גם בלי מימון יש עתיד לג'ודו, אבל לא לעד
בזמן שחבריו המריאו לאליפות אירופה, נותר יואל רזבוזוב, חבר קבוע בנבחרת, מאחור בשל פציעה. בטור ל-ynet הוא מנתח את הסיכויים להשיג מדליה ומזהיר בנוגע לקשיים סביב הענף
- כנסו לתמונות מאימוני הנבחרת באליפות אירופה
- הצטרפו לעמוד של ynet ספורט בפייסבוק
- הצטרפו לפייסבוק של ynet וקבלו עדכונים חמים וסרטונים בלעדיים
הסיבה שבגללה אינני מששתף בתחרות היא פציעה (קרע בגיד) מלפני חודש וחצי. הפציעה אמנם קטעה את המומנטום שלי, אבל היא לא תפגע במוטיבציה שלי להשתתף באולימפיאדה נוספת. אני חולם על זכייה במדליה, נכון להיום אני אני חזק בתמונה לאחר הזכייה בגביע העולם בבלארוס.
אין ספק שהכתבות מעוררות פליאה. האם מדובר בנבחרת של ענף שהאיגוד שלו התפרק, נותר ללא מימון לספורטאים, המאמנים לא קיבלו משכורות ואנשים סביבו איבדו תקווה? כמעט הכל נכון. ישנו מלווה מפרק לאיגוד, אין תקציב לטיסות וכולם מיואשים, אבל למרות הכל יוצאת לטורקיה הנבחרת הכי גדולה שיצאה אי פעם. רוב הספורטאים צעירים וזו אליפות אירופה הראשונה שלהם, הם מלאי התלהבות, מוטיבציה ורצון להוכיח את עצמם, למרות כל הקשיים וחוסר האמונה מסביב .
בראש עומד אריק זאבי, ספורטאי ותיק עם רזומה מרשים של מדליות באליפות אירופה (הלוואי והיתה לי אותה כמות באליפויות ישראל). זאבי עשה שינוי חד לאחרונה - החלפת מאמנו בשני הרשקו, מה שאמור לתת לו מוטיבציה ואנרגיות למערכה אחרונה עד לונדון 2012. ניתן לראות את הניצוץ בעיניים שלו, חד, מנוסה ובעיקר מאוד רוצה. אני לא חשבתי שאריק מסוגל לשחזר את ההישג מאתונה, אבל אחרי שראיתי אותו זוכה במקום השני בגרנד סלאם ביפן, שם ניצח את כל הטופ העולמי, אני יכול להגיד בוודאות שהוא מסוגל לעשות זאת. הוא פשוט ספורטאי מזן אחר.
שאר נבחרת הגברים כוללת חבר'ה צעירים עם המון פוטנציאל להישגים ברמה הבינלאומית בשנים הבאות. בכדי להשיג זאת הם היו אמורים לצאת לשני מחנות אימון בחו"ל, אך נאלצו להתאמן רק בארץ בשל אותו קושי כלכלי של האיגוד. אין זאת הכנה אידיאלית, אך חברי הנבחרת עבדו קשה והם באים בכושר שיא.
מי שאחראי לכושר הם חברי הצוות מיקצועי, בראשות המאמן הלאומי אורן סמדג'ה. אין זה סוד שלא מעט אנשים הרימו גבה והטילו ספק בהתנהלותו כמאמן, ובתקופה מסוימת גם אני הייתי אחד מאלו, אך הגיבוש, המוטיבציה, הרצון והעבודה הקשה מראה שיש שינוי. רוח חדשה מנשבת סביב הנבחרת ומגיע לאורן את כל הקרדיט על זה.
מאז שנכנס לתפקיד ראינו ספורטאים כמו סוסו פללשווילי וטומי ארשנסקי, שאף פעם לא ספרו אותם בעבר, מצליחים ונמצאים בדרכם להשגת קריטריון אולימפי. את השינוי בנבחרת אפשר לראות בעובדה ששישה ג'ודוקאים שונים זכו במדליות בתחרויות מסבב גביע העולם. זה לא זכור לי בהיסטוריה של הג'ודו הישראלי.
בנבחרת הנשים, בהנהגתו של הרשקו, בולט הקרב בין אליס שלזינגר לירדן ג'רבי. מדובר בשתי ספורטאיות מהשורה הראשונה בעולם, כל אחת עם סיכוי סביר למדליה אולימפית. לאליס שתי מדליות מאליפות אירופה, לעומתה אליפות בוגרות ראשונה לירדן. לא אתפלא אם הן יפגשו בגמר.
כל מי שהטיל ספק בענף הג'ודו מקבל כבר היום הוכחה כי יש לנו דור המשך ברמה הכי גבוהה. ספורטאים אלו יכולים להביא את ישראל לשיאים חדשים, רק
שבלי תמיכה יהיה להם קשה לעשות זאת. במצב של היום הם עושים זאת למרות הכל, וזו לא הדרך לתרבות וספורט. חג שמח לכולם, מקווה שחבריי יעשו לכם אותו עוד יותר שמח.
התחזית שלי
סיכוי למדליה: זאבי (הניסיון והניצוץ בעיניים), שלזינגר (הניסיון והיציבות בתחרויות גדולות), ג'רבי (תחילתה של קריירה נהדרת), סוסו פללשווילי (קשה מאד לעצור אותו)
מקומות 7-5: ויקטור פישמן (חזר חזק מפרישה), טומי ארשנסקי (חומר למדליה אולימפית), רוני שוורץ (יציבה בשנתיים האחרונות).