טעות הייחוס החסידית
לו היה הנסיך וויליאם בנו של אדמו"ר, ולו הייתה קייט מידלטון בחורה מבית חסידי טוב - הסיכויים לחתונה היו קלושים. ככה זה כשאין לך "ייחוס". והאם יש סיכוי שזה ישתנה?
בעוד כמה ימים תיערך "חתונת השנה" בעולם בין הנסיך וויליאם לקייט מידלטון, ועיתוני הממלכה (אפילו הצהובים והארסיים שבהם) כבר מלאים באיחולים לזוג הצעיר והנאה למראה.
יש יותר מסיבה אחת לפקפק בלגיטימציה של מוסד המלוכה בשנת 2011: העלות הכספית האדירה המוטלת על כתפי משלם המיסים באחזקת מוסד שכולו סמלי וחסר שיניים ביצועיות, המנהגים המוזרים-משהו השומרים על כללי הטקס ועוד כהנה וכהנה.
ובכל זאת, דבר אחד נאה אפשר ללמוד מהחתונה - הנסיכה לעתיד, קייט מידלטון, באה ממשפחה פשוטה. כלומר, משפחה שאינה מלכותית, והנסיך וויליאם לא חשב לבטל את הנישואים איתה בגלל מעמדה הלא מיוחס כל-כך.
את מי מעניין הייחוס?
עובדה זו מעלה בי הרהורים נוגים, כשאני מסתכל על העולם החרדי ועל שיטת ה"ייחוס" הנהוגה שם - ובפרט בעולם החסידי. אין זמן טוב מימי ספירת העומר, נטולי החתונות, לחשבון נפש בעניין הזה.
למי שלא מכיר, אז הנה ההגדרה המדויקת למילה "ייחוס", הלקוחה מתוך מילון מילים חרדי באינטרנט: "ייחוס - ערך המיוחס לאדם על-פי גדולתם של אבותיו, בעיקר לצורך נישואין. יש סוגים שונים של ייחוס, אבל העיקרי שבהם הוא הגדלות הדתית של המשפחה דורות אחורה, מבחינת שושלת רבנים".
לא טוּב הלב של ההורים קובע את הייחוס, אלא באיזו משרה דתית הוא אוחז ולאיזו חצר הוא משתייך. הייחוס, כמובן, גם שווה כסף. הבית, המכונית וכן הלאה - משתדרגים משמעותית אם אתה הבן של ה"רֶבּה" הנכון. לעתים אמנם קיימת ההתלבטות האם כסף מהווה תחליף ראוי לייחוס, אבל בכל מקרה, ייחוס עדיין מהווה תנאי חשוב בחתונה, לא פעם יותר מהאופי של הבחור.
כאן הכל התחיל
התפיסה המעוותת לכל המציאות היא הגמרא במסכת תענית האומרת "תנו עיניכם במשפחה, לפי שאין האישה אלא לבנים". אלא שהמקור הזה הוא רק אחת מהבחינות שיש לבדוק את החתן לפני שמתחתנים איתו. איכשהו, במהלך הדורות, האחרונים ניתן משקל קיצוני לפרטים הללו.
הנה למשל, מה הייתה חתונת השנה בעולם החרדי בשנת 2011 שהתקיימה רק לפני חודשים. נין האדמו"ר מויז'ניץ, שנחשב כנסיך של הממלכה החסידית, התחתן עם נכדתו של האדמו"ר מקרעטשניף. אין סיכוי שאותו נין מכובד יתחתן עם בחורה מן "המעמד הפשוט".
חשבתם שזה הכול? לאחרונה צומח לאיטו טרנד חדש בציבור החרדי - והוא בדיקות גנטיות שמאפשרות לבדוק האם הייחוס של בני הזוג הוא אמיתי. אמנם אלו יקרות לעת עתה, אבל מי יודע, אולי בעתיד בעזרת ה' נוכל לדעת האם מי שטוען שהוא צאצא ישיר של האדמו"ר מרחמסטריבקה הוא אכן כזה. בתי הדין הרבניים עוד עשויים לזכות לעדנה רבתי כשזוגות רבים יתדפקו על מפתן הדלת בדרישה מהדיינים להתיר את הנישואים, משום שמדובר ב"מקח טעות"...
למרות הכל, יש תקווה לשינוי. במציאות הנוכחית, שבה חרדים רבים יותר ויותר בוחרים לצאת לעבודה - בהחלט תיתכן מהפכה כלשהי שכן כבר לא כולם יהיו "ישיבע בוחער". משמעמד זה ייפגע - יהיה זה גם גורלו של ה"ייחוס", שכן שתי הדרישות שלובות זו בזו.
לפנייה לכתב/ת 
