לכבוד האביב: מטר מטאורים הלירדים
השבוע עומד בסימן חג האביב. לכבודו, יחל השבוע הראשון מבין מטרות המטאורים של האביב והקיץ - מטר הלירידים
מטר הלירידים נקרא על שם קבוצת הכוכבים נבל (Lyra), אשר ממנה הוא נראה נובע. בימים אלה של אביב, קבוצת זו עולה מעל האופק המזרחי לקראת חצות. בחודשי הקיץ, היא נראת ברום השמים (לזיהוי קבוצת נבל בשמים אפשר להיעזר במפת כוכבים מסתובבת המראה את מיקומן של קבוצות הכוכבים בהתאם לתאריך ולשעה).
קבוצת נבל היא אחת מקבוצות הכוכבים החשובות בשמים הצפוניים - לא בשל גודלה, אלא בגלל ששוכן בה הכוכב הבהיר ביותר בשמים הצפוניים – וגה. אף-על-פי ששם הקבוצה מתאר כלי נגינה, בכל האטלסים היא מאוירת כעיט האוחז בטפריו נבל. שמו של הכוכב הראשי, וגה, הוא שיבוש שמו הערבי של הכוכב – הנשר הנופל (אל-נאסר אל-וק'יע), וזאת כנגד הקבוצה הסמוכה – נשר, שהכוכב הראשי בה קרוי אלטאיר – הנשר המעופף.
מטר הלירידים
אף-על-פי שמטר הלירידים אינו נמנה על מטרות המטאורים העשירים ביותר, זהו מטר בינוני בעושרו המגיע אלינו לאחר הפוגה של כמה חודשים במטרות המטאורים. מטר הלירידים נמשך בדרך כלל בין ה-16 ל-25 באפריל והשיא שלו צפוי השנה ב-23 באפריל, לפנות בוקר (בין שישי לשבת). נקודת המוצא של המטאורים, המצויה בקבוצת נבל, עדיין זורחת בישראל רק לאחר השעה 10 בלילה. גם הירח המצוי לאחר המילוא ישקע לאחר הזריחה ואורו יפריע לצפות במטר.
כאמור, מטר הלירידים אינו מטר עשיר במיוחד ובשעת השיא צפוי קצב של 18 מטאורים בשעה הנחשב לדל יחסית, אם כי היו כמה מקרים בודדים בהן הקצב הגיע לכמה עשרות מטאורים בשעה. גם שעת השיא עשויה לזוז בכמה שעות קדימה ואם היא אכן תזוז הדבר עשוי להועיל לצופים בקו האורך של ישראל כיוון ששעת השיא תתקרב למועד הזריחה של מקור המטר.
חשוב מאוד להדגיש כי באף מטר מטאורים אין לצפות למראה המזכיר גשם או זיקוקים אלא לקצב גדול מהרגיל של מטאורים במשך הלילה. במקרה של מטר הלירידים מדובר במטר שיניב כמה מטאורים בשעה, למי שיצפה ממקום טוב.
מניין המטר מגיע?
מקורו של כל מטר מטאורים הוא באבק שנותר במסלולו של שביט או אסטרואיד הנע סביב השמש, כאשר מידי שנה כאשר כדור הארץ חוצה את מסלול חלקיקי האבק, נלכדים אלו בכבידת כדור הארץ. כאשר החלקיקים נכנסים לאטמוספירה היא מתלהטת ומכאן תופעת המטאור (בשפת העם "כוכב נופל") שאנו רואים.
מקורו של מטר הלירידים הוא בשביט תאצ'ר ומהירותם הממוצעת של המטאורים בו היא 48 ק"מ לשנייה, כאשר רובם המכריע נשרפים כליל בגובה של עשרות ק"מ מעל פני האדמה. באופן מפתיע, מרבית המטאורים הנראים לעיננו הם לא יותר מגרגירי אבק שמסתם אינה גדולה משברירי הגרם.
כמה מטאורים באמת רואים?
במקרה שלפנינו, הקצב הוא כאמור 18 מטאורים בשעה. קצב זה נקרא קז"ש (קצב זניטי לשעה) אך הוא מבטא קצב תאורטי המנבא מה היה הקצב הנצפה לו מקור המוצא של המטאורים היה בדיוק מעל הראש (בזניט), בתנאים אופטימליים (חושך מוחלט, ללא עננים או אובך וללא ירח).
כך שככל שנקודת המוצא של המטר (קבוצת נבל) קרובה לאופק או שתנאי הצפייה גרועים יותר מבחינת אובך וירח, מספר המטאורים קטן. יש לזכור גם שהקצב אינו מדויק והוא מסתמך על נתונים סטטיסטיים שנמדדו במטרות המטאורים הקודמים.
מהיכן אפשר לצפות?
מטר מטאורים הוא תופעה הנראית בכל חצי כדור הארץ המצוי בשעת לילה שבו נראית קבוצת הכוכבים שהיא מקור המטר. לכן אפשר לצפות במטר מכל מקום. המגבלה היחידה היא תאורת העיר אשר מפריעה לתצפיות אסטרונומיות בכלל ולמטרות מטאורים בפרט. לכן, רצוי להתרחק ממקומות יישוב וממקומות מוארים.
ככל שאנו מתרחקים מקום יישוב, יגדל מספר המטאורים אותם נראה ומומלץ לצפות הרחק ממקום יישוב, במקומות בהם האופק (בעיקר הצפון-מזרחי) נקי מהסתרות. בשעות הערב אפשר להביט לכוון צפון מזרח, לכיוון זריחת הרדיאנט. ככל שהזמן עובר נקודת הרדיאנט עולה גבוה יותר בשמים וכיוון שקבוצת נבל זורחת לפני חצות, היא תעלה לרום השמים רק לפנות בוקר.
בעיקרון, ההמלצה הטובה ביותר היא לשכב על הגב, להביט לכיוון מרכז השמים (ולנסות להישאר ערים...). השנה יצטרף לזיהום האור גם אורו של הירח הכמעט מלא שיפריע לצפייה במטר.
האם צריך משקפת או טלסקופ?
ממש לא. המטאורים חוצים את השמים במהירות ולכן אי אפשר לכוון אליהם משקפת או טלסקופ, מה גם ששדה הראיה של מכשירים אלה קטן מלהכיל את כל מסלול המטאור ואפילו לא את חלקו הקטן.
מפת כוכבים מסתובבת להורדה ומידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים לשנת 2011 אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי לשמי ישראל.
ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים, יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב-ynet.
לפנייה לכתב/ת 
