ה"מרדף" של גרמניה אחרי ד"ר מנגלה

במשך שנים נפוצו שמועות על כך שד"ר יוזף מנגלה, הרופא שביצע ניסויים בבני אדם במחנה המוות אושוויץ, עבד כמרגל עבור ארגון הביון הגרמני אחרי המלחמה. זאת, בדומה לקלאוס ברבי, "הקצב מליון", או לקרל יוזף זילברבאואר, שעצר את אנה פרנק. מסמך סודי שהותר לפרסום לאחרונה ונחשף היום (יום ה') ב"דר שפיגל" מצייר תמונה אחרת, לפיה ארגון הביון ניסה לאתר את מנגלה - באופן מוגבל למדי.

הדר שפיגל מציין כי המסמך המתאר את הקורות את "ד"ר מוות" מונה רק 34 עמודים, אך מספר "סיפור מפתיע". לדברי העיתון, אין בו כל הוכחה לכך שהאיש מסר מידע כלשהו לגרמניה,

אלא להיפך: "נראה כי סוכנות הביון השתתפה במרדף אחר מנגלה – או לפחות העמידה פנים כאילו היא עושה זאת".

אחרי המלחמה הסתתר מנגלה בחווה מבודדת בבוואריה, המדינה שבה נולד, עד שנמלט לארגנטינה ב-1949. בשנות ה-60 ביקשה מערב גרמניה מארגנטינה להסגיר לידיה את מנגלה, אך הוא הצליח לברוח לפרגוואי. שם הוא ירד למחתרת אך ערך ביקורים תכופים בבואנוס איירס.

ממזכר שפורסם רק לאחרונה ונשלח מארגון הביון לשר החוץ דאז היינריך וון ברנטנו עולה כי הארגון סייע באיתור פושעים נאצים נמלטים וכי השר דחק בו לחפש אחר מנגלה. הארגון ניסה להתחקות אחר חבריו של מנגלה. סוכן פגש את ד"ר ברנקו בנזון, שככל הנראה סייע למנגלה להגיע לארגנטינה. הקרדיולוג היה שגריר קרואטיה בגרמניה בזמן המלחמה ולאחריה השתייך לקבוצה של נאצים שחיו בבואנוס איירס וסייעו לחבריהם להיכנס למדינה.

6 מיליון עמודים טרם נקראו

אולם הדר שפיגל מדווח כי ב-1961, כאשר ארגון הביון קיבל מידע ממקור מהימן לפיו מנגלה חי בברזיל, לא ברור מה הסוכנות עשתה עם המידע. כעבור שלוש שנים קיבלה שגרירות גרמניה המערבית בריו דה ז'נרו מידע על כך שמנגלה ייפגש עם חברים בגבול פרגוואי. הארגון ביקש ממשטרת ברזיל לסייר במקום, אך הדבר לא יצא אל הפועל.

לאחר מכן נראה כי פחת העניין בחיפוש. ב-1972 כתב סוכן של הארגון כי איש אינו יודע "היכן מנגלה נמצא כרגע או האם הוא בחיים" והוסיף כי ייצור קשר בהמשך אם יצוץ מידע חדש.

בשנות ה-80 נענה הארגון לבקשת משרד התובע הכללי בפרנקפורט ובדק מספר חשודים בפרגוואי ובאוסטרליה, אבל עד אז מנגלה כבר מת.

הדר שפיגל מציין כי לא ניתן ללמוד מהמסמכים האם ארגון הביון אכן ידע כה מעט, אך מדגיש: "דבר אחד בטוח – בשלב כלשהו היו יותר מסמכים על מנגלה". ההיסטוריון הראשי בארגון הביון, בודו הכלהמר, אמר לעיתון כי אינו פוסל את האפשרות שיימצאו מסמכים נוספים הנוגעים למנגלה. בארכיון הארגון מאוחסנים מיקרופילם המכילים שישה מיליון עמודים שטרם נקראו.