אובמה והמזה"ת: נשיא נגרר ולא מנהיג העולם
העבודה הקהילתית בדרום שיקגו לא הכינה את נשיא ארה"ב למשברים שזימן לו המזרח התיכון בחודשים האחרונים. הוא מגיב להתפתחויות באיחור ובצורה רפה, מחכה לאירופים שיובילו אותו אחריהם ונתפש כמי שמתקפל בפני רודנים. האם התחזית של קלינטון התממשה, ואיך זה ישפיע על תהליך השלום?
לפני יותר משלוש שנים הזהירה הילרי קלינטון שברק אובמה אינו בשל לקבל שיחת טלפון בשלוש לפנות בוקר. זה היה במהלך הפריימריז של הדמוקרטים לפני הבחירות לנשיאות, וקלינטון - שבינתיים הפכה למוציאה לפועל של מדיניות החוץ של אובמה - ביקשה להדגיש שעל נשיא ארה"ב להיות בעל ניסיון רב, כדי שיוכל להגיב במהירות למצבי משבר.
- אובמה והמזרח התיכון - בואו לדבר על זה בפייסבוק של ynet
כמארגן קהילתי בשכונות בדרום שיקגו, טיפל אובמה במשברים, אבל אלה לא הכשירו אותו להתמודד עם המצבים הסבוכים שהמזרח התיכון מספק לו בשפע בחודשים האחרונים, משברים המחייבים לקבל החלטות קשות באמצע הלילה.
מדובר בהחלטות שכל אחת מהן קשה, והרצף שלהן הוא ממש אכזרי לכל נשיא אמריקני, אבל למרבה הצער הוא מבליט את ברק אובמה כנשיא שמגיב באיחור ובצורה רפה למתרחש. האיש החושב והמתלבט הזה מתקשה למלא כיום את המשבצת של מנהיג העולם החופשי. הוא נתפש כחלש וכמי שמתקפל מול דיקטטורים.
אובמה. קיבל אחים מוסלמים במקום צעירים משכילים (צילום ארכיון: רויטרס)
זה התחיל בתגובה רפה ודו-משמעית להפגנות של האופוזיציה באיראן ביוני 2009 ונמשך בחודשים האחרונים בלוב, סוריה ובחריין. נשיא מצרים לשעבר, חוסני מובארק, היה היחידי שטעם את נחת זרועו של אובמה, בגלל התלות המצרית בסיוע אמריקני של יותר ממיליארד וחצי דולר בשנה. אובמה סייע לסילוקו, אבל את החלומות על מהפכת צעירים משכילים, החליפו מציאות של אחים מוסלמים וסקר של מכון "פיו" האמין שלפיו מרבית המצרים רוצים לבטל את הסכם השלום עם ישראל.
מצרים היתה המקום הראשון והאחרון שבו השפיע אובמה על התוצאה הסופית. סעודיה לא איפשרה לו לעשות זאת בבחריין כאשר הכניסה כוחות צבא לאי וסייעה לדכא ניסיון להפיכה שיעית בסיוע איראן והחיזבאללה.
אין הכרעה בלוב, אין תגובה לאסד
גם התגובה של אובמה למתרחש בלוב היתה איטית להחריד. רק כשכוחות קדאפי צבאו על בנגזי ואיימו בטבח המוני, גררו צרפת ובריטניה את ארה"ב פנימה. אובמה נאנס להצטרף למצור האווירי וכעבור כמה ימים שלף את הצבא האמריקני מתפקיד מוביל, כדי להותיר את המצב במדינה הצפון-אפריקנית ללא הכרעה, תוך שהוא חושף את ארה"ב והעולם לעלייה ספקולטיבית של מחירי הדלק.
ועכשיו סוריה. מדינות המערב, שביקשו לטפל בקדאפי בגלל הנפט תוך שימוש בטיעון של מניעת טבח המוני, אינן ממהרות להציע להכניס כוחות לסוריה שבה טובח הנשיא בשאר אסד במפגינים ברחובות ומכניס טנקים לדרעא נטולת הנפט.
אסד טובח במפגינים, אובמה לא ממהר להגיב (צילום: AP)
אובמה הגיב פעמיים למתרחש בסוריה ובשתיהן עשה זאת בצורה רפה, בלי שהתייצב מול המצלמות, באמצעות הודעות כתובות. מאז ההצהרה האחרונה של אובמה ביום שישי, היו עוד התפתחויות בסוריה. כוחות המשטר החריפו את התגובה להתקוממות העממית, ואילו דובר הבית הלבן הפנה ביום שני את הכתבים להצהרת הנשיא מסוף השבוע.
נכון לעכשיו אובמה מצטייר כנגרר העולם, לא כמנהיג העולם, וגם בנושא הישראלי-פלסטיני
האירופים מרימים ראש ומנסים להידחק למעמד של מתווכים, לאחר שהגיעו למסקנה שאובמה הוא נשיא חלש שאינו מסוגל לקדם את התהליך.
מייקל גרזון, כותב הנאומים הראשי של ג'ורג' בוש במשך חמש השנים הראשונות שלו בבית הלבן, כתב ב"וושינגטון פוסט" כי אובמה מפגין במזרח התיכון הססנות סדרתית, הפוגעת באינטרסים האמריקנים.
"המרידות במדינות ערב הובילו לפעולות נגד צפויות - כמו הניסיון של משטרים כמו בלוב ובסוריה להפגין את היעילות של ברוטליות", כתב גרזון, "ההצלחה שלהן תחבל באינטרסים האמריקנים לעשרות שנים. נשיאי ארה"ב אינם יכולים לבחור את האתגרים ההיסטוריים שלהם, אבל הם יכולים לנקוט עמדה בנחישות".