"המדבר לא שייך רק לקיבוצניקים"

בשמונה השנים האחרונות, צופה יואב איגרא (71), אדריכל, יזם ומבעלי מלונות הרודס באילת, במאבק הסביבתי העיקש שמתחולל סביב פרויקט המלון שלו בבקעת תמנע - ומתקשה להאמין. מה שאמור היה להיות מבחינתו פרויקט הדגל הסביבתי של יזמותו המלונאית בארץ - "300 דונם של תיירות אקולוגית", כדבריו - הפך, כמעט ללא התראה או סימנים מוקדמים, לאחד ממאבקי הסביבה הכי מתוקשרים ועיקשים של השנים האחרונות.

"במבט לאחור הייתי נאיבי", אומר איגרא בראיון ל-ynet, "כשהגעתי לפרויקט הזה חשבתי שאני ופעילי הסביבה נניף יחדיו את הדגל הירוק בפרויקט הזה. הרי יכולתי לבנות בכל מקום בארץ או בעולם, אבל אודי גת (ראש המועצה האזורית חבל אילות - י.ד), הציע לנו בזמנו לבנות באזור הזה. היה נדמה לי, ועדיין אני סבור כך, שיש בפרויקט הזה גם ציונות. אני מודה שלא צפיתי את זה. לא את המאבק ולא את העוול שנעשה לי".

• תגובת התושבים וארגוני הסביבה: "בנייה בססגון - נזק בלתי הפיך"
  

פרויקט בית המלון בתמנע, המרוחק כ-25 דקות בלבד מאילת, אמור על פי התוכניות לכלול 400 חדרי מלון, לצד שני פארקי אטרקציות, נהר מלאכותי ומתחם לאירועים, בידור ומסחר. בתוכניות מדגישה קבוצת איגרא, כי מדובר בפרויקט שייבנה על פי עקרונות סביבתיים, יכלול מערכת מתקדמת לטיפול בשפכים וחיסכון במים, ויאפשר רק תנועת כלי רכב חשמליים ואופניים בשטחו.

אך השיווק הירוק של הפרויקט נתקל בחומה בצורה של התנגדות סביבתית, המורכבת בחלקה מוועד פעולה של תושבי הערבה, מארגוני הסביבה המרכזיים - בהם עמותת אדם, טבע ודין והחברה להגנת הטבע - וגם חברי השדולה הסביבתית-חברתית בכנסת, אותה מוביל כבר מספר שנים חבר הכנסת דב חנין (חד"ש). מעבר לטענות נגד חריגות בנייה בפרויקט, כולם אומרים בפשטות דבר אחד: המלון המתוכנן ממוקם באזור רגיש, שבו הרי אבן וערכי טבע נדירים. הוצאתו לפועל של הפרויקט דווקא במקום הזה תהיה טעות ובכייה לדורות.

עמק ססגון. הרי אבן וערכי טבע נדירים (צילום: יניב גולן)

"יש גם שיקולים תיירותיים"

"את רוב חיי העברתי בקנדה, אבל כשחזרתי לישראל, הבטחתי לעצמי לעשות פרויקטים למען המקום", מספר איגרא, "אם אגיד שאני לא עושה את זה בשביל הכסף, יצחקו עליי, לא יאמינו לי. אבל כלכלית אני לא צריך את זה. זה אולי נשמע "חנוני", אבל פרויקטים למען המקום זה מבחינתי מעין פיצוי על כך שלא הייתי במילואים כל השנים". 

בימים כתיקונם ניתן למצוא את איגרא באילת, אבל את הראיון עימו הוא מבקש לקיים דווקא בלובי של מלון הרודס החדש בתל אביב, הפרויקט האחרון שאותו תכנן והושק לאחרונה. "הפרויקט הזה פה בתל אביב, הוא למעשה מה שאני באמת אוהב לעשות. להיות אדריכל, להיות יצירתי. היזמות לא תמיד נחוצה לי, בוודאי שלא כלכלית. אני מותש ומתוסכל", הוא מודה. 

כבר שנתיים שהיזם הוותיק נמנע מלהתראיין. לדבריו, "הסיקור התקשורתי היה מוטה לאורך כל הדרך, אף עיתונאי לא באמת רצה לשמוע את מה שיש לי לומר". עם זאת, בשבועות הקרובים צפויה הוועדה המחוזית דרום להכריע סופית בסוגיית מיקומו של המלון - סוגיה שמבחינתו תכריע סופית גם את גורל הפרויקט כולו.

בדיון האחרון שקיימה הוועדה החודש, הוצג בפניה סקר סביבתי שבוצע על ידי חברת אתוס. הסקר בחן ודירג 10 אתרים פוטנציאליים להקמת המלון, כולם ממוקמים באזור בקעת תמנע. האתר של איגרא הגיע רק למקום ה-9. בסוף דיון ארוך וסוער הוחלט, כי ההכרעה תתקבל רק לאחר סיור של חברי הוועדה בשטח - שנקבע לתחילת חודש מאי. 

בעוד מספר שבועות, אחרי שמונה שנים ואינספור דיונים, תתקבל ההכרעה. יש לך הערכות?

"אינני יודע מה יוחלט. הוועדה נתונה ללחצים רבים, כל הזמן. אבל לי אין כוונה לצאת לתכנון מחודש במיקום אחר", הוא מצהיר. "המיקום של המלון זה המיקום היחידי שלו. הרי מי מבטיח לי שבמקום אחר לא יעצרו לי את המלון בגלל זיקית? מה גם שישנם שיקולים תיירותיים. המיקומים האחרים שנבחנו לא מתאימים לבנייה שהפרויקט הזה צריך, ובחלקם גם לא מתאימים לנוף שאנחנו רוצים להראות".

איגרא. "הייתי נאיבי" (צילום: ירון ברנר)

בנייה יכולה לעבוד עם הטבע?

אם שואלים את איגרא, עצם בחינתם של אתרים אחרים למיקום המלון העתידי, מקוממת. כבר בשנת 1996 אושרה באזור תוכנית מתאר שקבעה את ייעוד השטח לטובת תיירות, אך השטח עמד שנים ארוכות כמעט נטול ביקוש, עד שבשנת 2003 הרימה קבוצת איגרא את הכפפה והחלה לקדם את הפרויקט.

"כבר קיבלנו את כל האישורים, עמדנו להתחיל לבנות ואז הגיעה ההתנגדות. בהתחלה לא מעט אנשים אמרו לי: "עזוב, אל תתייחס, תתקדם עם הפרויקט", אבל סברתי שזו תהיה טעות. רציתי הרי להקים פה פרויקט אקולוגי, אז מדוע שלא נבוא בשלום? אבל בפועל לא היתה פה שום כוונה לדיאלוג מצידם (ארגוני הסביבה וועד הפעולה של תושבי האזור –י.ד). רק פעם אחת הם הסכימו להיפגש איתי, לפני שנתיים, וגם אז הם בקושי שמעו את מה שהיה לי לומר", הוא אומר.

אתה קובל על חוסר ההבנה שלהם, אך האם אתה יכול להבין את ההתנגדות לפרויקט שייבנה בלב אזור רגיש?

"גם תל אביב היתה פעם חולות יפים. זה לא הופך את הבנייה שם למשהו פסול. בכל מה שקשור לערכי טבע - מה שקורה פה זו פשוט הטעיית הציבור. הפרויקט הזה לא יפגע באבן נובית נדירה ולא יטיל מגבלות על השטח. מדובר בפרויקט שאמור לעשות שימוש בכל האמצעים האקולוגיים הכי מתקדמים". 

עמק ססגון. אזור רגיש (צילום: תימור כץ)

ובכל זאת, עצם הבנייה פירושה הנחת תשתיות, מים, חשמל, תנועה של משאיות לצורך הבנייה, ולאחר מכן תנועה של אנשים וכלי רכב.

"לא יכול להיות פרויקט יותר סביבתי ממה שתכננתי. אני באופן אישי חושב שבנייה כן יכולה לעבוד עם הטבע. אני רוצה להביא למדבר היפה הזה אנשים שיכירו אותו, שיראו מה זה.

"המדבר לא שייך רק לקיבוצניקים שגרים בו ורוצים לפרוש בו שמיכה לאור הכוכבים בלילה. זו הסיבה להתנגדות שלהם. הם רוצים את המקום רק לעצמם ולילדים שלהם. בסופו של דבר, כל מי שמתנגד לפרויקט הזה עושה זאת מטעמים שאינם קשורים לשמירה על הסביבה. הם דואגים לאינטרסים שלהם, לכוח, לפרסום, אינני יודע".

"בהחלט, גם לתושבים וגם לארגונים. החברה להגנת הטבע הם כוחניים ונהנים מהכוח שלהם. אני חושש שמה שהתחיל כפעילות חיובית, הפך להיות משהו מסוכן. אם הארגונים הללו ימשיכו לצבור כוח, הגולם יקום על יוצרו. אותי מעניין לדעת רק מי עומד מאחוריהם, מי מממן אותם ואת מי זה משרת", הוא משיב.

"מטעים את הציבור"

בנקודה שבה ארגוני הסביבה הופכים למוקד השיחה, מתקשה איגרא להסתיר את כעסו. "מה שהם עשו פה זה הטעיית הציבור. העמותה שקוראת לעצמה אדם טבע ודין למשל: איפה הדין? איפה הצדק בפעילות שלהם? כל מה שהם עושים זה לסלף את המידע".

איגרא מתכוון לעתירה שהגישה עמותת אדם טבע ודין לפני כשבועיים, בדרישה לבטל את זכאותו למענק בשווי 72 מיליון שקל. המענק אושר לאיגרא על ידי משרד התיירות, אך בעמותה טוענים כי על מנת לעמוד בתנאיו - היה על איגרא להוציא היתרי בנייה לפרויקט עד סוף שנת 2009 ולהשלים את השקעותיו בפרויקט עד לסוף שנת 2011 - שני תנאים שטרם הושלמו לטענתם.

זוהי העתירה השנייה במספר שהוגשה נגד הפרויקט מאז החל המאבק. בשנת 2008 הגישה העמותה עתירה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, בעקבותיה נקבע כי בהליך אישור התכנית המפורטת נפלו פגמים. בהחלטה נכתב כי הפגמים מהווים "פגיעה חמורה בשלטון החוק", והוחלט להחזיר את התכנית לדיון מחודש בוועדה המחוזית, שתכריע כאמור בסוגיית המיקום של הפרויקט. 

איגרא בתל אביב. גם פה היו פעם חולות יפים (צילום: ירון ברנר)

של מי הטבע?

"רבים אינם יודעים זאת, אבל לפני 20 שנה היה ניסיון של איל מלונאות יהודי מדרום אפריקה, סול קרזנר (Sol Krezner) לבנות מלון ענק באזור תמנע", מספר איגרא, "לא זכור לי ששמעתי את הארגונים הסביבתיים בנושא. זה אמור היה להיות מלון ענק עם קזינו, בסגנון המלונות שהוא בונה בכל העולם. אני דווקא התנגדתי, חשבתי שזה יהיה לא נכון לבנות שם פרויקט מהסוג הזה. אבל אי אפשר להשוות את זה למה שאני תכננתי שם".

בדיון האחרון בוועדה, נכח גם היזם של כפר הנופש בפלמחים. אתה חושש שגורלכם יהיה דומה?

"זה נורא נוח לשים את כולנו, כל היזמים, תחת הסטריאוטיפ הזה, תחת אותה תגית. איך קוראים לנו? כרישי נדל"ן? כל אחד והסיפור שלו. פלמחים היה פרויקט שמבוסס הרבה יותר על הנושא של רווח כלכלי נטו. אנחנו מראש הגענו עם משימה שיש בה סיכון אדיר. היה צריך הרבה רצון וציונות".

אבל אולי מה שנתפס פעם כאקט ציוני, של בנייה והפרחת השממה, נתפס היום בדיוק הפוך?

"ייתכן שהמושג השתנה. אבל אני רוצה לדעת של מי הטבע הזה? רק של התרמילאים? היו חודשים שבהם ספרנו תייר וחצי שחלף באזור. אז אנחנו אומרים להיפך, בואו נביא לפה אנשים, נחיה את האזור, נכיר לאנשים את המדבר, נראה להם את כל היופי הזה. רשות הטבע והגנים איתנו, התוכניות אושרו כבר בעבר, אז מי הם שיקבעו שהפרויקט הזה יפגע בטבע?. 

"אינני יודע מה יעלה בגורל הפרויקט הזה", מוסיף איגרא, "אין ספק שהמאבק הוריד לי את ההתלהבות ממנו, וגם את האופטימיות, אבל הדיון האחרון בוועדה שיפר מעט את התחושות. נחכה ונראה".