שכן משפחת פוגל: בכל דור ודור עומדים לכלותנו

פענוח הטבח ולכידת הרוצחים לא הביאו להקלה באיתמר. בהתנחלות בה נרצחו אודי ורות פוגל, ושלושה מילדיהם, סיפרו היום (א') על כאב גדול, ביחד עם כוונה לחגוג את החגים, "כאן בחזית". גם תמר בת ה-12, שניצלה מהטבח ביחד עם שני אחיה, נשארה ביישוב בו גדלה. יחד איתה נשארו גם שכניה, משפחת חי, שהמחבלים הגיעו תחילה לביתם - שהיה ריק באותו יום.

פני הזוועה - עוד כותרות ב-ynet

• העקבות והסימנים שהובילו לעוורתא / רון בן-ישי
  
• משפחת פוגל: "השנאה תהומית, זה לא ייגמר"
  
• המחבל הלך בדרכי דודו: "אולי גם הדור הבא ירצח"
  

• בעוורתא לא מאמינים: "הם ילדים, השב"כ לחץ"
  

עוד עדכונים ותגובות בעמוד הפייסבוק של ynet

"אנחנו לא חשים שהיינו יכולים להיות הבאים בתור, אלא שקרה כאן נס", אמר דוד חי, שחכים מאזן עואד ואמג'ד מוחמד עואד עברו תחילה בדירתו - לפני שפנו לבית משפחת פוגל ורצחו חמישה. את האם, רותי, רצחו השניים בעזרת נשקו האישי של חי, M-16 שגנבו מביתו: "זה שהמחבלים הצליחו לחסל משפחה לא אומר שאנחנו חשים שקרה כאן צונאמי שאי אפשר להתמודד איתו. בהגדה של פסח אומרים בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו. זה לא סוד שמנסים להרוג אותנו כבר שנים רבות".

חי תיאר את האבטחה המוגברת בהתנחלות מאז הטבח: "שמנו סורגים, הבאנו לכאן כלב ואנחנו מקפידים לנעול את הדלתות. אני לא חושב שזה סימן של חולשה. צריך להבין שאנחנו חיים במקום עוין וצריך לעשות את כל מה שאפשר על מנת לשרוד כאן".

לעומתו, רננה מילר, אחייניתו של גלעד זר שנהרג בפיגוע ירי באיתמר לפני עשור, אומרת כי אינה חשה בטוחה: "אנחנו לא מרגישים בטוחים, עצם זה שיש לנו סורגים ויש כאן חיילים ששומרים עלינו מראים זאת. אבל יש לנו רוח, ואף אחד לא ישבור אותנו". בעלה, אליהו מילר, מפנה אצבע מאשימה לשר הביטחון אהוד ברק: "הוא וחבריו משלום עכשיו יכולים להמשיך להציק לנו, אבל עוד דור או שניים הם כבר לא יוכלו לנו, ואנחנו ננצח. הבנים שלהם עושים טרקים, אנחנו מיישבים את הארץ".

הרב הראשי לצה"ל לשעבר, תת-אלוף (מיל') אביחי רונצקי, סיפר על החלטתה של תמר - להישאר באיתמר: "היא נמצאת כעת תחת חסותה של אחת המשפחות ומעדיפה להמשיך את חייה כאן, ביישוב בו גדלה, לצד חברותיה ותנועת הנוער אותה היא מכירה. זה פועל יוצא של החינוך והערכים עליהם היא גדלה".

יו"ר מזכירות הישוב, משה גולדשמיט, תיאר את התחושות הקשות בהתנחלות: "זה לא יום פשוט, הסיפור הזה מחזיר אותנו חודש אחורה. מצד שני, ברקע אנחנו רואים את המשך הבנייה והעשייה באיתמר. אנחנו מרגישים כאב גדול, אבל כל אחד פה יודע שאנחנו עם שנמצא במלחמה בכל החזיתות, ופה אנחנו בוודאי בחזית. אנחנו ממשיכים הלאה בעשייה ונחגוג כאן את החגים. עצם זה שתמר בחרה להמשיך ולחיות כאן מחדדת את ההבדלים בחינוך בינינו לבין עוורתא".

יצחק וייס, אחד מתלמידיו של הרב אודי פוגל ז"ל וראש כיתת הכוננות באיתמר, אמר כי "לדעתו אין זה נכון שתפסו את המחבלים. היו צריכים להרוג אותם". הוא סיפר על משלוחי מנות שנשלחו אליהם אחרי הטבח: "לא פגעו רק במשפחת פוגל או ביישוב איתמר, אלא בכולנו יחד. לאחרונה יישובי הדרום ספגו מכה גדולה וזו מציאות שכולם מרגישים אותה. אין אתם או אנחנו, כולנו באותה סירה".