המלצה לנאמן: להבדיל בין שני סוגי עבירות רצח

החוק שהיה מכניס את תוקפיו של אריק קרפ למאסר עולם: ועדה מקצועית שבחנה את עבירות ההמתה בחוק העונשין הגישה לפני הפסח לשר המשפטים יעקב נאמן דו"ח ראשוני בנוגע להמלצות על עבירות רצח והריגה. בכוונתו של נאמן לאמץ ככל הנראה את מסקנות הדו"ח.

ביסוד הדו"ח עומדת ההמלצה להבחין בין שני סוגי רצח: רצח בנסיבות מחמירות, שהעונש עליו יהיה מאסר עולם חובה, ורצח רגיל, שהעונש עליו יהיה מאסר עולם לכל היותר, אולם לא תהיה חובה לשופטים לגזור עונש זה, כפי שקיים כיום. 

• עדכונים שוטפים גם בעמוד הפייסבוק של ynet
  

גורם בכיר במשרד המשפטים אמר ל-ynet כי אם הדו"ח היה מאומץ כבר בחוק, הרי שתוקפיו של אריק קרפ היו יכולים להיות מורשעים ברצח, ולא רק בהריגה. אתמול הרשיע אותם בית המשפט המחוזי בתל-אביב בהריגה ובחבלה בנסיבות מחמירות, וזיכה אותם מעבירה של רצח, מכיוון שלדברי השופטים לא הוכחה שהיתה לתוקפים כוונה או רצון להמיתו.

הוועדה מונתה ב-2007 על-ידי שר המשפטים לשעבר, דניאל פרידמן, וחברים בה פרופסור מרדכי קרמניצר, עו"ד רחל גוטליב, המכהנת כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אפרת ברזילי,

מנהלת המחלקה הפלילית בפרקליטות, וכן גורמים מהסנגוריה הציבורית וגורמים מקצועיים נוספים. בוועדה השתתף גם סגן הסניגור הציבורי הראשי, ד"ר יואב ספיר.

הצוות ממליץ לעשות הבחנה גם בין סוגי הריגה, בין הריגה בקלות דעת לבין הריגה בנסיבות של אחריות מופחתת. הצוות נותן מודלים של נסיבות מחמירות בעבירת הרצח, וקטגוריות לעבירה של אחריות מופחתת.

יש לציין כי מדובר בדו"ח ראשוני בלבד, שזקוק גם לבחינה של היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, וגורמים מקצועיים נוספים במשרד המשפטים.

בדו"ח נכתב כי הדירוג של עבירות רצח, הריגה וגרימת מוות ברשלנות, כפי שמופיע היום בחוק, מעורר קושי ואינו משקף את המדרג המיטבי והראוי. לדברי חברי הצוות, עבירת הרצח כפי שהיא קיימת ומפורשת כיום, אינה חלה על מעשים שחומרתם רבה מצד אחד, ומצד שני, חלה לעתים על מקרים שמבחינת חומרתם לא ראוי היה לתייג אותם כרצח.

"אדישות כלפי התוצאה -יסוד מגונה מובהק"

בין חברי הצוות נתגלעו מספר מחלוקות בעניין סוגיית הרצח, כאשר על פי מודל אחד שבו תמכו רוב חברי הצוות, עבירת הרצח הבסיסית תכלול יסוד נפשי של כוונה לרצוח או של אדישות לרצח. לעומת זאת, על פי המודל השני, בו תמכו נציגי הסנגוריה הציבורית, עבירת הרצח הבסיסית תכלול יסוד נפשי של כוונה בלבד, ואילו המתה באדישות תהיה עבירה נפרדת, אך לא תוגדר כרצח.

בהקשר של משפט הלינץ' של אריק קרפ, מעניינת במיוחד דעתם של חברי הצוות בנוגע לאדישות הנאשם. לדעת רוב חברי הצוות, אדישות כלפי התוצאה הקטלנית היא יסוד מגונה מובהק, שכאמור יש להכלילו בעבירת הרצח. לדבריהם, הכוונה באדישות היא כאשר הרוצח מגלה שוויון נפש כלפי אפשרות התרחשותה של תוצאה קטלנית עקב התנהגותו. 

ניתן היה לצפות מאדם המייחס במידה כלשהי ערך לחיי אדם, טוענים חברי הצוות, שהוא יעדיף בבירור את אי התרחשותה של תוצאה קטלנית על פני התרחשותה, אולם לרוצח האדיש אין העדפה כזאת. חברי הצוות סברו כי מדובר בזלזול מובהק ובהתנכרות קשה וחמורה לערך של חיי אדם.

היו נשלחים למאסר עולם. תוקפיו של קרפ (צילום ארכיון: ג'ורג' גינסברג)

עם זאת, סברו חברי הצוות, כי לא יהיה צודק לתייג אדם כרוצח ולחשוף אותו לעונש מרבי של מאסר עולם כאשר למעשה היסוד הנפשי שלו אינו אדישות, אלא רשלנות או קלות דעת בלבד, ולכן בעמדתם קבעו חברי הצוות סייג למקרים כאלה.

רצח בנסיבות מחמירות: רצח עד ו"חילול כבוד המשפחה"

לגבי עבירת הרצח בנסיבות מחמירות, קבעו חברי הצוות כי העונש בצדה יהיה מאסר עולם חובה, והם הגדירו את הנסיבות המחמירות שבהן יהיה ניתן להרשיע את הרוצח בסעיף זה: מי שרצח אדם אחר כאשר המעשה נעשה לאחר תכנון או לאחר הליך משמעותי של שקילה וגיבוש החלטה להמית, כאשר המעשה בוצע במטרה לאפשר או להקל על ביצוע עבירה אחרת, או במטרה לכסות על ביצועה של עבירה אחרת, או במטרה להימלט מן הדין אחר ביצוע עבירה אחרת.

מקרים נוספים שבהם יהיה ניתן להרשיע אדם ברצח בנסיבות מחמירות הם כאשר הקורבן הוא עד במשפט פלילי והמעשה נעשה במטרה למנוע או להכשיל חקירה או הליך משפטי, מתוך מטרה לעורר פחד או בהלה בציבור, או במטרה למנוע מהממשלה לעשות מעשה, באמצעות מעשה טרור לדוגמה.

לפי ההמלצות, גם כאשר הרצח בוצע מתוך מניע של גזענות, או כפעולה עונשית במטרה להטיל מרות או מורא ולכפות אורחות התנהגות על ציבור, מה שמכונה "רצח על רקע חילול כבוד המשפחה", תיחשב העבירה לרצח בנסיבות מחמירות.

רצח שוטר או נבחר ציבור - רצח בנסיבות מחמירות

המלצות הדו"ח מתייחסות גם למעשים שנעשו באכזריות מיוחדת או תוך התעללות גופנית או נפשית בקורבן כעבירה של רצח בנסיבות מחמירות, וכן כשהקורבן הינו קטין שרוצחו אחראי עליו, וכן קורבן שהוא חסר ישע (בדרך כלל מוגבל נפשית או גופנית).

גם כאשר הנרצח הוא נבחר ציבור - נשיא, שר, חבר כנסת או ראש רשות מקומית - או בעל תפקיד במערכת אכיפת החוק, כמו שוטר למשל, תיחשב העבירה לרצח בנסיבות מחמירות, זאת כמובן רק אם המעשה בוצע בקשר למילוי תפקידו.

בנוסף, כאשר יבוצע רצח תוך סכנה ממשית לפגיעה באנשים נוספים מלבד הקורבן, או במסגרת פעילות ארגון טרור או ארגון פשע, תיחשב העבירה לרצח בנסיבות מחמירות. זאת גם במקרה שהמעשה בוצע לשם סיפוק יצר המין, או לשם סיפוק תאווה להמית. לעומת זאת, חברי הצוות החליטו לאחר התלבטות שלא לכלול ברשימה המתת אב, אם, סב או סבתא.  

9 שנות מאסר להריגה בתאונת דרכים

חברי הצוות דנו גם בסוגי ההריגה השונים, כאשר סוג אחד של הריגה הינו המתה בקלות דעת. לדבריהם, ההצדקה לסעיף זה מבוססת על הפער הניכר במידת אשמתו של מי שממית מתוך אדישות לאפשרות גרימת המוות, לבין מי שמקווה שהתוצאה הקטלנית לא תתרחש, למרות שהוא מודע לאפשרות התרחשותה, כדוגמת תאונות דרכים.

לדברי חברי הצוות, ראוי ליצור מדרג נפרד למעשי המתה בקלות דעת מתוך הערכה שרוב המקרים של תאונות דרכים חמורות שמוגדרים כיום כהריגה, ייכללו בהגדרה זו. הם המליצו כי העונש המרבי בעבירה זו, יהיה תשע שנות מאסר.

סעיף נוסף של הריגה מוגדר בדו"ח כהמתה בנסיבות של אחריות מופחתת. לדברי חברי הצוות, מקרים רבים נכנסים כיום להגדרה של עבירת רצח, למרות שישנם נתונים הקשורים למעשה או למבצע שהם בדרגת אשמה פחותה מזו של רצח. לכן, הם מציעים שמקרים מסוימים ייכללו בעבירת המתה באחריות מופחתת. בין היתר מדוב ברצח שנעשה בעת מצוקה נפשית של הנאשם עקב התעללות, רצח שבוצע בידי נאשם שסובל מהפרעה נפשית חמורה, ורצח שבוצע בשל התגרות. חברי הצוות מגדירים התגרות כמעשים בלתי לגיטימיים במהותם מנקודת מבט חברתית ומוסרית, שיש להם פוטנציאל משמעותי להקנטה והרגזה.

סעיף נוסף של הריגה באחריות מופחתת, לדעת חברי הצוות, הוא מקרה בו אשה שגרמה למות התינוק שלה, שלא מלאו לו שנה, כשהיא הייתה במצב של ערעור שיקול דעת. רוב חברי הצוות סברו שקיימת חומרה מיוחדת לגרימת מוות של תינוק חסר ישע,

אך יש לקחת בחשבון גם את מצבה של האם.

לגבי המתה בעקבות בקשת הקורבן, המליץ הצוות להוסיף סעיף לעבירה זו, לא לתייג אותו כרצח אלא כהמתה בעקבות בקשת הקורבן, שהעונש המרבי עליו, הוא עד 5 שנות מאסר. עם זאת, הם הוסיפו סייג שלפיו בקשת הקורבן הייתה חופשית, מפורשת ושקולה, וכן שהקורבן סבל רבות עקב מצב רפואי קשה, ובקשתו אינה תולדה של מעשים או לחץ מצד הנאשם.

בהתייחסם לסיוע לרצח ושידול לרצח, המליצו חברי הצוות כי על שידול לרצח, עונש החובה של מאסר העולם כיום יהפוך לעונש מרבי. על סיוע לרצח המליצו להטיל עונש מירבי של 15 שנות מאסר.