שתף קטע נבחר
 

לידיעת חולדאי: שביל אופניים אינו צינור ביוב

ההחלטה על ביטול מקומות חניה ברחוב בלוך לטובת שביל ייעודי לאופניים, אינה מהמוצלחות של ראש העיר חולדאי. ד"ר נח עפרון מסביר למה, ומקווה לטוב

החלטתו של רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב-יפו, לוותר על מקומות חנייה ברחובות תל אביב-יפו לטובת שביל אופניים, היא החלטה אמיצה המסמנת שינוי מדיניות חשוב, לו חיכינו זמן רב. אך ההיפך מבלעם בן בְּעוֹר שרצה לקלל את בני ישראל ובסוף בירך, אני רוצה לברך, אבל פשוט לא יכול. מדובר בהחלטה שנלקחה בצורה גרועה, ולכן עלולה לגרום לא מעט נזק לצד תועלת.

 

האיש והתשתיות

חולדאי הוא ראש עיר שמבין בעיקר בתשתיות. במשך שלושת הקדנציות שלו בתפקיד הבכיר, סלל כבישים רבים, חידש צינורות ומדרכות ופנסי רחוב. עניינים חשובים כמובן, בהם הפגין כישרון. הבעיה היא, שכעת הוא משתמש בכישרונו ליצירת שבילי אופניים, ועושה זאת - לפחות במקרה של ביטול מקומות חנייה ברחוב בלוך - בדיוק כאילו החליט להחליף צנרת ברחוב קטן וצר במרכז העיר.

 

מספר קטן של פקידי עירייה ומומחים למיניהם ישבו כנראה סביב שולחן בחדר קטן בבניין העירייה, עיינו היטב במפת העיר, והגיעו למסקנה המבריקה לפיה דווקא רחוב בלוך הוא מקום ראוי לשביל אופניים. את זאת עשו כמובן מבלי להתייעץ עם תושבי המקום, ובעיקר בלי לחשוב יותר מדי על מצוקת החנייה באזור. אלא ששביל אופניים חדש, אינו צנרת חדשה.

 

התושבים ברחוב בלוך זועמים, ובצדק. לצער כולנו, התחבורה הציבורית בתל אביב גרועה, ולא נראה כי תשתפר בעתיד הקרוב. לכך אחראי חולדאי עצמו, אשר אדישותו לנושא במשך הקדנציות הראשונות, גרמה לנו סבל יומיומי. אין מנוס מהכרה בעובדה שתושבי העיר זקוקים עדיין למכונית הפרטית, כי אין להם דרך אחרת לנוע ביעילות.

 

הדבר האחרון שנחוץ בנסיבות אלה, הוא לכפות על התושבים פתרונות חלקיים, מבלי לשמוע, להבין ולטפל במצוקתם. וזה בדיוק מה שחולדאי עושה, פעם אחר בפעם. כמו ברחוב משה דיין למשל, בו הוקם שביל אופניים לתפארת לו מתנגדים רוב תושבי האזור, ומעטים בלבד משתמשים בו.

 

מה שנחוץ הוא לעבוד יחד עם תושבים, כדי לאפשר לשנות את הרגלי התחבורה בצורה שמשתלבת עם החיים. חולדאי צריך להבין כי את זה לא עושים בסגנון חומה ומגדל.

 

100 ק"מ שביל? בתיאוריה

חולדאי מודד הרי במטרים וקילומטרים את שבילי האופניים בתל אביב, ומתפאר בכך שיש יותר מ-100 ק"מ מהם. אלא שהוא מצליח להתעלם מהעובדה שרבים מהם מצוירים אמנם על מדרכות, אך אינם שמישים. הוא גם שוכח כי המטרה האמיתית אינה אורך השביל, אלא מספר התושבים העושים בו שימוש. 200 אלף רוכבים מדי יום למשל, בדרך אל ומהעבודה. מטרה כזו, בה התושבים במרכז ולא התשתית, אי אפשר להשיג בעזרת אספלט.

 

חולדאי מתחיל כעת להפנים כי לתושבי העיר מגיעה עיר מודרנית ומתחשבת. ופיתוח רשת שבילי אופניים - על המיסעה, בניגוד לציורי מדרכות - היא סימן חיובי בכיוון. אולם בעוד המטרה היא חלק מחזון אורבני של המאה ה-21, הדרך בה מיישמים אותה בתל אביב מזכירה פטרנליזם ואטימות של המאה ה-19. ככה זה כאשר מושגי הייסוד של דמוקרטיה עירונית ושיתוף ציבור, עוד לא חלחלו לעומק הדרוש.

 

צריך לזכור כי שבילי האופניים המתוכננים אינם עניין מוגמר, וניתן לשנותם לפני שטרקטורים מתחילים לעבוד. אפשר גם ללמוד מניסיון העבר, ולשתף את תושבי האזור והעיר בניסיון למצוא את הדרך הטובה ביותר למימוש המטרה.

 

והמטרה אמורה להיות ברורה: תוספת של כ-200 אלף רוכבי אופניים פעילים תוך חמש שנים, לצד אלה שמעדיפים ללכת ברגל וזקוקים למדרכות איכותיות.

 

ד"ר נח עפרון הוא חבר מועצת עיריית תל אביב-יפו מטעם "עיר לכולנו"

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
חולדאי - שתף את התושבים
צילום: באדיבות עיריית תל אביב
ynet רכב בפייסבוק
לוח winwin
מומלצים