עדיף ניצוץ שמתפתח לאהבה על פני הידלקות
לפעמים הידלקות אדירה זה כיף לחמש דקות האלה, בשביל החיוך. אבל כדאי להישאר צמודים למציאות ולמצוא לעצמנו את האהבה שמתאימה לנו, כזו שתצמח לאט לאט
אז כן, הוא חמוד ויש לו חיוך הורס, והמבט החודר שלו עם העיני כלבלב האלו, אחחח רק להביט בו וכבר לחייך. להביט בו ולצפות לחיוך הזה שלו שימיס את ליבך. והגוף הזה. אושר לעיניים וחגיגה לדימיון של מה היה קורה אילו...
כולנו מכירים את התחושה הזו, ההידלקות הזו, התענוג המיידי, החמימות הלא מוסברת הזו למראה גבר/אשה שמושכים אותנו. אבל הנה לי שאלה, כמה מזה באמת מתפתח לזוגיות אמיתית, כנה, מוצלחת, בעלת פוטנציאל להגשמה עצמית של שני הצדדים? כמה? הרי החבר שלצידכם או החברה שלצידכן יוכלו לאשר את שברון הלב מכזו הידלקות, כמו שגם אתם תוכלו לומר לי ואני לכם, ומעגל הקסם נמשך.
המוח שלנו מזין אותנו בפנטזיות אינסופיות, ואנחנו? לא מוותרים! נמשכים לפנטזיה כמו עש אל האש. אני כבר יודע, כל בחור שאפגוש והוא יעשה לי גורו-גורו בלב, אני אדע להפעיל את נורת אזהרת המתוסבך, הזה שלא יודע מה הוא רוצה מעצמו. ולמה? כי ברגע שאנחנו נדלקים על מישהו כזה ובליבנו החלטה שזהו, עכשיו זו ההזדמנות שלי, אני אתחיל איתו - אצלו נדלקת נורת אזהרה: זהירות, פורץ.
כן, פורץ, אנחנו פורצים את מהלך היום שהיה לו או לה, פורצים את המצב הנפשי שלו או שלה, פורצים את החומות הבלתי נראות שיש לאנשים במשך כל היום. ואם אנחנו מצליחים לפרוץ את כל אלה ועדיין לזכות לחיוך בסוף השיחה, במספר טלפון או שם לפייסבוק - עדיין נהיה בגדר הפורצים. זה רק משאיר אותנו חשופים לתסבוך של האדם שמולנו, שיבוא ויאמר לנו "אני לא יודע אם זה מה שאני באמת מחפש..." ועוד כל מיני משפטי תעבור-הלאה-ממני.
אז מה? לא להתחיל עם אנשים ברחוב? בסופרמרקט? ברכבת? אז מה, כל המשפטים האלה חסרי בסיס ואני לא באמת אמצא אהבה?
לא, כי תמיד יש יוצא מן הכלל. אבל בואו נהיה ריאליסטים, אהבה וסרט זה טוב רק במקום אחד. בקולנוע. אבל במציאות? כדאי שנצא מהסרט מהר מאוד, כי שום פטריק דמפסי לא יחייך לנו ברכבת בציפייה שנתחיל איתו, וגם שום אשטון קוצ'ר, ג'וני דפ או אריק מייביוס.
אז מה כן? לפעמים הידלקות זה כיף לחמש דקות האלה, בשביל החיוך. ושם זה טוב שזה יישאר, כי אפילו חמש דקות של חיוך שוות כל כך הרבה בעולם הדי מדכא שבו אנחנו חיים. לא כדאי להרוס את זה עם כל מיני עניינים ושברוני לב.
כדאי להישאר צמודים למציאות ולמצוא לעצמנו את האהבה שמתאימה לנו, כזו שתתפתח לאט לאט. כי אני מעדיף בכל מצב את הניצוץ שיתפתח לאהבה גדולה, מאשר את ההידלקות שתגרום לשריפה ולכאב.
זהירות, פורץ
צילום: ויז'ואל/פוטוס
מומלצים
