שתף קטע נבחר

 

הסכם ממון: תקף אם חותמים רגע לפני החופה?

החלטתם שאתם רוצים לעשות הסכם לחלוקת נכסים הוגנת, אך השאלות רבות - האם יש לו תוקף? באילו תנאים הוא נדרש לעמוד? ומתי ניתן לעשות אותו? המדריך הבא יעשה סדר בבלגן

למרות הרתיעה, אצל רבים מהזוגות הנישאים, הסכם יחסי ממון הפך נפוץ בשנים האחרונות ולמעשה, ברבים מהמקרים, דווקא הסכם זה עשוי להעניק תחושת ביטחון בין בני הזוג.

 

 

מהו הסכם ממון?

"הסכם ממון" הוא הסכם בין בני זוג, המסדיר את יחסי הממון שביניהם (נכסים, חסכונות ועוד). ההסכם יכול להיערך בין לפני הנישואין, בין במהלך הנישואין. את ההסכם יש לערוך בכתב (לא בעל-פה ולא בהתנהגות), וגם כל שינוי של הסכם כזה צריך להיעשות בכתב.

 

הסכם הממון צריך להיות מאושר על ידי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, אשר לו סמכות השיפוט בענייני נישואין וגירושין של בני הזוג. אם לאחר שאושר ההסכם ירצו בני הזוג לשנות אותו - נדרש שגם השינוי יאושר על ידי בית המשפט או בית הדין הרבני.

 

האם יש צורך בהסכמת שני הצדדים?  

בשל היחסים המיוחדים, עדינים ומורכבים, הקיימים בין בעל לאישה, קבע המחוקק, כי אין תוקף להסכם ממון ביניהם, אלא אם בית הדין ישתכנע שההסכם נעשה מתוך רצון חופשי, ללא לחץ, וששני הצדדים הבינו בדיוק במה המדובר ומהן התוצאות האפשריות של חתימתם על אותו הסכם.

 

הליכי אישור ההסכם לא נועדו לבירור מחלוקות בין בני הזוג. בית המשפט לא עוסק בתוכן ההסכם, אלא רק בוחן האם יש להסכם הזה תוקף ואם שני הצדדים אכן הבינו אותו ורצו בקיומו.

 

לדוגמה, חתן השולף הסכם יחסי ממון מכיסו ומבקש מרעייתו לעתיד, האמורה להינשא לו בתוך דקות ספורות, להוסיף את חתימתה עליו, רגע לפני החופה - יש להניח, כי במקרה כזה יתקשה בית המשפט לקבוע, שההסכם אכן נעשה בהסכמה חופשית, תוך מודעות למשמעותו ותוצאותיו.

 

הסכם לכל דבר

מה עושים במקרה שאין הסכם ממון והזוג החליט להתגרש?

כאשר אין הסכם יחסי ממון תקף בין בני הזוג - מחיל החוק הסדר איזון משאבים, שמשמעותו חלוקה שוויונית של כלל הנכסים בין בני הזוג.

 

מה קורה כאשר בני הזוג עורכים הסכם ממון ביניהם, אבל לא מגישים אותו לאישורו של בית המשפט?

במקרה מסויים התחייב בעל להעביר לאשתו את מחצית מזכויותיו בבית שבבעלותו, ואף סיכם עימה את אופן מכירת הבית במקרה של גירושין. לימים, חזר בו הבעל מהתחייבותו כלפי האישה. האישה פנתה לבית המשפט בבקשה לאכוף על בעלה את ביצועו של ההסכם ביניהם.

 

בית המשפט המחוזי קבע, כי מדבר בהסכם ממון שאינו תקף, עקב העדר אישור בית משפט. בית המשפט העליון, אשר דן בערעורה של האישה, קבע, כי גם אם ההסכם אינו תקף כהסכם יחסי ממון דווקא, הואיל ולא אושר על ידי בית משפט, עדיין יש כאן הסכם "רגיל", או הענקת מתנה, או עיסקה אחרת בין בני הזוג במהלך חיי הנישואין, אשר ייבחנו לפי הדין הכללי.

 

אומנם, כדי שיהא להסכם מעמד של הסכם ממון, הוא חייב להיערך בכתב ולקבל את אישורו של בית המשפט (בניגוד להסכם אחר בין צדדים, שתוקפו אינו מותנה בקבלת אישור בית משפט). אבל, עדיין יכולים בני זוג לערוך ביניהם הסכמים, ולהעביר ביניהם רכוש, בין בתמורה ובין שלא בתמורה.

 

עוד קבע בית המשפט העליון, כי המבחן אם הסכם מסויים בין בני-זוג הוא "הסכם ממון" או לא, טמון במטרתו. אם הוא מתייחס לחלוקת הממון במקרה מוות או גירושין, הרי מדובר ב"הסכם ממון". לעומת זאת, אם תוכנו של ההסכם אינו קשור לכך - הרי מדובר בהסכם רגיל, עליו חלים דיני החוזים ודינים כלליים אחרים.

 

יש לציין כי באותו מקרה נקבע, כי הואיל ואין הסכם יחסי ממון תקף בין הצדדים - הנכס שייך כולו לבעל, אשר קיבל את הנכס עוד קודם לנישואיו עם האישה, ולכן הנכס לא היה מתחלק ביניהם במקרה של גירושין או מוות של הבעל.

 

המטרה העומדת בבסיס עריכת הסכם יחסי ממון הינה לאפשר לבני הזוג להשתחרר מאיזון המשאבים, השוויוני, אותו קבע המחוקק, הסדר שיחול בהעדר הסכם אחר. זאת, גם לגבי ידועים בציבור, ולא רק לבני זוג שנישאו כדין.

 

לבני הזוג עשוי להיות ענין מובהק באישורו של ההסכם על ידי גורם שיפוטי, על מנת להעלות את ההסכם ממעמד הסכם רגיל וליתן לו תוקף של הסכם יחסי ממון. שכן, כוחו של ההסכם כהסכם יחסי ממון דווקא תורם לכוחו המחייב של ההסכם ומפחית את הסיכון שאחד הצדדים יקופח.

 

הבית הובטח לאשה? לא ניתן לעקל

באחד המקרים נערך בין בני זוג הסכם יחסי ממון, שאושר בבית משפט, במסגרתו התחייב הבעל להעביר נכס מקרקעין הרשום על שמו - לבעלותה המלאה של אשתו. למרות זאת - לא הועברו המקרקעין על שם האישה, וגם לא נרשמה לטובתה הערת אזהרה (בטאבו).

 

לאחר אישור הסכם הממון הגיש הבנק תביעה נגד הבעל, בגין חוב שנוצר לפני הסכם יחסי הממון, והטיל עיקול על המקרקעין. האישה פנתה לבית משפט וטאענה שהיא בעלת מלוא הזכויות במקרקעין מכוח ההסכם.

 

בית המשפט פסק, שזכותה של האישה במקרקעין מכוח הסכם יחסי הממון גוברת על זכותו של הבנק מכוח העיקול. ערעורו של הבנק לבית המשפט העליון - נדחה.

 

האם הסכם יחסי ממון הוא במקום הכתובה?

במקרה מסויים נקבעה במעמד חופת בני הזוג סכום בכתובה של 3 מיליון שקל. האישה טענה, שחובת תשלום הכתובה הינה חובה משפטית בנוסף ובנפרד מזכויותיה האחרות של האישה. לעומת זאת, טען הבעל, כי דאג לצורכי אישתו במסגרת הסכם הממון, וטען, כי זה גובר על הכתובה. יצויין, כי מכח הסכם הממון קיבלה האישה נכסים בשווי שני מיליון שקל בלבד.

 

באותו מקרה, קיבל בית המשפט העליון את טענת האישה, וקבע, כי לא ויתרה במסגרת הסכם יחסי ממון על כתובתה. בית המשפט אף הפנה לסעיף 17 לחוק יחסי ממון, הקובע, כי אין באמור בחוק כדי לגרוע מזכויות האישה לפי כתובתה.

 

אין מדובר במצב בו מלמד הסכם יחסי הממון על כוונה מפורשת לוותר על הכתובה באופן שסותר את התחייבותו המפורשת של הבעל בכתובה, ולכן נקבע, כי הסכם הממון הינו בנוסף , ואינו גורע מזכויות האישה על פי כתובתה.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
עו"ד ורד כהן
צילום: צביקה טישלר
עו"ד רענן בר-און
צילום: צביקה טישלר
מומלצים