שתי דקות, שתי אידאולוגיות. על קלאסיקו מס' 3
אוהדי ריאל יזכרו מההפסד 2:0 בחצי גמר הצ'מפיונס את הדקה ה-61, בה פפה הורחק. חלקם אולי גם יזדהה עם אייל ברקוביץ' שקרא בזמנו לשופט שטארק "יימח שמו". מהעבר השני יחייכו לא מעט אנשים בהנאה וינצרו מהערב הזה את הדקה ה-86 ואת המבצע הגדול של מסי. עשר הערות לסיכום הקלאסיקו
1. איזו דקה אתם תזכרו מאמש? בימים האחרונים התחדד הפער האידאולוגי שנוצר בין שני מחנות, שגם ככה ידעו מאבק או שניים במהלך ההסטוריה. אוהדי ריאל מדריד, אלה שסתם נמאס להם מכל 'תופעת ברצלונה' ואולי גם הקהל של מנצ'סטר יונייטד שחושש מהגמר הצפוי, יזכרו מהקלאסיקו אתמול (ד') בעיקר את הדקה ה-61, אז ראה פפה את הכרטיס האדום מעורר המחלוקת.
- הצטרפו לעמוד של ynet ספורט בפייסבוק
- הצטרפו לפייסבוק של ynet וקבלו עדכונים חמים וסרטונים בלעדיים
-
פפ גווארדיולה: "וומבלי? גם אני לא מאמין "
בסתר ליבם, יהיו גם כאלה שיזדהו עם אייל ברקוביץ', שאמר "יימח שמו" על אותו וולפגאנג שטארק, אחרי שזה שרק פנדל לזכות קרואטיה נגד נבחרת ישראל.
מהעבר השני, אוהדי בארסה ואלה שמקדשים את 'הטוטאל פוטבול' ינצרו בליבם את הדקה ה-86. אם תעירו אותם מהשינה ותגידו להם 'קלאסיקו', הם יחייכו ויגידו לכם שתי מילים: ל-י-ו-נ-ל מ-ס-י. השם ז'וזה מוריניו שייך לחלום אחר, חלום בלהות שכנראה כבר לא יתממש העונה.
2. רונאלדו-מסי. אחרי משחק אחד שהתסיים בתיקו, אחד שהסתיים בניצחון רונאלדו, הפעם הגיע נוקאאוט של מסי. הארגנטיני כבש צמד אחרי שבעט לשער
ארבע פעמים ופעמיים למסגרת. הוא חזר להיות האיש של ברצלונה, אבל זה קרה בעיקר אחרי ההרחקה של פפה. רונאלדו וחבריו יכולים למחות כמה שירצו, בשער השני מסי הוכיח שהוא הטוב בעולם כיום. נקודה.
3. תיאוריית הקונספירציה. אוהדי ריאל מדריד, שונאי ברצלונה או סתם חובבי תאוריות קשר למיניהן, בוודאי כבר עשו את החשבון. אופ"א רוצה את בארסה בגמר. יש שטוענים כי זה בגלל נייקי, אחרים אומרים שמסי מביא רייטינג ומוריניו בטוח שזה קשור ליוניס"ף. דבר אחד נוסף: מתי בדיוק הפך ריאל מדריד, אולי המועדון הגדול בהיסטוריה של המשחק, לאנדרדוג?
חובבי תיאוריית הקונספירציה יגידו שזה קרה בסטמפורד ברידג' לפני שנתיים או לפני שנה, כשאינטר נותרה בעשרה שחקנים באותו מעמד. כשחושבים על העדפה אפשרית של אופ"א, שוכחים שלריאל הורחק שחקן בכל אחד מארבעת המפגשים האחרונים מול ברצלונה. השניים הקודמים אפילו לא היו קשורים למפעלים של אופ"א. מה שמביא אותנו לנקודה הבאה.
4. ז'וזה לך ברח. מי שהולך לישון עם כיסוחים, שלא יתפלא כשהוא מתעורר עם כרטיסים אדומים. מוריניו מאמין גדול במשחק אגרסיבי. מוריניו יודע להפוך חבורה כשרונית ככל שתהיה, לגדוד לוחמים שצריך להאמין שכל העולם נגדו. זה מה שראינו גם הפעם. יכול להיות שהתגובה של דני אלבס היתה תיאטרלית, אבל לא יעזור כלום - פפה פשוט הלך על הרגל שלו.
זו'זה מוריניו. הלו, זו ריאל מדריד, לא צ'לסי או אינטר (צילום: גטי אימג'ס)
יכול להיות שהעבירה של פפה היתה יכולה להסתיים גם בכרטיס צהוב, אבל צריך לזכור שהיא הגיעה אחרי מספר תיקולים חריפים של שחקני ריאל. אם תשאלו צופה לא משוחד, הוא יגיד לכם שגם העבירות של מרסלו, סרחיו ראמוס ועמנואל אדבאיור היו שוות אדום.
אם המאמן נותן הוראה לקבוצתו לשחק חזק ולהתאבד על כדורים כאילו חייהם תלויים בכך, שלא יתפלא כשהוא יספור רק עשרה שחקנים שלו על המגרש.
ברצלונה מול ריאל מדריד. ביום שלישי משחק מס' 4 בסדרה (גטי אימג'ס)
5. ז'וזה לך ברח 2. מילא אם מוריניו בחר בשיטה הזו עם קבוצה נטולת מסורת אירופית כצ'לסי, או עם אינטר, שמבחינה היסטורית תמיד היתה בנויה למשחק הגנתי, אבל ריאל מדריד? אינטר למשל, רק השתפרה כשהורחק לה טיאגו, אבל ריאל פשוט לא בנויה לדברים האלה. מבחינה היסטורית מדובר במועדון פאר שתמיד התבסס על משחק שוטף ודורסני, במועדון שתמיד שיחקו בו הכדורגלנים הטובים ביותר.
כמעט שכחנו שעל הספסל של מוריניו ישבו קאקה, גונסאלו היגוואין וקארים בנזמה, בעוד לסאנה דיארה, פפה וראול אלביול תופסים את מקומם. אם יש קבוצה שיכולה להתחרות בכמות הכשרון של ברצלונה, זו ריאל מדריד. חבל שבמקום להשקיע אין ספור מאמצים במלחמות הפסיכולוגיות שלו ובשאלה האם להשקות את הדשא לפני שריקת הפתיחה, הפורטוגלי לא בחר לנסות להחזיק בכדור, לתת פייט איכותי על המגרש וגם, רחמנא לצלן, לאיים על השער.
6. הפעם זה לא הסתיים במחיאות כפיים. 0 שערים היו לליונל מסי במעמד חצי גמר האלופות עד אמש. אחרי בישול מצוין של איברהים אפלאיי, שהוריד גם את הקוף הזה מהגב של הארגנטיני, הגיע ארבע דקות לסיום עוד רגע קסום שעוד כמה שנים ניזכר בו ונספר אחד לשני איפה ראינו ומה היתה התחושה אחרי שהכדור נשק לרשת.
בנובמבר 2005 יושבי הסנטיאגו ברנבאו כיבדו בצעד נדיר את רונאלדיניו עם מחיאות כפיים אחרי מבצע נהדר ב-0:3 של ברצלונה. אמש רק השנאה האדירה שיש כיום בין שני המועדונים והמעמד עצמו, מנעו מהם לחזור על אותה מחווה.
פפ גווארדיולה. אל תקחו ממנו את הקרדיט שמגיע לו (צילום: AFP)
7. מפפה לפפ. כל ההתעסקות במוריניו קצת השכיחה את העבודה הטובה שעשה פפ גווארדיולה בהכנה למשחק, במהלכו וכן, גם אחריו במסיבת העיתונאים. השקט הנפשי, החילופים הנכונים. טוב, אולי קל יותר כשאתה ביתרון שחקן, אבל כבר כמעט שכחנו שפפ עלה בלי שני שחקני הרכב קבועים - אינייסטה ואדריאנו. מוריניו אפילו לא השתמש בקאקה.
8. איברהים עלינו. כמעט שכחנו שעל הדשא שיחקה אתמול קבוצה מצוינת שניצחה בצדק. ברצלונה ראויה לגמר ליגת האלופות ונראה שהיחידה שיכולה לה כרגע, היא זו שכבר עם רגל וחצי בגמר. קרלס פויול הוכיח עד כמה הוא היה חסר במשחקים האחרונים, כשלא אפשר לריאל להגיע למצב. דויד וייה התחיל לחזור לעצמו, צ'אבי המשיך להנדס וכל זאת בלי אנדרס אינייסטה.
וזה לא נגמר כאן, כי בארסה נתנה הצגה ולא, לא מדובר בהצגה של אלבס. למעשה, הדבר הכי טוב שיכול היה לקרות לברצלונה,
היתה הדריכה המכוערת של מרסלו על פדרו, שסידרה לנו את איברהים אפלאיי. ההולנדי בישל למסי את הראשון ושיגע את מרסלו באגף. החטא ועונשו.
9. הצרות של ויסנטה דל בוסקה. עוד לפני שריקת הפתיחה אמש, התראיין מאמן ספרד למארקה והביע דאגה שהעימותים התכופים בין היריבות המושבעות עלולים להשפיע על האווירה בנבחרת, שמורכבת ברובה משחקני ריאל וברצלונה. "בלי חדר הלבשה מאוחד, יהיה לנו קשה", אמר דל בוסקה. אם פתאום תראו את אלופת העולם חורקת, תדעו מה הסיבה.
10. וומבלי כן מחכה לי. כל הרעש האדיר מחצי הגמר אמש קצת השכיח את התצוגה הנפלאה באמת של מנצ'סטר יונייטד ב-0:2 שלה על שאלקה.
הקצב בו האנגלים שיחקו והתיאום הנהדר בין כל החוליות רק מגבירים את הציפייה לקראת השחזור הצפוי של גמר 2009, שייערך באצטדיון וומבלי. הפעם זה באמת יהיה משחק בין שתי הקבוצות הטובות בעולם עם שני המאמנים הטובים בעולם.
