הבוס הטריד מינית? זה נחשב כ"תאונת עבודה"

• מה מתרחש בשוק העבודה? קרא בקריירה
  

לא כל מה שמוכר כתאונת עבודה חייב לעמוד בקריטריון של "תאונה", כך למשל במקרי הטרדה מינית. אתי (שם בדוי) עובדת כפקידה במפעל מזה 10 שנים. בתחילה הבוס הישיר שלה התייחס אליה בצורה יוצאת דופן והיה מאוד נחמד אליה. עם הזמן, ההערות הנחמדות הפכו למביכות, גסות. צורת הדיבור שלו כלפיה נעשתה נועזת והוא החל לגעת בה בכוח למרות בקשותיה החוזרות ונשנות שיפסיק. זה לא קרה.

היא החלה לסבול מהפרעות שינה וסיוטים. לפני כשנה עברה התמוטטות עצבים עקב ההטרדה שחוותה במהלך השנים. כיום היא מטופלת באופן קבוע אצל פסיכיאטר ומקבלת טיפול תרופתי עקב מצב נפשי קשה הבא לידי ביטוי בסיוטים, חרדה, דיכאון ופגיעה בדימוי העצמי.

בשל האירועים פנתה אתי למוסד לביטוח לאומי בבקשה לבחון את זכאותה בגין פגיעה בעבודה בביטוח הלאומי. כעת נשאלת השאלה, האם יכיר הביטוח הלאומי בהתמוטטות העצבים שעברה כתוצאה מההטרדה, ויגדיר אותה כפגיעה בעבודה.

כן תאונת עבודה או לא תאונת עבודה?

לרוב, כשאנו מדברים על הטרדה מינית במקום העבודה, אנחנו עושים זאת בהקשר של החוק המתווה לאישה שהוטרדה ארבעה מסלולי פעולה אפשריים:

• הגשת תלונה במשטרה כנגד המטריד
• הגשת תלונה למעסיק
• הגשת תביעה כספית כנגד המטריד ו/או כנגד מקום העבודה
•  תביעת חזרה לעבודה (במקרה של פיטורין).
  

מה תקבלו?

עובד או עובדת שהוטרדו מינית במהלך עבודתם, יהיו זכאים לממש את זכויותיהם במוסד לביטוח לאומי כנפגעי עבודה. הנפגע יכול לקבל דמי פגיעה עד 90 יום (תשלום עבור ימי מחלה) בגין היעדרות מהעבודה ופיצוי חד פעמי או קצבה בהתאם לאחוזי הנכות שנקבעו לו בגין מצבו הנפשי. אחוזי הנכות נקבעים בוועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי. פעמים רבות יקבעו רופאי הוועדה בשלב ראשון נכות זמנית, ולאחר זמן תיקבע נכות צמיתה.

מבוטחת שנפגעה בעבודה ותוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כנפגעת עבודה תהיה זכאית לכיסוי הוצאות ריפוי, החלמה ושיקום לרבות טיפול, אשפוז ותרופות שניתנים ע"י קופות החולים.

היתרונות והחסרונות של חוק נפגעי עבודה

כמו לכל חוק, גם לחוק נפגעי עבודה יש את יתרונותיו ואת חסרונותיו. בצד היתרונות נמנה את העובדה כי על פגיעות בעבודה לא חלה התיישנות. אם נחזור לרגע לצורך המחשה אל א' מפרשת קצב שבית המשפט לא דן בעניינה כיוון שחלה התיישנות על העבירות שביצע כלפיה, הרי שהיא עדיין יכולה להגיש תביעה לביטוח לאומי.

בחוק הביטוח הלאומי יש מושג הנקרא "שיהוי". שימוש בסעיף השיהוי מביא לכך כי ניתן לתבוע את ביטוח לאומי גם אחרי עשרות שנים. אבל ביטוח לאומי יוכל לדחות את התביעה להכרה אם כתוצאה מהזמן שחלף לא ניתן להוכיח את המקרה, וגם אם יכיר במקרה הוא עלול לקזז חלק או את כל הכספים המגיעים בגין הפגיעה. אם אחוזי הנכות הנובעים מהפגיעה עולים על 20% הרי שהנפגעת תוכל לקבל קיצבה לכל ימי חייה.

ומי צריך לחתום על הטפסים? המעסיק המטריד

החיסרון הבולט ביותר של החוק במתכונתו הנוכחית הוא כי על טופס הבקשה להכרה כנפגע עבודה צריך לחתום המעסיק. מגוחך לחשוב כי קצב או מי מאנשי בית הנשיא היו מסכימים לחתום על טפסי התביעה של המתלוננות נגדו. בעניין זה אני מציעה לנפגעות פגיעה מינית לפנות את הממונה על הטרדות מיניות במקום העבודה ולבקש ממנו לחתום על טופס התביעה, ובכל מקרה בו אין אדם שיכול לחתום על טופס התביעה - יש להגיש את הטופס ללא חתימה ולהסביר לביטוח לאומי את הסיבות לכך.

איך אתם צריכים לטפל בתביעה?

• קרה - דווחי: יש לדווח למעסיק קרוב ככל האפשר לזמן התרחשות. המעסיק ממלא טופס הפניה לטיפול רפואי. בטופס יש לציין כי מדובר בתאונת עבודה. את הטופס יש להעביר לקופ"ח (ב.ל. 250). במקרה של הטרדה מינית - אם המעסיק עצמו הוא המטריד, מן הסתם הוא לא ימהר לחתום על טופס כזה ולכן ניתן להגיש את התביעה ללא הטופס בצרוף מכתב המנמק זאת.
• טיפול רפואי: על הנפגע/ת לפנות לקופ"ח/ מרפאה/ בית חולים לקבלת טיפול ראשוני. בכל קבלת טיפול רפואי חשוב לציין בפני הגורם המטפל כי מדובר בתאונת עבודה. הרופא ממלא "תעודה ראשונה לנפגע בעבודה" בה מפורטים ימי המחלה שניתנו לעובד.
• טופס התביעה: יש להגיש טופס ב.ל. 211 "תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה" .
  

לטופס באתר הביטוח הלאומי - לחץ כאן.

יש להוסיף תיאור מדויק של האירוע ושל הפרטים הקשורים לתאונה ולצרף את הטפסים מסעיפים 1 ו-2 לעיל ואישורים רפואיים על הפגיעה ואישורי מחלה.

• בדיקת התביעה על ידי ביטוח לאומי: פקיד התביעות בביטוח לאומי מבצע חקירה של פרטי המקרה, מקבל חוות דעת של רופאים, פונה למקום העבודה על מנת לקבל פרטים נוספים ומחליט לגבי הכרה כפגיעה עבודה או דחייה.
  

• תביעה שהוכרה: אם הפגיעה/מחלה הוכרו יקבל הנפגע דמי פגיעה.
• תביעה שנדחתה: לנפגע קיימת אפשרות לפנות לבית הדין לעבודה תוך חצי שנה.
  

בשלב זה נקבע מהו אחוז הנכות המשקף את הנזק שנותר לנפגע עקב המקרה.

• טופס התביעה: בשלב זה מגישים טופס ב.ל 200 "תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה".
  

לטופס באתר הביטוח הלאומי - לחץ כאן.

• ועדה רפואית: התובע ייבדק על ידי רופא מתחום הפגיעה הנדונה, הוועדה תבחן האם נכותו של המבוטח הינה תוצאה של הפגיעה בעבודה ותקבע את דרגת הנכות עקב הפגיעה.
  

אז אם נגרם לכם או לכן נזק גופני או נפשי כתוצאה מהטרדה מינית בעבודה - דעו שביכולכם לקבל סעד מהביטוח הלאומי.