עצמאית בשטח: מי מכבי הגדולה בכל הזמנים?
לכבוד סיום עוד עונה גדולה של מכבי תל אביב ביורוליג, אין זמן טוב מזה לדרג את הקבוצות הגדולות ביותר שייצרו הצהובים לאורך ההיסטוריה. מה אתם אומרים?
הכל עניין של מורשת. מכבי תל אביב גרסת 2010/11, מעבר לעונה הנהדרת שהסתיימה בהפסד בגמר היורליג, בנתה סגל צעיר, רענן ואטרקטיבי, שיכול להוות תחילתה של קבוצה גדולה לאורך שנים רבות. עד היום הצליחו הצהובים לייצר שושלות מרשימות כאלו בעבר, לא פעם ולא פעמיים. זה הזמן לעבור על הקבוצות האלו, ולנסות ולדרג את חמשת הגדולות ביותר שידע המועדון הצהוב. מה אתם אומרים?
מקום חמישי: 1999/2000-00/01
כוכב ראשי: אריאל מקדונלד
כוכבי משנה: נייט האפמן, אנתוני פארקר, דורון שפר, נדב הנפלד
בעל הבית: פיני גרשון ודייויד בלאט
אנתוני פארקר ואריאל מקדונלד חוגגים מקום חמישי (יוסי רוט)
בכמה מילים: עד לאוקטובר 1999 רשמה מכבי בעיקר כישלונות באירופה. או אז נחתו בהיכל שניים, אריאל מקדונלד ונייט האפמן, שעל הנייר לא היו אמורים להוות את השינוי. הצהובים ניצחו בבולוניה ברבע הגמר (ניצחון שייכנס להיסטוריה), השלימו את המשימה בת"א ובפיינל פור בלתי נשכח בסלוניקי ראו את עודד קטש יורה להם חץ עמוק ללב.
עונה לאחר מכן הצטרף פארקר - כמו גם ראדיסלאב צ'ורצ'יץ' בגירסת קופה וטל בורשטיין הצעיר - והצהובים ניצלו יריבות חלשות בשל פיצול הליגות באירופה כדי לסדר לעצמם במקום בפיינל פור בברסי. פארקר ומקדונלד הובילו לנקמה בגמר על אותה פנאתינייקוס נטולת קטש הפצוע, ומכבי חזרה למרכז הבמה האירופית.
מקום רביעי: 88/89
כוכב ראשי: קווין מגי
כוכבי משנה: דורון ג'מצ'י, לבאן מרסר, קני בארלו
בעל הבית: צביקה שרף
בכמה מילים: הקבוצה הזו יכולה היתה להיות מדורגת הרבה יותר גבוה, אם רק היתה מביאה גביע ארצה. הצהובים נוצחו במשחק פתיחת העונה מול ברצלונה בת"א, ובברצלונה בפתיחת הסיבוב השני. אם לשים את שני המשחקים האלה בצד, הם ניצחו את כל שאר המשחקים בגביע אירופה, כולל כמה ניצחונות מרשימים ביותר.
זכורים מעל כולם סל הניצחון של ג'מצ'י בספליט, זה של חן ליפין בהארכה בפזארו, הניצחון הראשון על אדמת מוסקבה וההצגה של הצהובים בסלוניקי, מגרש בו היו רגילים לחטוף בראש. ווילי סימס הוביל לניצחון על אריס בחצי הגמר, אך טוני קוקוץ' ודינו ראדג'ה החליטו להתחיל מסורת דווקא על חשבון שרף ושות', בגמר צמוד במינכן.
מקום שלישי: 76/77
כוכב ראשי: מדינת ישראל
כוכבי משנה: מיקי ברקוביץ', טל ברודי, ג'ם בוטרייט
בעל הבית: רלף קליין
בכמה מילים: זו הקבוצה שמקומה בהיסטוריה שמור, כזו שזכתה לראשונה בגביע אירופה, כחודש וחצי לאחר שניצחה לראשונה את צסק"א מוסקבה והולידה מפיו של ברודי את המילים: "אנחנו על המפה". הקבוצה הקטנה מישראל, שלא נכנסה לחישובים של אף אחד כמועמדת לזכייה בגביע אירופה, התחילה לעניין לאחר הניצחון על ריאל מדריד בת"א.
הניצחונות הבאים - על צסק"א, ברנו ומובילג'ירג'י וארזה - סללו את הדרך לגמר הבלתי נשכח בבלגרד. ג'ימבו צלף 26 נקודות (כולל הסל האחרון) והפך את התוצאה ל-77:78, כזו שבכל פעם שמכבי מגיעה אליה ברור לכולם שהיא תנצח. גביע אירופה לת"א, וכל מדינת ישראל בכיכר מלכי העירייה (על פי הגשש החיוור)!
מקום שני: 79/80-81/82
כוכב ראשי: מיקי ברקוביץ'
כוכבי משנה: ארל וויליאמס, אולסי פרי וג'ים בוטרייט
בעל הבית: רודי דאמיקו, רלף קליין
בכמה מילים: הרומנטיקנים שבינינו יצחקו כשנגיד להם שאנתוני פארקר הוא השחקן הזר הטוב ביותר שנחת פה. מבחינתם, ארל 'דה פרל' וויליאמס הוא מספר 1. האיש בגופיה מספר 14 הגיע בפתיחת עונת 79/80 והוביל את הצהובים עד לגמר בברלין, שם ריאל היתה גדולה עליהם.
עונה לאחר מכן הגיע דאמיקו לאמן, ומכבי זכתה בכל תואר אפשרי - אליפות וגביע בארץ, גביע אירופה שני לאחר ניצחון בגמר על סינודינה בולוניה וגביע ביניבשתי. אך העונה שלאחר מכן היתה מדהימה לא פחות, כשמכבי של קליין ניצחה 15 משחקים ברציפות בגביע אירופה ונוצחה רק בגמר מול סקויב קאנטו. ארל, אולסי ומיקי היו גדולים על אירופה, מינוס משחק אחד.
מקום ראשון: 03/04-04/05
כוכב ראשי: אנתוני פארקר
כוכבי משנה: שרונאס יאסיקביצ'יוס, ניקולה וויצ'יץ', מייסיאו באסטון
בעל הבית: פיני גרשון ודייויד בלאט
שרונאס יאסיקביצ'יוס. שותף לקבוצות הגדולות של מכבי (ראובן שוורץ)
בכמה מילים: איזו קבוצה... בעונה הראשונה נתנה מכבי מספר הצגות, אך עדיין לא היתה חדה כמו לאחר הסל הבלתי נשכח של דריק שארפ, במה שזכה לכינוי 'נס ז'לגיריס'. לאחר הגמר הבלתי נשכח מול סקיפר בולוניה, הגיעה מכבי עונה לאחר מכן ופשוט שלטה על היבשת, טסה למוסקבה וחזרה עם גביע שני ברציפות.
הדאנקים של באסטון, האסיסטים של שאראס, השקט של ניקו והביטחון והאתלטיות של AP הביאו לקהל הצהוב הצגות שבוע אחר שבוע. יש הטוענים עד היום כי אלו היו הסיבה העיקרית להגירה הגדולה של הקהל הבלתי מעודד להיכל, שהגיע רק על מנת להיראות, פחות כדי לעודד. ובכל זאת, על הקבוצה הזו יש רק מילים טובות להגיד.
ראויות לאזכור
- 86/87: הקבוצה של קווין מגי ולי ג'ונסון היתה רחוקה אייר-בול אחד של דורון ג'מצ'י מגביע נוסף, כשנוצחה בגמר בידי קן בארלו ומייק ד'אנטוני.
- 66/67: זה אמנם רק גביע אירופה למחזיקות גביע, אך ההישג האירופי הראשון של קבוצה ישראלית - העפלה לגמר, חתום על הקבוצה של תנחום כהן מינץ וטל ברודי.
2010/11?
לפנייה לכתב/ת 
