קברי האנדרטה הריקים
"לרגע אני נזכרת ב'השעור בגרמנית'/ חולפות על יד פסל של שרידי אדם/ מתרוצצות ומתישבות על קברי/ האנדרטה הריקים/ נכנסות לקרון". שירים ליום השואה מאת גליה אבן-חן
נופש עם ביתי בברלין
אוֹכְלוֹת בְּמִסְעֲדוֹת שְׁוַאיְן מֶדַלְיוֹן*
תְּמוּנוֹתָיו שֶׁל אוֹטוֹ דִיקְס
צוֹחֲקוֹת אֵלֵינוּ בְּהוּמוֹר.
פִּסְלוֹ שֶׁל מַאקְס אֶרְנְסְט
מַרְכִּין רֹאשׁ.
לְרֶגַע אֲנִי נִזְכֶּרֶת בְּ"הַשִּׁעוּר בְּגֶרְמָנִית"
חוֹלְפוֹת עַל-יַד פֶּסֶל שֶׁל שְׂרִידֵי אָדָם
מִתְרוֹצְצוֹת וּמִתְיַשְּׁבוֹת עַל קִבְרֵי
הָאַנְדַּרְטָה הָרֵיקִים.
נִכְנָסוֹת לְקָרוֹן שֶׁנָּסַע לְאוֹשְוִיץ
וּמְדַלְּגוֹת מִמֶּנּוּ הַחוּצָה.
אֲנַחְנוּ חוֹזְרוֹת בְּיוֹם הַשּׁוֹאָה.
בִּתִּי שׁוֹאֶלֶת אוֹתִי:
"אִמָּא אֵיך זֶה שֶׁהַיּוֹם
יוֹם הַשּׁוֹאָה וַאֲנִי בִּכְלָל לֹא עֲצוּבָה?"
* שואין מדליון- פרגית חזיר.
הריסות בברלין בשלהי המלחמה (צילום: GettyImages)
קוגל בשר בברלין
הַקּוּגְל בָּשָׂר שֶׁאֲנִי אוֹכֶלֶת
בַּמּוּזֵאוֹן הַטֶּכְנִי בְּבֶּרְלִין
מַבְחִיל מַגְעִיל וְלֹא אָנִין
הוּא מְלֻוֶּה בְּתַפּוּחַ-אֲדָמָה
טָבוּל בְּרֹטֶב מַיוֹנֶז
מָנָה שֶׁל עַם אַכְזָר לוֹעֵז.
אֲנִי רְעֵבָה, אֲנִי בּוֹלַעַת
כַּדּוּר תָּפֵל אוּלַי מַרְעִיל
בָּשָׂר לְגַמְרֵי לֹא אָכִיל.
אוּלַי אָכַלְתִּי בֶּן-אָדָם?
לֹא יִתָּכֵן זֹאת לֹא מַרְשִׁים
רַק בַּסֶּרֶט "דֶלִיקָטֶסִים"
אוֹכְלִים אָדָם וְנֶהֶנִים.
הִיטְלֶר, גֵבֶּלְס, אַיְכְמַן
כָּאן בְּבֶּרְלִין.
אִם כָּךְ נִתָּן לְכָל דָּבָר
לְהַאֲמִין.
גליה אבן-חן נולדה ב-1966 באשדוד וחיה בתל אביב. ספר שיריה השני, "אישה מטורפת", יצא בהוצאת "ספרא".