עד חצי המלכות

נסיכים מהספרים

הנסיך הקטן - אנטואן דה סנט אקכזפרי

טבעו של הנסיך הקטן, שטיפל בעצי הבאובב, שמר על שושנתו בתמימות נאמנה, ידע להבדיל בין עיקר לטפל וביקש בקול ענוג מהטייס הצרפתי שיצייר לו כבשה, הוא להשתייך למשפחת המלוכה המטפורית של הדמויות הספרותיות הנערצות ביותר. המפגש המסתורי בלב מדבר סהרה מסב הנאה לקוראים בכל הגילאים ומודפס באינספור מהדורות כלל עולמיות כבר למעלה מ-60 שנה.

הנסיך הקטן, גירסת הקומיקס. כל הכוכבים צוחקים

אולי בגלל הבלורית הבלונדינית, אולי בגלל שהכדור שלו לא פוגע באיכות הסביבה, אולי בגלל שהוא חכם ונסיכי בלי להתאמץ, ואולי גם בגלל שהוא בוחר להסתכל על המין האנושי דרך משקפת אנושית, שאנשי העולם הבלתי נסיכי, נוטים לשכוח. היצירה האל-מותית של אנטואן דה-סנט אכזפרי, טייס ולוחם בעצמו, הודפסה כעת בגרסת קומיקס מפוארת שאייר האמן ז'ואן ספאר, שמציגה את הסיפור דרך ז'אנר המשבצות, ואולי מוציאה מעט מהנסיך, את נסיכיותו הראשונית. אבל אצל הנסיך הקטן, אולי יותר מאצל נסיכים אמיתיים, הרי הגעש הקטנים בוערים באש של תמימות ואהבה, וכשהוא מביט בשמיים בעיניו הכחולות, נדמה לו שכל הכוכבים צוחקים.

הנסיכה על העדשה - הנס כריסטיאן אנדרסן

"הנסיכה על העדשה" נכתבה על ידי מלך סופרי הילדים המפורסם ב-1835. העדשה העברית התפתחה עם השנים לאפונה והאפונה עודנה עם השנים לאפון. למרות שינויי השם, נשארנו בכל הגרסאות עם אגדת ילדים חביבה, כשבידינו - קטנייה קטנה ונערה פשוטה, שמתגלה כנסיכה חשובה מאוד. כבר לפני יותר ממאה שנה היטיב הסופר הדני לתאר במילים את קווי המתאר של בחורה "רגילה", שבעורקיה זורם דם יותר כחול מכחול.

גברת מידלטון, בקרוב הנסיכה מוויילס, הסכיתי וגם למדי, עצות לנסיכה איכותית ואמיתית, היישר מהמקורות הסקנדינביים של עולם האגדות: 1. אל תהססי להתלונן כשיש מתחת למזרון שלך דבר-מה.

2. שלא תעזי להרים את המזרון, חלילה, אלא בקשי ממשרתי הארמון, שנחים על משכורתם של משלמי המיסים, להציף את מיטתך בשלל מצעים, מזרונים נוספים וגבעות, וסבלי את הכאב בשקט.

3. אל תמחקי את הבעת הפרצוף המעונה מעל פנייך. זה חשוב ללכידת הרגע הנסיכי שבו תחשפי, ואז תקבעי חיוך קולגייט במקומו.

4. אל תתרגשי אם הנסיך מעט מתעכב. הרגישות הנסיכית שלך תתגלה ברגישות הגופנית שלך. הרי אם את לא יכולה לסבול אפונונת קטנטונת ששוכנת לה תחת מיטתך, מובן שלא תוכלי לסבול עולם כאוטי, בו אין שלום ואהבה בכל פינה.

5. היי זהירה! אחרי שהאפונה תסולק אל מעבר לגבולות הממלכה, והכתר יונח על ראשך המושלם, מוטלת עלייך אחריות לא קטנה.

עלייך להיות עזה ועממית כנסיכה דיאנה, אך פוֹש אופנתית כמו ליידי גאגא. ישירה ובטחוניסטית כמו ברק אובמה, והומנית למהדרין כמו הדלאי למה. אסור לך לעורר שערוריות מיוחדות, כי אז יקצו אותך מחמת המלוכה. אבל הכי חשוב, הקפידי על הזווית המדויקת של טבילת התיון בתה, כי אם לא תלמדי זאת, תחזרי לנקודת העדשה.

משפחת המלוכה של המוזיקה

Queen

מלכותית, בומבסטית, עם גלימה אדומה: לא, זו לא המלכה אליזבת. זו "קווין", אחת מלהקות הרוק הכי גדולות בהסטוריה. למה לעזאזל בחרו ארבעת הנתינים - פרדי מרקורי, בריאן מיי, רוג'ר טיילור וג'ון דיקון - בשם המפוצץ הזה, שהוא גם כינוי גנאי להומו? למרקורי הפתרונים: "זה סתם שם", אמר הסולן המנוח בראיון, "אבל הוא מלכותי מאוד, וזה נשמע נפלא. זה שם חזק, אוניברסלי ומיידי... הייתי מודע לחלוטין להקשר ההומואי של השם, אבל זה רק אספקט אחד".

Queen בהופעה. מחוץ לתמונה: הגלימה המלכותית (צילום: Gettyimages) 

כך או כך, השם היה תירוץ נפלא למרקורי, שהמילה "אנדרסטייטמנט" מעולם לא התאימה לו, לעטות על הבמה גלימה וכתר לצלילי "אלוהים, נצור את המלכה". מה יש לומר, מלך.

King

האם יומרני לקרוא ללהקה שלך "קינג", כשבפועל היא הבליחה פעמיים במצעד הבריטי ואז נעלמה? יכול להיות, אלא אם קוראים לך פול קינג, ויש לך אגו בגודל הממלכה המאוחדת. הלהקה, שיצרה פופ אייטיזי מקפיץ, הוציאה את הלהיטים "Love and Pride" ו-Alone Without You" ואז התפרקה ב-1986. 

ה-להיט של קינג. "Love And Pride"

הזמר פול קינג יכול היה להישכח בדברי ימי הפופ כעוד מאות טו-היט וונדרז, אלמלא הגיע ב-1987 הפלא שהציל לו את הקריירה: MTV אירופה. קינג השתלב כאחד המנחים וקם לתחייה כ-VJ. ספק אם מיליוני הצופים של הערוץ בימיו הגדולים, כולל כאן בישראל, ידעו בכלל שמי שמגיש להם את הקליפ החדש של "מאניק סטריט פריצ'רס" היה גם הוא, פעם פעם, כוכב מצעדים לרגע.

פרינס

איזה מזל היה לפרינס רוג'רס נלסון כשנולד. אולי לא בתחום הגובה, אבל בכל הנוגע לכשרון ולשם מפוצץ, הוא נמצא אי-שם בראש הרשימה, לצד מדונה צ'יקונה. אבא ג'ון נלסון החליט להעניק לבנו את שם הבמה שאיתו הופיע כפסנתרן, פרינס רוג'רס, והתוצאה היתה 1.57 מטר של גאונות מוזיקלית, עטופה בקטיפה וחליפות סגולות, כיאה למעמד המלכותי.

פרינס. סגול זה צבע מלכותי, לא?

אם רק היה לומד ממשפחת המלוכה הבריטית, ושוכר יועצי תדמית במקום לפטר מקורבים על ימין ועל שמאל, אולי שרשרת הלהיטים שלו היתה ממשיכה גם למאה ה-21, ולא נעצרת איפשהו ב-"The Most Beautiful Girl In The World".

פרינסס

כאן כבר מדובר בגימיק שיווקי בלבד. "פרינסס" היה שם הבמה של דזירה היסלופ הבריטית, שהגיחה לשנייה ורבע למצעד הבריטי וגרמה לעיתונות הפופ להכריז שמשפחת המלוכה המוזיקלית הושלמה עכשיו. עם להיט אחד ויחיד, "Say I'm Your Number One", גם אלבום בהפקת שלישיית המפיקים סטוק-אייטקן ווטרמן לא הצליח להציל את גורלה כהבלחה של רגע.

אצילות מהסרטים

מלכת הכביש

ב-1971 היתה לנו דמות נשית מיוחסת משלנו. לא מדובר בפשוטת עם שפילסה דרך לארמון דרך חתונה עם הנסיך הנכון, אלא במישהי שלא מתביישת בכך שהיא עובדת במקצוע העתיק בעולם. כשגילה אלמגור גילמה את מרגלית הזונה, היא הצליחה להכניס סטייל בדמות שנאבקת על חיים נורמליים ככל הניתן, בתוך מציאות קשה.

גילה אלמגור ב"מלכת הכביש". נסיון ליצור גיבורה כובשת מהמקום הכי נמוך

אלמגור סיפרה לאחרונה בתוכנית "סרט שחור לבן" על התחקיר שעשתה לפני כתיבת התסריט ל"מלכת הכביש" בבימויו של מנחם גולן, בו לקחה חלק משמעותי. היא ישבה לקפה וסיגריה עם זונות אמיתיות ועייפות והקשיבה לכל מה שהיה להן לומר, והמשפטים שלהן הפכו לשורות המחץ של מרגלית בסרט.

אפשר להצביע על בעייתיות בייצוג קולנועי "נקי", יפה ואשכנזי של אישה, שבשורה התחתונה לא זוכה ליותר מדי בחירה חופשית בזמן שהיא משמשת ככלי לסיפוקם של גברים. אבל עם זאת, אי אפשר שלא להעריך את הניסיון הנשי ליצור גיבורה כובשת, שמגיעה מאחד המקומות הכי נמוכים שיש. 

הנסיכה הקסומה

פעם, בארץ רחוקה, כתב וויליאם גולדמן את הספר "The Princess Bride". בא הבמאי החכם רוב ריינר ויחד יצרו השניים עיבוד קולנועי, שגם אם עברו מאז 24 שנה, עדיין תמצאו אנשים שיכולים לקרוא בקול גדול ובמבטא ספרדי: "Hello! My name is Inigo Montoya. You killed my father, prepare to die".

מתוך "הנסיכה הקסומה". אמירות על ידידות, אומץ לב ואהבת אמת 

הנסיכה (רובין רייט) שהפכה לכזו מתוך אינטרסים פוליטיים מרושעים של הנסיך המעיק המפרדינק, היוותה דוגמה מרהיבה המוכיחה איך אפשר להיות מלכותית בלי שיתייחסו אליך רק כאל עלמה במצוקה. סיפורי ההרפתקאות, הסיף והתככים בדרך להצלתה סיפקו את כל הריגושים שילדים היו צריכים אז, וגם כמה אמירות על ידידות, צדק, אומץ לב ואהבת אמת.

כל מי שצפה בסרט חלם להיות חזק כמו פזיק, מהיר בחרב כמו איניגו, כשצריך - ערמומי כמו ויזיני, וגולת הכותרת, להיות (או להתחתן עם) בחור קשוח כמו פיראט מאיים, אבל עם לב זהב כמו של ווסלי. וכך, למרות התיישנות הפילם והאפקטים, ימשיכו האבות והאמהות להעביר את העותק של הסרט לבניהם ובנותיהם, שלא נס ליחו, ממש כמו תואר אצולה.

טלוויזיה ממלכתית

"מסיפורי המלך בבר"

סדרת האנימציה הקנדית היתה תוכנית מלכותית של ממש. הסדרה, שבוססה על סדרת ספרי הילדים הצרפתית של ז'אן דה ברונוף, היתה להצלחה של ממש גם בארץ הקודש. 78 פרקים שודרו מעלילות חייהם של הפיל בבר, אשתו המלכה סלסט, הדוד ארתור, הילד פום, הגברת פליס, הקוף זפיר, הקרנף רטקס ועוד.

"מסיפורי המלך בבר". דיבוב בקול גבוה ומעושה כמו... מלכת אנגליה

משפחת הפילים היתה מלכותית לא פחות מזו של המלכה אליזבת, ואולי זכור מכל עבור הצופים הישראלים הוא הדיבוב הכל-כך מתאמץ ומגוחך שנעשה לתוכנית, כדי להדגיש את חשיבותם העצמית-משפחתית של הוד מעלתם. קולותיהם של דב רייזר, נירה רבינוביץ', אבי פניני ואחרים שהופקדו על המשימה חקוקים עד עתה בראשיהם של ילדי ישראל, בצווחות ובטונים המעושים והגבוהים שנשמעו כמו... נו, כמו מלכת אנגליה או משהו.

טקס מלכת היופי

כולכן יפות, כולכן חכמות, אבל רק אחת תהיה מלכה. טוב, אולי לא מלכת אנגליה, אבל במהלך השנים הציבור הישראלי ייחס חשיבות כמעט מלכותית לזוכת תחרות מלכת היופי המקומית שלנו. נדמה כי מקומן של המלכות בולט בתרבות הישראלית יותר מזה של כל פליט או פליטת ריאליטי אי פעם.

רינה מור, גל גדות, רוית אסף ויאנה קלמן (שעשתה "דאבל" כאשר בשנה האחרונה הפכה גם לכוכבת ריאליטי ב"הישרדות"), זכו כולן להתהלך על המסלול כשהכתר לראשן ושער "לאשה" על דוכניהן. כבוד ששמור, כאמור, כמעט רק לנסיכות.

מלך הרייטינג

הוא לא היה נסיך, הוא היה מלך של ממש, וסופו היה צפוי כמעט כמו זה של דיאנה. דודו טופז, מלך הרייטינג ומלך הטלוויזיה של ישראל בשנות ה-90, הנחה את "רשות הבידור", "הראשון בבידור" ועוד שלל תוכניות שהמליכו אותו למלך העם, סוג של.

דודו טופז. מלך העם, עם התנהגות בלתי מלכותית (צילום: עופר עמרם) 

סופו המצער של טופז, ומעשיו בשנים האחרונות, היה בהם משום חיסול תדמיתו המלכותית, אך אם באמת בודקים אחורה, גם נשיכת זרועה של כוכבת טלנובלות או זריקת כדורי שוקולד לפיה של אשה גדולת ממדים, אינן התנהגויות מלכותיות של ממש.

(השתתפו בהכנת הכתבה: שרי שביט, אילת יגיל, לירון סיני ועמית קוטלר)