחים ברחבי תל-אביב, שעד לאחרונה רוססו בקוטלי עשבים כימיים על-ידי העירייה ועמדו שוממים, הפכו למרבדי טבע פראיים ונקיים מריסוס - שבהם עשרות מיני צמחים, חלקם נדירים או בסכנת הכחדה.

המהפכה הירוקה והשקטה הזו, שמתגלגלת בתל-אביב כבר שלוש שנים, היא פרי עבודתה של קבוצת תושבים, מרביתם מצפון העיר, שפועלים במסגרת פרויקט מקומי - "בר בעיר".

אביב בתל אביב‏ (צילום: ירון ברנר)

1

2

3

4

5

6

7

בבסיס היוזמה מחקר של ד"ר יובל ספיר, מנהל הגנים הבוטניים באוניברסיטת תל-אביב, שמצא כי רק בשלושה שטחים מרוססים בשכונת רמת אביב קיימים כ-90 מיני צמחים. תוצאות המחקר, לצד התגייסותם של כ-1,000 תושבים שחתמו על עצומה, וגם אינספור פגישות בעירייה, עשו את שלהם: כיום מדובר בשינוי של ממש במדיניות העירונית.

הריסוס הכימי הופסק לחלוטין ב-15 שטחים ציבוריים ברחבי תל-אביב. השטחים הללו כוללים את חורשת רדינג, חורשת כפר יונה, חורשת האורנים בשכונת הדר יוסף ומספר רב של שטחים ציבוריים פתוחים בתוך השכונות הצפוניות והדרומיות.

• רוצים למנוע ריסוס גם בעיר שלכם? שתפו בפייסבוק של ynet
  

שטחים אלו הפכו, תוך חודשים ספורים, מפיסות אדמה ריקות שרק עיטורי צמחיה מעטים עומדים בשוליהן, לטבע פראי ושוקק חיים - בין הבטון של בנייני העיר. 10 מהאתרים הציבוריים שהתחדשו ממוקמים באזורים הצפוניים והמערביים של העיר, אחד מהם בצפון מזרח תל-אביב ועוד חמישה בדרום העיר.

בכולם, מסתפקת העירייה בגיזום עונתי בלבד. התוצאה: מעבר לנוף שהשתנה ונצבע בירוק, מדובר בצמצום משמעותי של החומרים הרעילים בתוך הקרקע, ובצמצום זיהום מקורות המים והקרקע ברחבי העיר. לצד זה, כל השטחים ששבו לצמוח, החיו מחדש את המערכת האקולוגית באזורם.

ילדים, לא לקטוף חמציצים

"עד לפני שלוש שנים, העירייה תפסה את השטחים הללו כשטחים שגדלה בהם 'עשביה', כלומר עשבים שוטים, צמחיה מיותרת ומזיקה", מספרת בשיחה עם ynet עו"ד גלית סמואל, מיוזמי הפרויקט ומי שמובילה את "פורום תושבים למען טבע עירוני ואיכות סביבה", שמנהל את הדיאלוג מול העירייה. "מה שמעניין פה, היא העובדה כי מדובר בשטחים ציבוריים אבל הציבור - כלומר רוב תושבי תל-אביב - כלל לא יודע שהעירייה מרססת בקוטלי עשבים".

אזור ללא ריסוס. "התושבים היו המומים" (צילום: ירון ברנר)

סמואל, תושבת רמת אביב, סיפרה על תגובות התושבים. "כשהחתמנו אנשים על העצומה, הם היו המומים ושאלו אם כשהילדים שלהם מסתובבים בשטחים הללו, צריך להיזהר מכל צמח שקוטפים? למרבה הצער, התשובה היא כן".

ההצלחה המקומית הולידה סיורים רבים בגינות המחודשות, ולדברי סמואל, ישנה כוונה להרחיב את הפרויקט לרשויות מקומיות נוספות. "בהרצליה כבר הביעו עניין, ויש לנו פעילים מכל רחבי הארץ, כך שאנו בהחלט צופים שהמהלך יתפשט".

פריז, מאחורייך

המודל התל-אביב ייחודי משום שהיוזמה נולדה בשטח, מהתושבים עצמם. אך הפעילות עצמה, נחשבת למדיניות מקובלת למדי בערים רבות באירופה. פריז למשל אימצה כבר בשנת 2001 יוזמות מקיפות לקידום הגינון האקולוגי בשטחה - שמטרתן להפסיק את הריסוס בכל השטחים הציבוריים בעיר עד לשנת 2014.

על פי ההערכות, יש כ-450 גינות ושטחים ציבוריים בפריז עוברים ריסוס קבוע (לא כולל שטחי יערות). לפני שלוש שנים, לאחר מספר שנות פעילות אינטנסיביות בנושא, זכתה העירייה בתו "שטח אורבני ירוק אקולוגי" (E.V.U.E) על 63 שטחים בשטחה.

עיריית תל-אביב-יפו מסרה בתגובה: "האגף לשיפור פני העיר מטפל בכ-6,300 דונם שטחים מגוננים,

תוך שמירה על הטבע העירוני ברחבי העיר. בעקבות הליכי שיתוף ציבור שנעשו בנושא, בשטחים נרחבים בעיר גדלה צמחייה באופן טבעי וללא ריסוס. יחד עם זאת, נדרשת העירייה לטפל בעשבי הבר מסיבות של תלונות תושבים, הזנחה ולכלוך, מפגעי נחשים, פגיעה במדרכות, בתשתיות ובשבילים ועוד. בכל מקרה, נדגיש כי הריסוס נעשה באמצעות חומרים המורשים על ידי משרד החקלאות והבריאות".