מורה מבוכים, ודרקונים
"סאקר פאנץ'" מלווה בלונדינית מצודדת במאבקה בזומבים, אנדרואידים ודרקון. סרטוני האנימציה של בן היבון נותנים הצצה מרעננת לסיפור הצבעוני של הצד האפל של הסרט
אחרי שהביא לכם לכם בעבר מנות גדושות של אקשן פנטסטי ב"300" ו"השומרים", הבמאי זאק סניידר חוזר עם סרט חדש ומדובר, "סאקר פאנץ'", שיעלה בבתי הקולנוע בישראל מחר (ה'). לקראת יציאת הסרט, העוסק בעולם המורכב ברובו מפנטזיות אקשן אלימות של בחורה מצודדת הכלואה בבית משוגעים (אמילי בראונינג) שוחררו לאוויר שלושה סרטוני אנימציה בהשראתו, שיצר האנימטור השוויצרי בן היבון.
בלי לקלקל עם פרטי יתר על עלילת הסרט, שלושת הסרטונים מתייחסים לשלושה סיקוונסים הקיימים בו, ומציגים את סיפורם דווקא של האויבים בהם הבנות נלחמות. מי שבסרט מהווים בשר תותחים ראוי לחיסול, מקבלים כאן סיפור עבר משלהם, המסביר את מניעיהם והנסיבות שהובילו למצב בו הבנות נלחמות בהם.
"Trenches"
הסרטון הראשון מחזיר קצת אנושיות לחיילים גרמנים, שהפכו לזומבים בשירות האומה המדממת. ב"סאקר פאנץ'" הם מוצגים כחיילים שהוחזרו לחיים כדי להמשיך להילחם לאחר שנפלו בקרב, בעזרת מערך מכני משוכלל. היות והם כבר מתו, ההנחה היא שאין שום בעיה לחסל אותם. הסרט המצויר מציג אחד מהם לפני שנהרג בקרב, ודרך הזיכרונות שלו, מבהיר שישנו אדם מאחורי המכניקה המרושעת.
"Dragon"
גם הסרטון השני מעביר מסר אנטי מלחמתי, בצירוף קריינות צדקנית משהו, על סמלים וכוחה של אמונה. כאן הדמויות הקשורות לסרט המלא הן אורקים, שמתגלים כיצורים מעוררי חמלה יותר מהצפוי, שמלחמתם בבני האדם היהירים מעירה דרקון זועם במיוחד, שגם הוא מככב בסרט. במקרה הזה הדרקון מקבל ממד אפי שרק מחזק את האימה שהוא מטיל בסרט.
"Distant Planet"
הסרטון האחרון עובד על עקרון דומה לזה של הראשון - יצירת אמפתיה עם דמויות שב"סאקר פאנץ'", שמקבלות בסרט יחס של אויב חסר אישיות. לאנדרואידים המדוברים כאן אין פנים, פשוטו כמשמעו, ועם זאת, מחוות הגוף שלהם מצליחות לשוות להם גוון התנהגות אנושי.
זירת ההתרחשות היא עולם בו ישנה חלוקה ברורה בין עשירים לאנדרואידים העניים, והקריינות הדרמטית, בשילוב האנימציה המרהיבה, צובעות בגוון הרואי את המעשה האובדני והאלים שאותם אנדרואידים מבצעים בסרט עצמו.
הסרטונים מייצרים במכוון הזדהות עם התוקפים מהסרט, וצפייה בהם בדיעבד מייצרת מורכבות שחבל שלא מורגשת יותר ב"סאקר פאנץ'". הבחירה בשימוש באנימציה לשם הצגת זווית שונה על דמויות בסרט מצולם (אמנם עם שלל אפקטים, אך עדיין עם שחקנים חיים) מעוררת באופן מעניין, אפילו אם פשטני מעט, שאלות על מיהו אויב, ומי יכול לקרוא לעצמו אנושי.
מאז, היבון עצמו התקדם, ועומד לביים סרט משלו באורך מלא, שיהיה גרסה מעודכנת ואפלה יותר לסיפורו של פיטר פן. הסרט הזה, אגב, יהיה עם אנשים בשר ודם, ולא אנימציה.