ארה"ב: בעל חברה הורשע בהונאת מיליארדים

חבר מושבעים בארה"ב הרשיע אתמול (ג') את לי פארקס, בעל מניות הרוב של מי שהייתה אחת מחברות המשכנתאות הגדולה במדינה, ב-14 סעיפי הונאה וגניבה של 2.9 מיליארד דולר. פארקס בן ה-58 הורשע בהונאה בנקאית, הונאת רשת, הונאה בניירות ערך וקשירת קשר וצפוי להישלח לכלא לכל ימי חייו.

התובעים אמרו כי פארקס הוביל תכנית הונאה בממדים יוצאי דופן במשך כ-8 שנים, בזמן שכיהן כיו"ר חברת 'טיילור בין אנד וויטיקר' מפלורידה. הונאת הענק לא רק שגרמה לקריסתה של החברה בשנת 2009 ולאובדן משרתם של 2,000 העובדים בה, אלא גם הובילה להתמוטטותו של 'קולוניאל בנק' מאלבאמה, הקריסה השישית בגודלה של בנק בהיסטוריה של ארה"ב.

התביעה העריכה שהחברה הוציאה במרמה מ'קולוניאל' ושני בנקים נוספים, 'דויטשה בנק' ו-'BNP', כמעט 3 מיליארד דולרים.

ניסו לגנוב מכספי החילוץ

פארקס ושותפיו, ש-6 מהם כבר הודו באשמה בטיעונים דומים והעידו נגדו במשפט, ניסו גם להשיג במרמה יותר מ-500 מיליון דולר מכספי תוכנית החילוץ הממשלתית (TARP) שנועדה לסייע לחברות פיננסיות במצוקה בזמן המשבר הכלכלי.

הבדיקה של אנשי תכנית החילוץ יחד עם סוכני האף בי אי שבחנו את התנהלותה ומצבה של החברה, חשפה את התרמית.

ניל בארופסקי, ראש צוות החקירה המיוחד של תכנית ה-TARP לשעבר, אמר כי תיק פארקס הוא "אחת התביעות הפליליות החשובות ביותר שהתנהלו כתוצאה מהמשבר הכלכלי".

בשיחה עם עיתונאים אמר ראש המחלקה הפלילית במשרד המשפטים של ארה"ב, לני בראור, כי פארקס היה "המוח מאחורי אחת מהונאות הבנקים הגדולות בהיסטוריה", ושהתנהגותו "שפכה דלק על אש המשבר הכלכלי". פארקס העיד להגנתו במשפט וטען כי לא עשה דבר. הוא טען שהוא אינו בקיא בפרטים ושאין לו שום מידע בנוגע לחומרים הקשורים לתרמית.

עורך דינו של פארקס אמר שמרשו לא עשה דבר שאינו חוקי ושהם מאוכזבים מפסק הדין ומתכוונים לערער עליו. "קיוויתי שהמושבעים יקבלו את הטיעון שלנו ש-6 אנשים שהודו באשמה עשו זאת לא בגלל שהם חשו אשמים אלא כדי לקבל תקופות מאסר קצרות", הוא אמר. הוא גם טען שבמסגרת אותן העסקות שעשו, סוכם שיעידו נגד מרשו.

לאחר הקראת פסק הדין הורה השופט למשטרה לקחת את פארקס מיד למעצר, מהלך נדיר יחסית בתיקים שכאלה, מאחר ורובם של המורשעים מורשים להישאר חופשיים עד להקראת גזר הדין. גזר הדין צפוי להינתן ב-1 ביולי.

יותר ממיליארד דולר במשכנתאות מזויפות

על פי התובעים, ההונאה החלה בשנת 2002, כשהחברה ביצעה משיכת יתר בנקאית של כמה מיליוני דולרים בחשבון העיקרי שלה ב'קולוניאל'. מנהלים בדרג נמוך יחסית בבנק הסכימו להעביר כסף לחשבון החברה בסופו של כל יום כדי למנוע הודעות על אוברדראפט, מהלך שמכונה 'sweeping'.

כשהחוב גדל ליותר מ-100 מיליון דולר, טיילור אנד בין, ביחד עם כמה מהמנהלים של 'קולוניאל', הגו תכנית במסגרתה מכרה טיילור אנד בין מאות מיליוני דולרים של משכנתאות חסרות ערך למחלקת המשכנתאות של הבנק, שכבר נמכרו למשקיעים אחרים. על פי התביעה, יותר ממיליארד דולר במשכנתאות מזויפות שכאלה נמכרו לבסוף לבנק שרשם אותם בדוח הרבעוני שלו כנכסים חוקיים.

בתכנית נוספת החברה הקימה חברה בת בשם 'ocala funding' שמכרה ניירות מסחריים - שטרות חוב מנופחים - לבנקים שונים, כולל דויטשה ו-BNP. אבל התובעים הסבירו כי העירבונות שכביכול גיבו את הניירות הללו היו חסרי ערך, וכשהחברה קרסה בשנת 2009, שני הבנקים איבדו קרוב ל-1.5 מיליארד דולר.

התובעים אמרו כי פארקס הונע על ידי תאוות בצע ואורח החיים הראוותני שלו שכלל מטוס פרטי, מטוס ימי, בתים רבים כולל אחוזה בקי ווסט שם החזיק משרתים שניקו את הבית ביד בעזרת ספוגים, כדי למנוע פגיעה של המלח בבית. כמו כן היו ברשותו כמה עשרות מכוניות קלאסיות וחדר אוכל מיוחד במשרדי החברה שהגיש קוויאר ובשר פסיון.