שתף קטע נבחר

האיש שלא ייתן לעולם להירדם בשמירה על איראן

לאחר פיגועי 11 בספטמבר, הוא עזב את עולם הסטארט אפ כדי לנהל ארגון מחקר קטן ששם לעצמו מטרה אחת בלבד - להגן על ארה"ב מהטרור העולמי ומהאיום האיראני. "אנחנו עוקבים אחר חברות בעולם שעושות עסקים עם איראן", מספר ל-ynet מרק דובוביץ, שמייעץ לממשל אובמה בנושא הסנקציות על טהרן

"הקללה של אחמדינג'אד" - האיש שעומד מאחורי הסנקציות על הרפובליקה האיסלאמית: בעוד איראן נהנית מההתמקדות של ארצות הברית והעולם במתרחש בחודשים האחרונים בלוב, מצרים, תימן ומדינות נוספות בעולם הערבי, יש מי שדואג שנושא הגרעין האיראני לא יירד מסדר היום. קוראים לו מרק דובוביץ, אדם שלא ייתן לארה"ב ולממשלות מערביות אחרות להירדם בשמירה.

 

דובוביץ הוא מנכ"ל הארגון העצמאי "הקרן להגנת הדמוקרטיות" (FDD) ומנהל שלוחת הארגון שהוקמה כדי לטפל באיראן - "פרויקט הגרעין האיראני". ה-FDD הוקם לאחר פיגועי 11 בספטמבר 2001 והוא ממומן על ידי נדבנים פרטיים וקרנות שרוצים להגן על ארה"ב מהטרור העולמי ומהאיום האיראני.    


עוקבים גם אחר תגובת איראן לסנקציות. הכור בבושהר (צילום: AFP)

 

בארגונו של דודוביץ עובדים 32 חוקרים ואתר האינטרנט שלו www.iranenergyproject.org הפך למורה נבוכים בכל מה שקשור לסוגיית הסנקציות על איראן - מהצגת החקיקות השונות ומעקב אחר יישום הסנקציות ועד רשימת החברות שהפסיקו לעשות עסקים עם הרפובליקה האיסלאמית.

 

די לדיבורים, עת למעשים

במסגרת המלחמה שהוא מנהל להעלאת המודעות לאיום האיראני, דובוביץ לא בוחל בשום אמצעי כדי להשיג את מטרתו.

הוא יכול, לדוגמה, להגיע לפגישה בלשכת ראש ממשלת קנדה ובדרך לשם לקפוץ לאולפן הטלוויזיה הקנדית ולומר בצורה בוטה שכדאי שהממשלה באוטווה תעבור מדיבורים על סנקציות למעשים.

 

לדובוביץ גם אין בעיה להסתובב עם כתב של רשת החדשות CNN בקרבת הבית הלבן ולטעון כי בעבודות המתבצעות בשדה נפט בים הצפוני ניתן למצוא קשר בין ענקית הנפט בריטיש פטרוליאום (BP) לבין חברת הנפט הלאומית האיראנית.

 

דובוביץ הוא רך דיבור, אבל דבריו חודרים עמוק. הופעותיו בטלוויזיה והמאמרים שכתב לעיתונים החשובים בארה"ב לא נועדו לקדם את האגו של האיש הצנוע הזה, אלא לגרום מבוכה ולאיים על כל מי שממשיך לעשות עסקים עם איראן.  


בגיל 42 הפך דובוביץ לבר סמכא בנושא האיראני. הקונגרס (צילום: רויטרס)

 

בגיל 42 הפך דובוביץ לבר סמכא בנושא האיראני והממשל בוושינגטון צמא לשמוע את מה שיש לו לומר בנושא הסנקציות על הרפובליקה האיסלאמית. הוא מוזמן לשימועים בקונגרס בנושא החקיקה שנוגעת לסנקציות ומתדרך גורמים בצבא האמריקני, בממשלו של ברק אובמה ובקונגרס, כמו גם בכירים במדינות מערביות.

 

הארגון הכי מבוקש בוושינגטון. עובדה

די מדהים לגלות שבארה"ב, מעצמה שמחזיקה באמתחתה 16 סוכנויות ביון ואמצעים רבים לאיסוף מידע וניתוחו, מעוניינים גורמים בממשל ובקונגרס לקבל מידע ולהקשיב לרעיונותיו של אדם העומד בראש גוף עצמאי.

 

"די מביך אותי שאתה רוצה לכתוב עליי", אמר דובוביץ ל-ynet. לאורך כל הראיון עמו, הוא דאג לפזר שבחים לעבר האחראים לנושא האיראני במועצה לביטחון לאומי, במחלקת המדינה, במשרד האוצר ובקונגרס, שלדבריו עובדים סביב השעון בנושא כה חשוב זה. "הם הגיבורים האמיתיים שלא זוכים לקרדיט", מנסה דובוביץ להוריד פרופיל, לטובת העניין. העיקר שהם ימשיכו להקשיב לו ולרעיונותיו.

 

למה צריכים בממשל בוושינגטון את דובוביץ ואנשיו? עוזר בכיר בוועדה חשובה בבית הנבחרים אמר ל-ynet: "אין בעיר הזאת שום גורם שמקדיש כמוהם כל כך הרבה זמן ומאמצים לנושא אחד. מרק וצוות המחקר שלו עושים עבודה מצוינת. אם יש לנו שאלה, הם הראשונים אליהם אנחנו פונים".  


"צמא למידע מהיר ואמין על איראן". אובמה (צילום: פיט סאוזה/ הבית הלבן)

 

מדוע לא פונה ממשל אובמה לגורמי איסוף המידע הלאומיים בנושא האיראני? לדברי העוזר הבכיר בוועדת הקונגרס, "קבלת מידע כזה לוקחת זמן. צריך למלא ניירת. החבר'ה האלה עובדים מהר והם נגישים. הם באים אלינו עם מידע ועם רעיונות. כדי להעביר חקיקה בנושא, אנחנו זקוקים לרעיונות טובים. הם מציגים מחקר טוב וממוקדים בביצוע".

 

כוכב זוהר במגזר העסקי

ייתכן שהרקע ממנו מגיע מרק דובוביץ עושה את ההבדל הגדול. הוא בא בכלל מהמגזר העסקי, שבו מה שקובע בעיקר הן התוצאות. דובוביץ המריא על המסלול המהיר של צעירים מבריקים. במשך שמונה שנים הוא עשה לביתו בתעשיית הון סיכון והתמקד בגיוס כספים לחברות טכנולוגיה מתחילות. הוא גם היה מנהל לפיתוח בינלאומי של חברת DoubleClick שנרכשה על ידי ענקית החיפוש באינטרנט גוגל.

 

עסקים, השקעות ועריכת דין הם נקודות ציון מרכזיות במסלול חייו של דובוביץ. הוא נולד ביוהנסבורג וגדל בקנדה. את התואר הראשון שלו במשפטים הוא סיים בטורונטו ואת התואר שני במדיניות בינלאומית הוא סיים בהצטיינות יתרה באוניברסיטת ג'ונס הופקינס במרילנד. ואם זה לא מספיק, הוא גם הספיק ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים ובפריז.

 

"נשאבתי לתוך ההזדמנויות של שנות התשעים, לבום הגדול בטכנולוגיה ובהשקעות הון סיכון. עשינו השקעות בסטרט אפ, ונכנסתי בעצמי לסטארט אפ למשך שנתיים. לאחר מכן חברה בניו יורק קנתה אותנו ולאחר הרכישה נשארתי בחברה למשך שנה נוספת", אמר דובוביץ, שיצא מחברת הסטארט אפ עם חבילה נאה של ירוקים, שהוא לא מדבר עליה. "אני עדיין אדם צעיר שעובד קשה. הצלחתי. החברה הצליחה וקנו אותנו", הוא סיכם את הפרק העסקי בחייו והעביר דף לנושא שהוא בבחינת הגשמת חלומו האמיתי.  


"ב-11 בספטמבר הוכיתי בהלם והחלטתי לעזוב המגזר העסקי" (צילום: AP)

 

"הייתי ילד מוזר עם אובססיה לטרור וחטיפת מטוסים. ב-11 בספטמבר 2001 התברר שהטרור איננו רק בעיה בינלאומית לאחר שהוא היכה אותנו בבית", סיפר דובוביץ. "הוכיתי בהלם והחלטתי לעזוב את המגזר הפרטי ולבוא לוושינגטון לראות אם אני יכול לעשות שינוי קטן. ב-2003 הצטרפתי לארגון הקטן שהוקם אז ("הקרן להגנת הדמוקרטיות") - בלי ניסיון פוליטי ומרקע אחר לגמרי".

 

בלי ניירות מחקר עבי כרס שמעלים אבק בארון

עם זאת, מי ששכר את שירותיו של דובוביץ לעמוד בראש ארגון שפועל נגד הטרור העולמי והאיום האיראני דווקא חשב שמי שהצליח עם סטארט אפ במגזר הפרטי, יוכל לנהל את ה-FDD כסטרט אפ לכל דבר.

וזה בדיוק מה שדודוביץ עשה.

 

דובוביץ לא מייצר ניירות מחקר עבי כרס שמעלים אבק במכוני מחקר, אלא מגיב במהירות לצרכים מיידיים, מספק מידע ומציע פתרונות. לדבריו, "אנחנו עוקבים בקפדנות אחרי חברות בינלאומיות שעושות עסקים עם איראן, שמשקיעות במדינה בתחום האנרגיה, ומספקות ציוד וטכנולוגיות חשובות למגזר זה". הוא הוסיף כי ארגונו גם עוקב אחר תנועת אוניות סוחר שיוצאות מאיראן ושבות אליה.

 

כיצד מתבצע המעקב אחר האוניות האיראניות? דובוביץ הסביר כי "יש לנו חוקרים שעוקבים אחר תנועת אוניות מבנדר עבאס (עיר נמל בדרום איראן, י.ב.ח). אנחנו מחפשים אוניות שמגיעות מצפון קוריאה ומגלים עניין בספינות חשודות המחליפות את הדגל שלהן יותר מפעם אחת. אנו עוקבים גם אחר אוניות שנעות בנתיבים חשודים ומעבירות למשל אורניום מאפריקה או כלי נשק".  


"איראן מחפשת פרצות בסנקציות". מטוס איראני בטורקיה (צילום: רויטרס)

 

לפי דובוביץ, "אנחנו מחפשים אוניות שנעות במסלול חשוד או שהתנהגותן מעוררת חשד. אין לנו יכולת לדעת מה נמצא בבטן האוניות הללו, אבל אנחנו מספקים לממשל האמריקני את המידע על תנועת אוניות חשודות".

 

מתמקד במגזר האנרגיה - סם החיים של איראן

המעקב שמבצע "פרויקט האנרגיה האיראני" מתמקד כמובן במגזר האנרגיה של איראן - סם החיים של המשטר שמהווה 80 אחוזים מסך הייצוא שלו ו-25 אחוזים מהתוצר הלאומי הגולמי. "שמנו לנו מטרה לעקוב באיכות גבוהה של דיוק לא רק אחר חברות שממשיכות לעשות עסקים עם איראן, אלא גם לנתח את התגובות של איראן לסנקציות. זהו משחק שחמט. איראן מחפשת פרצות בחקיקה האמריקנית (שנוגעות לסנקציות עליה) והזדמנויות לעקוף אותה", ציין דובוביץ.

 

נשיא ארה"ב אובמה חתם בחודש יולי האחרון על כמה חוקים נוקשים שאוסרים על חברות אמריקניות לעשות עסקים עם איראן בתחום האנרגיה. עם זאת, האיראנים מחפשים כאמור כל סדק בחוקים אלה כדי להרחיב את השפעתם בעולם על ידי כניסה לשותפויות בתחום האנרגיה ומכירת אגרות חוב.

 

"הסנקציות ממוקדות בהשקעות במגזר האנרגיה באיראן והעברת טכנולוגיות למדינה. לכן משקיע המשטר בטהרן בפרויקטים בתחום האנרגיה מסביב לעולם. זה מאפשר להם לגייס כסף ונותן להם גישה לטכנולוגיות והשפעה על משאבי אנרגיה קריטיים שבהם תלויים בעלי בריתנו", אמר דובוביץ ולצורך הדוגמה הזכיר את הפרויקט הגדול בים הצפוני שמפעילות חברת BP וחברה איראנית בשם "נפט איראן".  


מחריפים הסנקציות נגד בכירי המשטר. הפגנה באיראן (צילום: AFP)

 

"כשאנחנו מזהים משהו שלדעתנו הוא בעל חשיבות רבה, אנחנו כותבים עליו במאמרים בעיתונות, מדברים עליו בטלוויזיה או הולכים בשקט לחברים שלנו בממשל ובקונגרס", הסביר דובוביץ את אופן הפעולה של ארגונו.

 

"פעולה צבאית נגד איראן? לא עכשיו"

דובוביץ אינו סבור שכעת הוא הזמן המתאים לפעילות צבאית נגד איראן. "הסנקציות עובדות, אם כי הן לא השיגו את המטרה - הפסקת תוכנית הגרעין האיראנית. הדרך הטובה ביותר היא לפעול להחלפת המשטר.

כל הסכם שייעשה אתו - יופר", סבר דובוביץ. בהקשר זה הוא הזכיר כי "בהפגנות של יוני 2009, ארה"ב ואירופה נכשלו בהענקת תמיכה מוסרית וחומרית שהיתה מכרעת. הממשל מכיר בזה והחל לשנות את טון הדיבור".

 

מנכ"ל ארגון FDD אמר שהגל הבא נגד איראן יבוא בדמות החרפת הסנקציות האישיות על בכירי המשטר האיסלאמי ותומכיהם - צעד שהחל לפני כמה ימים בעת שהאיחוד האירופי הכניס לרשימה השחורה שלו 32 בכירים איראנים. גם ארה"ב הרחיבה את הרשימה השחורה שלה והכניסה לתוכה 10 בכירים במשטרו של מחמוד אחמדינג'אד.

 

"זהו מהלך חשוב. הממשל משנה את המדיניות ועכשיו מתחיל שלב הלחץ האישי על מבצעי ההחלטות של המשטר בתחום זכויות האדם. מדובר בצעד מפתח. המטרה היא לבייש ולהפחיד אותם. מעתה הם צריכים לחשוב על כל פעולה שלהם באופן אישי - על רצח, על עינויים", ציין דובוביץ את יתרונות הטלת סנקציות על בכירים במשטר האיראני.  


"הצעד הטוב ביותר - החלפת המשטר בטהרן". אחמדינג'אד (צילום: AFP)

 

"אני מקווה שכל איש ממשל איראני יחשוש מפני הכנסת שמו לרשימת החרם. צעד זה ימנע ממנו קבלת אשרת כניסה למדינות שונות, נכסיו יוקפאו ותמונתו תהיה זמינה באינטרנט. אז יגיע הרגע המכריע שבו הוא עשוי להחליט שלא כדאי לו לתמוך במשטר ויתחיל לדאוג לעצמו", אמר דובוביץ. לדבריו, מטרת אסטרטגיה חדשה זו היא להשפיע על כל אחד מהאישים במשטר האיראני - בבסיג', במודיעין, במשרד האנרגיה ובכל אגפי הממשלה.

 

"הצגנו לקונגרס מידע על זהות החברות שמספקות טכנולוגיות וציוד המשמשים את המשטר בפגיעה בזכויות האדם של האיראנים. הנחנו על השולחן מידע על ציוד שמשמש לדיכוי הפגנות באיראן, על שיריוניות, גז מדמיע ותשתית המסייעת למשטר לעקוב אחר פעילות של טלפונים ניידים ומיילים", הסביר דובוביץ נדבך נוסף בפעילות של "פרויקט האנרגיה האיראני" - העברת מידע לקונגרס האמריקני על פגיעה בזכויות אדם ברפובליקה האיסלאמית.

 

"אני מאמין שבשבועות הקרובים תוצג בקונגרס חקיקה כוללת, שתציג רשימה של אנשים המעורבים בדיכוי איראנים", גילה דובוביץ, "אלה יהיו סנקציות שיפגעו בלגיטימיות המוסרית של איראן ויקדמו אותה למעמד של מדינה מוקצה".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
נולד בדרום אפריקה, גדל בקנדה ובנה קריירה מוצלחת בארה"ב. דובוביץ
צילום: הקרן להגנת הדמוקרטיות
פונה לעצת ארגון עצמאי למרות שברשותו 16 סוכנויות ביון. אובמה
צילום: רויטרס
"עוקבים אחר אוניות איראניות". אחמדינג'אד
צילום: AFP
מומלצים