קאנטרי קלאב בחגים
אמילו האריס וסטיב ארל רוקמים מעשיות קאנטרי איכותיות שאפשר להריח בהן את השדות, מנצ'סטר אורקסטרה בקליפ מעולה על הרגעים האחרונים שחולפים מול עינינו ו-"Folly and the Hunter" עושים דברים פשוטים ויפים
החג בעיצומו, וכיסינו תופחים מאגוזים מוזיקליים שמורעפים עלינו מכל עבר השבוע, משל הייתה האינטרנט דודה חביבה, שהגיעה לחג רק כדי לחלק מתנות. אם לא מספיקים כל הפסטיבלים והמופעים המיוחדים לפסח בכל רחבי הארץ, הנה עוד כמה מתנות מוזיקליות נהדרות לשבת חגיגית זו.
קליפ השבוע
אין טעם להכביר מילים על הלהקה המוצלחת Manchester Orchestra או על הבמאים הנהדרים המתכנים DANIELS (כך, באותיות גדולות בלבד), כי כל הסבר מיותר רק ידחה את הרגע שבו תקליקו את דרככם לקליפ הכי טוב שראיתי בחודשים האחרונים.
"מנצ'סטר אורקסטרה" בקליפ ל-"Simple Math"
"Simple Math" הוא מסע ויזואלי וסיפורי אפי בתוך רגעי החיים שחולפים לנגד עיניכם כשאתם בסכנת מוות. מסע שמצולם ומבויים לעילא, ביצירתיות ובמיומנות, זרוע הפתעות, רמיזות והשתקפויות. כבוד.
ארוחת החינם של השבוע
אלוהי הקאובויז יודע באיזו עיקשות אני מטפטף ודוחף כאן במדור, כבר כמה שנים, קאנטרי אמריקאי איכותי. לא הקאנטרי המסחרי הפלסטיקי של נאשוויל, אלא קאנטרי פולקי, כזה שאפשר להריח בו את השדות, ואמנים חדשים וצעירים שבונים על המורשת המוזיקלית הזו.השבוע, חובבי הקאנטרי האיכותי (או "האלטרנטיבי") זכו בשתי מתנות ענקיות: אלבום חדש של אמילו האריס, ואלבום חדש של סטיב ארל.
האריס. ממייסדי הקאנטרי האלטרנטיבי (צילום: Veronique Roland)
האריס היא עמוד תווך של הקאנטרי האלטרנטיבי, מימיה הראשונים כזמרת הליווי של גראם פארסונס הענק שהלך טרם זמנו, דרך שיתופי פעולה עם ניל יאנג, אלביס קוסטלו ובוב דילן, ועד קריירת הסולו העניפה שלה, שחובקת 21 אלבומים. האוסף הנפלא שהוציאה לפני 4 שנים קיבל כאן ממני 5 כוכבים. אלבומה ה-21 יוצא השבוע להאזנה חופשית ב-NPR, והשמחה רבה: השירים עדיין יפים, מלודיים ורכים, והקול עדיין יכול לצייר חלומות בדמיונו של המאזין.
את סטיב ארל הכרתי כאחד ממפיקי האלבום הסמינלי של לוסינדה וויליאמס, "Car Wheels on a Gravel Road". טבילה בחומרים המקוריים שלו גילתה כותב שירים מעמיק עם מורשת וידע עצומים בכל הנוגע למוזיקה אמריקנית שורשית. אחרי שקטף גראמי נוסף בשנה שעברה, על אלבום המחווה שלו לטאונס ואן זאנדט, חוזר ארל לחומריו המקוריים, עם מעשיות קאנטרי מעושנות וארציות וצליל עשיר ונהדר. גם אלבומו החדש, "לעולם לא אצא מהעולם הזה חי", מונח ב-NPR, רק תקעו גבעול בין השיניים ולחצו פליי.
אמן השבוע
לפעמים זה נדמה כל כך פשוט: רק לכתוב שיר קטן, פשוט, בהיר, לעבד אותו בכלים פשוטים ויפים (פסנתר, גיטרה, תופים, אולי איזה בנג'ו קטן) ולהקליט בצורה נאותה. זה כל מה שצריך כדי שיהיה לך שיר נחמד. כמה קשה זה כבר יכול להיות?
ובכל זאת, על כל להקה שמצליחה יש חמש מאות להקות שכושלות במשימה הלא-באמת-פשוטה הזו. אפילו להקות שלא מנסות לסמן טריטוריה חדשה או לפרוץ גבולות, אלא סתם לעשות מוזיקה נעימה טובה, שלאו דווקא מחדשת דבר.
Folly and the Hunter לא מנסים לחדש כלום. צלילים כמו שלהם כבר שמענו מעשרות אמנים, מסופיאן סטיבנס דרך Low ועד Death Cab for Cutie. הם כותבים שירים פשוטים ויפים בעיבודים יפים ופשוטים, ומקליטים אותם יפה. אין כאן בשורה גדולה, יש כאן רק שירים יפים, ולפעמים זו סתם חזירות לבקש יותר.
שמעתם משהו שאתם חייבים לחלוק עם העולם? ספרו לנו בתגובות.
לפנייה לכתב/ת 
