"מן הראוי שהדברים לא יהיו כה קשים"

רייאן נולדה ב-1945 בקליפורניה, גדלה בערים הקטנות של עמק סאן חואקין ומדבר מוג'אבה, למדה באוניברסיטת קליפורניה וקיבלה תארי בוגר ומוסמך. היא נמנית עם חבר הנגידים של האקדמיה של המשוררים האמריקאיים ושנים רבות היא מלמדת כתיבה יוצרת במיכללת מארין שבמחוז מארין בקליפורניה אשר בו היא מתגוררת.

המשורר ג'. ד. מֶקְקְלַאטְצִ'י היטיב להגדיר את יצירתה של קיי רייאן שעוטרה בפרסים רבים: "שיריה הם פרשיות דחוסות, מלהיבות ומוזרות. היא אנומאליה בזירת התרבות הספרותית הקיימת: שיריה אינטנסיביים וחידתיים כשירי (אמילי) דיקינסון, מתרוננים ונוגים כאלה של (רוברט) פרוסט".

חמישה שירים מאת קיי ריאן

תרגם מאנגלית: משה דור

חתולה - עתיד  

חֲתוּלָה יְכוֹלָה לְהוֹרִיד

אֶת הַוִּילָאוֹת

מֵאֲחוֹרֵי עֵינֵיהָ

כָּל אֵימַת

שֶׁיַּעֲלֶה רָצוֹן מִלְּפָנֶיהָ. דָּבָר אֵינֶנּוּ

מִשְׁתַּנֶּה בַּמַּבָּט

עַצְמוֹ אֲבָל הִיא

אֵינֶנָּהּ שָׁם. מַמָּשׁ כָּךְ

עֲשׂוּי עָתִיד לַחֲסֹם:

עוֹדֶנּוּ יוֹשֵׁב שָׁם,

אֵינוֹ חוֹטֵא בְּגַסּוּת כָּלְשֶׁהִי.

"חתולה יכולה להוריד את הוילאות מאחורי עיניה" (צילום: index open)

גבעות ירוקות

צַלְעוֹתֵיהֶן וּבְלִיטוֹתֵיהֶן

הַיְּרֻקּוֹת אֵינָן

בָּשָׂר בְּשׁוּם מַשְׁמָעוּת

הַמַּקְבִּילָה לְשֶׁלָּנוּ,

כָּךְ אוֹמְרִים אֲנוּ לְעַצְמֵנוּ.

אַף לֹא חָזָן

הַיָּרֹק וְלֹא

כְּתֵפָן הַיְּרֻקָּה וְלֹא

שַׁלְוַת

הִתְהַפְּכוּתָן.

לחזור כגמולם

מִסְתּוֹבְבִים

וּמְעִיבִים אִת

אוֹר הַיּוֹם. הַשֶּׁמֶשׁ

בְּהִירָה, אֲבָל

הָאֶפְרוֹחִים מִסְתַּבְּכִים

בֵּין הָרַגְלַיִם. כֶּן,

הַשָּׁמַיִם כֶּהִים

מֵרֹב אֶפְרוֹחִים,

מְלֵאִים וּגְדוּשִׁים בָּהֶם.

הֵם נִפְנִים

וְאָז חוֹזְרִים

וְנִפְנִים. אֵלֶּה הֶם

הָאֶפְרוֹחִים

שֶׁשִּׁחְרַרְתְּ

אֶחָד אֶחָד

בְּעוֹדָם קְטַנִּים-

מִזָּנִים שׁוֹנִים.

עַכְשָׁו הֵם

חוֹזְרִים אֵלַיִךְ

כִּגְמוּלָם-כֻּלָּם

בְּנֵי אוֹתוֹ זָן

וּבְאוֹתָהּ מְהִירוּת.

נהר ניאגרה

כְּאִלּוּ

הַנָּהָר הוּא

רִצְפָּה, אֲנַחְנוּ מְמַקְּמִים

עָלָיו אֶת שֻׁלְחָנֵנוּ

וְכִסְאוֹתֵינוּ, אוֹכְלִים,

וּמְשׂוֹחֲחִים.

בְּנוּעוֹ,

אֲנַחְנוּ מַבְחִינִים - בְּנַחַת,

כְּבַיָּכוֹל הַתְּמוּנוֹת בַּחֲדַר-הָאֹכֶל

מֻחְלָפוֹת בַּאֲחֵרוֹת-

בַּתַּפְאוּרָה הַמִּשְׁתַּנֵּית

לְאֹרֶךְ הַחוֹף. אָכֵן

יוֹדְעִים אֲנוּ, אָכֵן אֲנוּ

יוֹדְעִים שֶׁזֶּהוּ

נְהַר נַיַּאגְרָה,

אַךְ קָשֶׁה לִזְכֹּר

מַה פֵּרוּשׁ הַדָּבָר.

"הנהר הוא רצפה"

מן הראוי שהדברים לא יהיו כה קשים

עֲקִבוֹת עֲמֻקִּים:

חֲרִיצִים בַּמָּקוֹם

שֶׁיָּצְאוּ וְחָזְרוּ

כְּדֶי לְהָבִיא אֶת הַדֹּאַר

אוֹ לְהָזִיז אֶת הַצִּנּוֹר

סְבִיב הֶחָצֵר;

בַּמָּקוֹם שֶׁהָיוּ רְגִילִים

לַעֲמֹד לְיַד הַכִּיּוֹר,

מָקוֹם שֶׁנִּשְׁחַק;

תַּחַת יְדֵיהֶם

גֻּלּוֹת הַחַרְסִינָה

נִשְׁתַּפְשְׁפוּ לִכְדֶּי

טַבְלִיּוֹת לְבָנוֹת;

הַמֶּתֶג שֶׁהָיוּ

רְגִילִים לְגַשֵּׁשׁ עַד

שֶׁמְּצָאוּהוּ בַּאֲפֵלָה

כִּמְעַט שֶׁנִּמְחַק.

מִן הָרָאוֹי שֶׁחֶפְצֵיהֶם

יַטְבִּיעוּ אֶת חוֹתָמָם.

מִן הָרָאוּי שֶׁמַּעֲבַר

הַחַיִּים יֵרָאֶה בַּעֲלִיל;

מִן הָרָאוּי שֶׁיִּשְׁחֹק.

וּבַעֲצֹר הַחַיִּים,

מִן הָרָאוּי

שֶׁמֶּרְחַב וִילוֹן -

וְלוּ הַקָּטָן שֶׁבַּקְּטַנִּים -

יִשָּׁאֵר מְצֻלָּק

בְּעֶטְיוֹ שֶׁל הַמִּצְעָד

הַמְּפֹאָר וְהַמַּזִּיק.

מִן הָרָאוּי שֶׁהַדְּבָרִים

לֹא יִהְיוּ כֹּה קָשִׁים.