מנתחים את הפלייאוף: מכבי חיפה - עירוני אשקלון
מחר (ה', 19:40), תיפתח סדרת הפלייאוף התחתון כשהמפסידה תרד ללאומית (אלא אם קופל יחליט אחרת). ווילקרסון: "נקווה להמשיך את התקופה האחרונה מהליגה"
אחרי לא מעט תהפוכות, מהפיכות, אכזבות ובישורת האחרונה גם לא מעט סיבות לאופטימיות מצד שתי הקבוצות, תצא מחר בנשר (ה', 19:40) סדרת הפלייאוף התחתון בין מכבי חיפה לעירוני אשקלון, במלחמה האחרונה להישארות בליגה ולסיומת חיובית עד כמה שאפשר לעונה לא פשוטה.
חיפה מייצגת את הסיפור הטראגי של העונה, כשמעמדה מבטיחה שכוללת גב כלכלי יציב וניהול מקצועי, היא התדרדרה בשלבים מסוימים של העונה אל תחתית הטבלה, כשבדרך שחקנים עוזבים, מצטרפים, ואפילו חילוף ראשוני על הקווים (בין חסין לנאווי עוזרו) לא מצליח לבשר את בוא האביב המנצח מבחינתם של הירוקים שהמשיכו להפסיד.
האיש ששינה את חיפה? נחכה ונראה. מיקי גורקה (צילום: עוז מועלם)
דווקא הגעתו של מיקי גורקה האלמוני יחסית בשלב מאוחר של העונה, הצליחה לעשות את מה שלא השכילו לעשות קודמיו: ליצור שקט תעשייתי ולבנות מהיסודות ביטחון קבוצתי יציב שכל כך היה חסר לירוקים העונה. ביחד עם הטרייד שהביא את ווילקרסון מהגליל ושלח לשם במקומו את קילינגסוורת' שלא הצליח להשתלב מבחינה חברתית ומקצועית, נרשמו בחיפה שתי תופעות: ניצחונות, והרבה חיוכים בחדרי ההלבשה.
בסופו של דבר, בין השאר על חודה של החלטת שיפוט כושלת בהיכל נוקיה, פספסה חיפה את המקום האחרון לרכבת הפלייאוף העליון וההפתעה היא שאפילו בהיכל נוקיה נשמעה אנחת רווחה אחת או שתיים.
"אני פשוט שמח". טיילר ווילקרסון (מימין), מכבי חיפה (צילום: חגי אהרון)
"ההבדל העיקרי בין תחילת העונה לבין השלב הנוכחי, הוא די פשוט - עכשיו אני שמח. אני נהנה לעשות את מה שאני טוב בו", אמר טיילר ווילקרסון כשהוא מנסה לעמוד על טיבה של חיפה המתחדשת, "יש פה סגל שאני נהנה לפגוש, שחקנים מצוינים שתמיד היו פה, ואנחנו נעשה הכל כדי להמשיך עם זה", כשנשאל מה לדעתו לא עבד בחיפה עד כה, ענה בדיפלומטיות - "אין לי מושג. חיפה לא עניינה אותי כי לא שיחקתי בשבילה".
גם בדרום לא פשוט
עירוני אשקלון מציגה גם היא סיפור לא שונה בתכלית. המועדון הדרומי זוכה לתמיכה עירונית והוא ידוע כמסודר ובעל קהל מקומי חם ותומך, ולמרות זאת נראה היה ששום דבר לא הצליח להתחבר השנה. זרים שוחררו בסיטונות ביחד עם מאמן (אריאל בית הלחמי) שלא הצליח לעצור את ההתדרדרות. גם אלי רבי שהגיע במקומו התקשה לעצור את המפולת.
ההפסדים המשיכו להיערם למרות שקט תעשייתי וגיבוי בגזרת ההנהלה כשבסופו של דבר הגיעה הישועה (החלקית) דווקא מכיוון לא ממש צפוי: פציעתם של צמד הזרים דזמון פארמר וראשון טרנר, שנראה היה כאילו תדרדר סופית את אשקלון, התבררה כלא מזיקה כלל וכלל.
ארז מרקוביץ' ודרור חג'ג'- שחקני נבחרת וותיקים לשעבר שכבר עשו דבר או שניים בליגה- לקחו את המושכות, וביחד רודני גרין שהוגלה מהגליל, גור פורת
וקורי קאר שנחת מקפריסין גרמו לרבי להתבסס על קבוצה ישראלית לוחמת. וזה עבד.
ניצחון גדול על חולון והפסד מורט עצבים בהארכה למכבי תל אביב הצליחו לנטוע באשקלון המון אופטימיות וביטחון לקראת סדרה קשה. פארמר וטרנר ככל הנראה עדיין מושכים פציעות ולא אמורים לשחק, אבל כאמור, בעירוני אשקלון דווקא נראה שלא מזילים דמעה.
לפנייה לכתב/ת 
