זו הקטנה גדולה תהיה

קריאת שירה אינה דבר טבעי עבור ילד כמו שאינה דבר טבעי עבור מבוגר. גם לגדולים כמו לקטנים, נדרש אימון בקריאת ואהבת שירה. לילד, בשונה מהמבוגר, נדרש תיווך לתוך עולמה הקסום של השירה, תיווך אשר נעשה אך ורק על ידינו המבוגרים - וכמה שיותר מוקדם הרי זה מבורך.

שירה ראשונית בהחלט

בתוך מבול ספרי הילדים החדשים הנוחתים על מדף החנויות קשה לעיתים למצוא ספרים טובים, ועוד יותר קשה למצוא ספרי שירה חדשים וטובים לילדים. כשם שמדף הספרים של המבוגרים עמוס ספרי פרוזה וממועט ספרי שירה, כך גם מדף ספרי הילדים. אם כבר שירה, הורים מעדיפים ועל פי רב בצדק, את הטוב והמוכר: שירי לאה גולדברג, ביאליק, מרים ילן שטקליס או ע.הלל. אך טוב ונחמד לתבל את מדף השירה לילדים גם בספרים חדשים "עדכניים" יותר מבחינת שפה ואיור.

פניה אסתטית לקטנטנים (עטיפת הספר. איור: ולי מינצי) 

בשנה האחרונה, באופן לא שגרתי, יצאו מספר ספרי שירה הפונים לקטנטנים (כבני שנה וחצי-שנתיים). "קטנטנה בגינה", ספרה החדש והראשון של גלית ראב"ד המעוטר באיוריה של ולי מינצי, מצטרף לפנייה האסתטית הזו לקטנטנים, הן מבחינת השירה והן מבחינת האיור.

הוא מציג בפנינו שירים קטנים ונעימים העוסקים בשגרת היומיום. בדומה לספרו האהוב של ע.הלל, "בוקר טוב", הספר פורש מולנו יממה המציגה הווי מחיי הילד. אך בשונה מספרו של ע.הלל בספר זה, ילדה-גיבורה ספציפית, באה לידי ביטוי באיורים כמו בטקסט ושמה הגר.

אנו קמים איתה בבוקר, והולכים לישון איתה בלילה ובדרך חווים חוויות שונות חלקן יומיומיות, כגון התארגנות והליכה לגן, מקלחת לפני השינה או התמודדות עם האח הקטן מיכאל (לו מוקדש חלק שלם בספר), וחלקן מיוחדות כגון בילוי בים, טיול בגשם או צפייה בשקיעה.

נקודת המבט הילדית והשירית (מתוך הספר)

שימת ילדה ספציפית אחת כגיבורת ספר שירה לילדים, הינו מהלך מעניין ביותר. בשנים האחרונות ניתן היה לראות אותו בספר השירים הנפלא לילדים קצת יותר גדולים (בני 4-5) של רינת הופר "ציידת הנמשים" (2001). אך מהלך זה התקיים עוד הרבה לפני כן, למשל בספר השירה היפהפה של תרצה אתר, "יעל מטיילת", אשר זיכה אותה ב"פרס זאב" לספרות ילדים ונוער ב-1973.

הצבת ספר שירים סביב דמות ילדית אחת, מגבירה את תחושת ההזדהות הן של הילד והן של המבוגר המקריא, ומקרבת אותנו אל השירים באופן המזכיר את תחושת ההזדהות עם ספרי פרוזה. מהלך זה מקל עלינו את קריאת ספר השירה במלואו פעמים רבות, ואם מדובר בספר טוב, אין הוא פוגע באיכות השירה, נהפוך הוא, הוא מוסיף לה.

נקודת המבט הילדית

שיר נוסף המעלה רשמים כמו-ילדיים הוא "גשם משמים": "לחוץ אין גג ובית/ החוץ כלו בחוץ/ וגשם משמים השאיר אותו רחוץ". השיר כתוב על רקע איור יפהפה כחול- ירוק של בתים ועצים בגשם. זהו אחד האיורים הטובים ביותר בספר, בו לכל שיר יש איור התואם את המלל. איור זה תופס את מלוא הדף וניבט מתוכו נוף רטוב של עצים ובניינים. לצדו, בעמוד הקודם לו באותה הכפולה, מציצות האם והילדה מהחלון .

על חיי השגרה של הילדים, בנוף רחובות עירוניים

מבטן מהחלון לכיוון הנוף הרטוב של החוץ מזכיר לנו שאנו, ממש כמו הילדה והאם, מביטים על נוף זה מתוך בית חם. האיורים בספר מאוירים מתוך נקודת מבט חמה ואוהבת של הורה הנהנה להביט בילדו האהוב. תחושת הבית החם מלווה את הקריאה המשותפת בו. בספר ישנם גם איורים מוצלחים פחות אך כולם שומרים על אופיו ורוחו הנעימים.

בשונה מ"בוקר טוב" של ע.הלל בו מהלך היום כרוך ביציאה מהבית למרחב של טבע בו פוגשים, על פי רוב, בעלי חיים כאלה ואחרים, כאן מדובר בספר עירוני בו נשקפת העיר על בנייניה וגינותיה. גם מבחינת השפה שונים הספרים עד מאוד, קשה להשתוות ללשון הזריזה בעלת גוון הנונסנס של ע.הלל, אך גם אין כאן כל ניסיון כזה מצדה של ראב"ד.

הספר כתוב בשפה פשוטה וקולחת אשר מתאימה את עצמה לצורך של שירה

עכשווית לפעוטות (ולילדים בכלל) הנוספת על הקלאסיקה ואינה מתחרה בה. בדומה לקלאסיקות השיריות למיניהן, גם ספר זה מזמין את קוראיו הצעירים לזכור בעל פה את השירים-דקלומים הקצרים הקיימים בו כמו למשל השיר "בסערה": בסערה המשתוללת/ לגנה לא בא שום ילד./ רק הרוח לבדה/ מנדנדת נדנדה".

קריאת שירה דורשת חינוך והרגל, לא רק של הילד אלא גם של ההורה. "קטנטנה בגנה" משמש פסיעות ראשונות בעולמה של השירה, ומאפשר הנאה מוסיקאלית- ויזואלית הדדית ומשותפת.

"קטנטנה בגנה", מאת גלית רא"בד. איורים: ולי מינצי. הוצאת כנרת זמורה ביתן.